צוות בטיפולנט
מהן המשמעויות של טיב ההתקשרות לאחים בקרב מבוגרים בגיל השלישי? מהי ההשפעה הנפשית של ההתקשרות לאחים בגיל מבוגר? מחקרו של Cicirelli מבקש לענות על שאלות אלו.
מערכת היחסים עם האחים תורמת ליכולות ההסתגלות של האדם בצעירותו, ולכן מתבקש שמחקרים יבחנו גם את השפעת מערכת יחסים זו בבגרות ובזקנה. Ross & Milgram הראו ב-1982 כי מערכות יחסים קרובות עם אחים הנן בעלות ערך גדול בגיל השלישי.
מחקרים שונים מראים תוצאות שונות בכל הנוגע להשפעתה של אינטראקציה בין אחים על רווחת החיים בבגרות ובזיקנה - חלקם מצאו שככל שהאינטראקציה עם האחים תכופה יותר - כך רווחת החיים והשליטה הנתפסת גבוהות יותר, אך מחקרים אחרים לא מצאו תוצאות כאלו. Cicirelli מבקש להסביר במאמר זה את הפערים בין תוצאות המחקרים השונים בכך שאיכות ההתקשרות בין האחים לא נשמרה קבועה, כאשר המחקרים שמצאו כי מפגשים תכופים מנבאים רווחה נפשית היו מחקרים שבחנו רק אחים שהרגישו קרובים זה לזה, בעוד שהמחקרים שלא מצאו כי תכיפות המפגשים קשורה לאיכות החיים, בחנו תכיפות מפגשים עם כל אח או אחות, ללא קשר לטיב הקשר.
Cicirelli מציע כי טיב הקשר וההתקשרות לאחים משפיעים על איכות החיים, ולא תכיפות המפגשים. מודל ההתקשרות בין אחים, המתבסס על עבודתו של בולבי (1979, 1980) הינו הבסיס לעבודתו; בעוד שההתקשרות מתחילה בינקות מהתקשרות לאם או למטפל המרכזי, במהלך הילדות, מערכות התקשרות לאחים נוצרות (Bank & Kahn, 1982; Dunn & Kendrick, 1982) ונשארות קבועות לאורך החיים (Bank & Kahn, 1982; Cicirelli 1988).
מערכות ההתקשרות הללו נותרות חזקות וקבועות גם אל מול פרידות מאחים ומרחק גדול משתי סיבות, על פי Cicirelli: ראשית, מערכת ההתקשרות משומרת הן ברמה הקונקרטית באמצעות קשר ממשי והן ברמה הסימבולית גם כאשר האח נעדר, באמצעות שפעול התפקידים הרגשיים במשפחה, זיכרונות מהילדות ואירועים המשחזרים את הסיטואציה המשפחתית. הסיבה השנייה לשימור מערכת ההתקשרות גם בבגרות ובזקנה, ולהשפעה הגדולה שיש לה בגיל השלישי, לדידו של Cicirelli, היא שככל שאדם מתבגר, כך מערכות ההתקשרות הופכות ליקרות מציאות, ושימור וחידוש מערכות ההתקשרות הראשוניות הופכים למשימות משמעותיות, שאנשים בגיל השלישי משקיעים בהן משאבים רבים. דמות ההתקשרות, במקרה זה האח או האחות, הופכת להיות יקרת מציאות ועלולה להיאבד בשל מוות או מחלות זקנה, ונראה שבשל כך היא הופכת להיות משמעותית יותר ויותר לאורך חייהם של מבוגרים. מתוך כך, ישנן עדויות שאנשים נוטים להתקרב לאחיהם לאורך שנות חייהם, ומנסים לתקן קשיים ובעיות במערכות היחסים עמם (Gold, 1987).
Cicirelli מציע כי באופן הדומה להשפעת מערכת ההתקשרות על רווחת החיים והבריאות הנפשית, כך גם מערכת ההתקשרות לאחים תשפיע על רווחת החיים והבריאות הנפשית, במיוחד בגיל השלישי, בו ערכה של מערכת ההתקשרות לאחים עולה בדרך כלל בעיניהם של אנשים.
לאורך השנים נמצאו במחקרים שונים עדויות לכך שהימצאותה של אחות בחייו של אדם, או קשר חם עם אחות, מנבא טוב יותר איכות חיים מאשר הימצאותו של אח או קשר קרוב עמו. ממצא זה הוסבר על ידי התפקיד המסורתי של נשים כמטפלות במשפחה (Lee, 1980). תמיכה מאחים בגיל השלישי נוטה להיות בשלושת המישורים הבאים: תמיכה נפשית, סיוע בניידות ותחבורה וסיוע זמני בעת מחלה. מחקרים שונים מצביעים על רמות שונות של סיוע מאחים ואחיות, כאשר חלק מהמחקרים מצביעים על כך שנראה כי יש יותר סיוע המתקבל מאחיות, וחלק מצביע על מעט או בכלל לא הבדלים הנובעים ממגדר בסיוע של אחים בגיל השלישי. מחקרו של Cicirelli ביקש לבחון, כתוצאה מממצאים אלו, את האינטראקציה בין יכולת הניבוי של איכות ההתקשרות את רווחת החיים למגדר האחים.
