מליסה פיליפס
המודעות לקיומו של דיכאון אחרי לידה עלתה בצורה משמעותית בשנים האחרונות אך אנשי מקצוע מאמינים כי גם היום, נשים רבות הסובלות ממנו עדיין אינן מאובחנות ומטופלות. למרות המודעות לקשיים המלווים את הלידה והכניסה להורות, סטיגמות רבות עדיין מלוות את מעמד הלידה והאמהות ומקשות על ההכרה בקיומם של תסמינים דכאוניים. זאת, למרות ש-10-15% מהנשים סובלות מאפיזודה של דיכאון קליני בשלושת החודשים שאחרי הלידה ואחת מכל חמש נשים סובלת בתקופה זו מסימפטומים דכאוניים מתונים! נתון מעניין לא פחות מצביע על כך שלא רק נשים סובלות מדיכאון אחרי לידה: למעלה מ-10% מהאבות הטריים סובלים גם הם מדיכאון המתעורר בתקופה שלאחר הלידה. תגובה נדירה אך קיצונית ומסוכנת ללידה היא פסיכוזה שלאחר לידה המתבטאת במחשבות פסיכוטיות והלוצינציות הנוגעות לא פעם לתינוק ולפגיעה בו. מצב זה מסוכן ומצריך בדרך כלל טיפול תרופתי ואף אשפוז.
דיכאון אחרי לידה נובע משילוב בין גורמים ביולוגיים ופסיכוסוציאליים וביניהם תורשה של הפרעות מצב רוח במשפחה, שינויים הורמונליים, מעמד סוציו-אקונומי אפיזודות דכאוניות קודמות, מאורעות חיים מלחיצים, קשיים ביחסים עם בן הזוג והיעדר תמיכה סביבתית. כמו כן, בשנים האחרונות מתחילות להצטבר עדויות לקיומם של גורמי סיכון גנטיים לדיכאון אחרי לידה. מחקרים מצאו כי נשים עם מבנה ייחודי של רצפטור האסטרוגן פגיעות יותר לדיכאון אחרי לידה, וכי ישנו קשר בין פסיכוזה לאחר לידה לבין גנים המשפיעים על הולכת הסרוטונין. חקר התחום ההרומונלי התפתח גם הוא, ומחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שרמות שחרור הורמון הקורטיקוטרופי השלייתי ורמות הורמון הבטא-אנדורפין במהלך ההריון מהווים גורמים מנבאים לדיכאון אחרי לידה. ממצאים אלו משמעותיים ביותר מאחר והם מחזקים את אמונתם של חוקרים כי בעוד מספר שנים ניתן יהיה לחזות מראש את הסיכון לדיכאון אחרי לידה ולהציע טיפול מונע, ביולוגי או פסיכולוגי, בהתאם.
מאחר ודיכאון אחרי לידה משפיע לא רק על האם אלא גם על התינוק ועל יכולתה לטפל בו, לאורך שנים טיפול תרופתי היה הקו הטיפולי המועדף מתוך הנחה שיספק מענה מהיר ויעיל. בשנת 2003 פורסמה מטא-אנליזה מקיפה בה קבעו החוקרים, על סמך הנתונים שהצטברו, כי הקו הטיפולי המועדף צריך להיות טיפול פסיכותרפויטי. למרבה הצער, מרבית הנשים לאחר לידה פונות לרופאים ולא לאנשי מקצוע בתחום הטיפולי ולכן מקבלות המלצה לטיפול תרופתי. חלק גדול מהנשים מקבלות את המרשם אך בפועל אינן משתמשות בתרופות- חלקן אינן רוצות לוותר על ההנקה וחלקן מתקשות לראות עצמן כנשים הסובלות מבעיה פסיכיאטרית המצריכה טיפול תרופתי. כך, הן נותרות לא פעם ללא טיפול וללא הבנה מלאה של מצבן ושל האפשרויות הטיפוליות הניצבות בפניהן. לאור נתונים אלו ונוספים, הצטברו מספר הבנות חדשות הנוגעות לטיפול בדיכאון אחרי לידה:
טיפול פסיכולוגי הוא הקו הטיפולי המועדף על פני טיפול תרופתי, מלבד במקרים של פסיכוזה אחרי לידה.
