ד"ר אפרת בורנשטיין
הפרק הראשון "עצמי וריקות מעצמי בבודהיזם ופסיכואנליזה" מתוך הספר "שפת הרוך" מובא כאן לפניכם במלואו באדיבות הוצאת רסלינג והמחברת אפרת בורנשטיין. בפרק הנוכחי, מבקשת המחברת לדון במושג העצמי בראי ההגות הפסיכואנליטית והמשנה הבודהיסטית. בורנשטיין אורגת שתי וערב את החשיבה בדבר המושג הנובעת משני העולמות, ובתוך כך משלבת בין תיאורי מקרה קליניים ורעיונות פסיכואנליטיים לכתבים בודהיסטיים, ביניהם שירים וציטוטים.
בראשית הדברים, מציעה בורנשטיין חלוקה בין גישות פסיכואנליטיות אשר מניחות את קיום העצמי כישות בעלת יסוד קבוע, לבין אחרות אשר רואות בעצמי ישות המצויה בהשתנות מתמדת. לצד זאת, היא מתייחסת לפרדוקסליות אשר נעה בין שתי האפשרויות הללו בשדה החוויה של האדם את עצמו. לאחר מכן, דנה המחברת בבעיה מרכזית שהשפה מציבה, ונעוצה בכך שהכינוי שאנו מעניקים לאובייקט או סובייקט מסוים, אינו מהווה הוכחה לקיום מהותו הפנימית והייחודית. בתוך כך, מציגה בורנשטיין את עמדתו הספקנית של נאגארג'ונה, נזיר ופילוסוף בודהיסטי, אשר הצביע במהלך לוגי על כך שאין ההיגיון עצמו מספיק לשם הכרה במציאות.
לאחר מכן, מרחיבה בורנשטיין את הדיון לשאלה נוספת העולה מתובנה זו - האם קיימת נגישות למציאות באופן בלתי אמצעי, כלומר, ללא תיווך מושגי? כתשובה אפשרית לשאלה, מציעה בורנשטיין את התפיסה הבודהיסטית הגורסת כי ברשות התודעה היכולת לתפוס את המציאות באופן בלתי מושגי ובלתי אמצעי באמצעות קשיבות, המכונה באנגלית 'מיינדפולנס'. המחברת צוללת לנבכי רעיון זה, ומציגה את משנתם של מורים בודהיסטיים מרכזיים בדבר האפשרויות שטומנת בחובה מדיטציה להיווכחות ישירה ובלתי מתווכת ביחס למציאות ובתוך כך לעצמי.
בהמשך הפרק, מעמיקה בורנשטיין את הדיון בחוויה האחדותית המתוארת בכתבים הבודהיסטיים, דרך הגותם של תיאורטיקנים פסיכואנליטיים, בהם ויניקוט, ביון, קוהוט, אייגן ואחרים, אשר עסקו גם הם במצבי חוויה המאופיינים ב"התמוססות או התרחבות מחיצות העצמי לכדי תחושה של זרימה, מעורבות וזיקה אינטימית עם החיים". לצד זאת, מציגה המחברת את העמדה הביקורתית שהחזיק פרויד ביחס למצב התודעתי האחדותי הנדון (אותו כינה 'הרגש האוקיאני'). בנוסף, דנה בורנשטיין במודעות כקריטריון לחופש הבחירה, כמו גם בתשומת לב אל האחר, כצורך נפשי ומחויבות אתית.
הספר 'שפת הרוך' מאת אפרת בורנשטיין עוסק באהבה חברית, חמלה ואלטרואיזם, מפרספקטיבה פסיכואנליטית ובודהיסטית, ושופך אור על תפקידם המרכזי עבור הנפש האנושית, ובייחוד על תפקידם בתורת הריפוי הנפשי של האדם המודרני. בתוך כך, מסייע הספר בהבנה של החיבור בין אתיקה לבריאות הנפש.
"שפת הרוך מהווה תוספת משמעותית למדף הספרים העברי הבוחן את פוטנציאל ההשפעה של ההגות הבודהיסטית על הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה בתקופה הנוכחית. הדגש על הממד האינטר-פרסונלי האתי מציע שינוי פרדיגמטי בחשיבה הפסיכואנליטית ומעשיר את עבודתם של מטפלים שנסמכים על החשיבה והמיומנות הפסיכואנליטיות. השילוב של תיאורי מקרה מחדר הטיפול תורםמאוד להבנת הערך היישומי של הרעיונות התיאורטיים, ובכך עוזר להמחיש כיצד המבט האתי, הבין-אישי, משתלב בטיפול" (ד"ר אסף פדרמן, מחברם של הספרים: "מיינדפולנס" ו"הדרך").
פסיכולוגית שיקומית מומחית, העוסקת בחקר פסיכואנליזה ופילוסופיה בודהיסטית והחיבור בין השניים. בעבודתה כמטפלת ומדריכה משלבת בורנשטיין בין פסיכותרפיה מערבית לתורת הנפש הבודהיסטית. פרסמה מאמרים העוסקים בפסיכותרפיה בהשראה בודהיסטית בכתבי-עת מקצועיים.