המחקר של Cicirelli מבקש לבחון האם רווחת החיים של מבוגרים בגיל השלישי תלויה בתפיסת הקרבה שלהם לאחיהם, בתפיסתם לגבי קשיים והפרעות לקשר זה, וכן במגדר האחים.
המחקר בחן 83 אנשים בגיל השלישי, לכולם לפחות אח או אחות בחיים. נבדקו רמות הקרבה לאחים, רמות הקונפליקט עמם, תחושות אדישות כלפיהם, רמות הדיכאון ורווחת החיים שלהם.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שגברים דיווחו כי הם מרגישים קרובים לאחיותיהם הרבה יותר מאשר שדיווחו שהם מרגישים קרובים לאחיהם, אך ממצא דומה לא נמצא בקרב נשים. השוואה נוספת שבוצעה במחקר הראתה כי תחושת הקרבה של נשים לאחיהם הגברים הייתה גבוהה יותר באופן מובהק מתחושת הקרבה שעליה דיווחו גברים לאחיהם הגברים. לעומת זאת, תחושת הקרבה של נשים לאחיותיהן לא הייתה גבוהה מזה של אחים לאחיותיהם. בכל הקבוצות נמצאו רמות ממוצעות דומות של קונפליקטים בין האחים.
בכל הנוגע לדיכאון, גברים עם אחים דיווחו על דיכאון גבוה יותר באופן מובהק יותר מאשר נשים עם אחים. בקרב גברים, נמצא קשר חזק בין טיב ההתקשרות של אחים לאחיותיהם לדיכאון - ככל שהקשר עם האחות היה טוב יותר, כך רמות הדיכאון נמוכות יותר. בקרב נשים, איכות ההתקשרות לאחות נמצאה כקשורה באופן בינוני-חלש לדיכאון - ככל שהקרבה לאחות הייתה גדולה יותר, כך היו רמות נמוכות יותר של דיכאון. עבור שני המינים רמות גבוהות יותר של קונפליקט עם האחים או אדישות כלפיהם, ניבאו רמות גבוהות יותר של דיכאון. לגבי אחים גברים או אישה שיש לה אח - לא נמצאו כל ממצאים מובהקים לגבי קורלציה לרמות דיכאון.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמערכת היחסים עם אחיות משפיעה על רווחת החיים. הדבר מהווה תמיכה חלקית בלבד להשפעת מודל ההתקשרות בבגרות על רווחת החיים. נראה שקשר קרוב וחיובי עם אחיות מהווה גורם חוסן, ומעודד רווחת חיים, בעוד שקשר קרוב וחיובי עם אחים לא.
Cicirelli מציע כי נשים יוצרות מערכות התקשרות טובות יותר עם אחיהם וכן מהוות דמויות התקשרות אטרקטיביות יותר מאשר גברים. הוא משער כי אחיות מהוות גורם מסייע יותר מאחים ולכן כשהקרבה אליהן נפגמת - גם איכות החיים עלולה להתדרדר.
לדידו של בולבי (1979), תפקידה של דמות ההתקשרות צריך להלום את צרכיו ואופיו של האדם המתקשר אליה. כלומר - דמות ההתקשרות צריכה להיות זמינה ולהתאים את עצמה לצורכי האחר. Cicirelli מציע כי אנשים יוצרים התקשרות טובה וחזקה יותר לנשים בשל הדמיון לקשר הראשון עם האם וכן בשל תכונות נשיות, המוצגות יותר על ידי נשים, כתמיכה, טיפול והתאמה לצורכי האחר. תכונות אלו, מציע Cicirelli, מוצגות יותר על ידי נשים בשל סיבות של חיברות או בשל סיבות גנטיות. נשים לא רק מצופות לעשות זאת במהלך כל חייהן, אלא גם בפועל מבלות הרבה יותר זמן בפעולות כאלו ומדווחות על כך הרבה יותר (Bolton, 1983). זאת ועוד, הנבדקים במחקר גדלו בתקופה בה תפקידים מגדריים היו משמעותיים ביותר, מה שככל הנראה הגדיל את השפעת המגדר עליהם.
לקראת סיום המאמר נשאלת השאלה האם השינוי בתפקידים מגדריים, המתרחש לנגד עינינו במאה האחרונה, וככל הנראה ימשיך במאות הקרובות, ישפיע על הקשרים שנמצאו במחקר ועל השפעת טיב הקשר בין אחים ממגדרים שונים לאיכות החיים ורמות הדיכאון.
Cicirelli, V. G. (1989). Feelings of attachment to siblings and well-being in later life. Psychology and aging, 4(2), 211.