רשת תמיכה חברתית היא גורם משמעותי ביותר במניעת או הפחתת דיכאון אחרי לידה ולכן בטיפול בנשים הסובלות ממנו חשוב לכוון להרחבת המעגל החברתי ולחיזוק היכולת להיעזר בסביבה הקרובה (למשל, מחקר שבחן את השפעתם של ביקורי בית של אחיות מקצועיות על מצבה הנפשי של היולדת הצביע על שיפור משמעותי במצב הנפשי וברווחה הכללית).
דיכאון ופסיכוזה אחרי לידה אינם התופעות היחידות המלוות את הלידה, וגם הפרעות חרדה עשויות להתפרץ בעקבותיה וביניהן הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, פוסט טראומה (במיוחד במקרים של לידה כואבת במיוחד או לידה המלווה בסיבוכים רפואיים לאם או לתינוק) וחרדה כללית. חשוב להכיר בתופעות אלו כמבטאות סימפטומים שלאחר לידה ולהתייחס אליהן בטיפול בהקשר זה.
מחקרים רבים הצביעו במשך שנים על השפעת הדיכאון של האם על התפתחות התינוק אך בשנים האחרונות הצטברו עדויות המצביעות על כך שטיב האינטראקציה עם התינוק משפיע גם הוא על מצב רוחה של האם. נתון זה מצביע על כך שלעיתים התערבות דיאדית יכולה לסייע, לחזק את הקשר עם התינוק ולהפחית רגשות אשמה ותפיסות שגויות.
במקרים של דיכאון חמור או כאשר טיפול פסיכולוגי אינו יעיל דיו, חשוב להתייעץ לגבי טיפול תרופתי ולהבהיר לאם כי דיכאון שלה משפיע על התינוק באופן חמור הרבה יותר מהפסקת ההנקה ומעבר לאכילת תחליפי חלב.
לאור הקשיים הזוגיים המתעוררים לא פעם אחרי לידה, ולאור אחוז הגברים הסובלים גם הם מסימפטומים של דיכאון אחרי לידה, חשוב לסייע למטופלת לחזק את יחסיה הזוגיים, לזהות סימנים המצביעים על כך שבן זוגה זקוק גם הוא לטיפול ובמקרה הצורך- להפנות אותה ואת בן זוגה לטיפול זוגי.
אוכלוסיות ספיציפיות פגיעות במיוחד לדיכאון אחרי לידה ולכן, במסגרת טיפול בנשים הרות מאוכלסיות אלו חשוב במיוחד להכין את המטופלת מראש להתמודדויות והאתגרים הנלווים ללידה ולהורות לתינוק צעיר. אוכלוסיות בסיכון הן בין השאר נשים עם הפרעות אישיות, נשים אשר סבלו מחרדה ודיכאון בעבר ונשים השייכות לקבוצות מיעוט.
תוכניות מניעה לנשים בסיכון לדיכאון אחרי לידה נמצאו כיעילות בצורה משמעותית, ולכן חשוב לפתח כלים טיפוליים לזיהוי ומניעת דיכאון אחרי לידה.
1. Treating postpartum depression. (2011). Phillips. M. Monitor on psychology, Vol 42, p. 46-48.
2. Prevention and treatment of post-partum depression: A controlled randomized study on women at risk. Chabrol, H.; Teissedre, F.; Saint-Jean, M.; Teisseyre, N.; Rogé, B.; Mullet, E. psychological Medicine: A Journal of Research in Psychiatry and the Allied Sciences, Vol 32(6), Aug 2002, 1039-1047.
32. Effectiveness of home visits by mental health nurses for Japanese women with post-partum depression. Tamaki, Atsuko. International Journal of Mental Health Nursing, Vol 17(6), Dec 2008, 419-427.
