חיפוש

מוות הוא לידתו של זיכרון: עבודה עם אבל, שכול ואובדן בקליניקה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה
גיליון 2/19

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים | אבל פתולוגי | קבוצת שכול: המאבק במוות – המאבק לחיים | חוויית המטפל המתאבל

100.000 גולשים מדי חודש

מטפלים המנהלים אתר אישי בבטיפולנט נהנים מקידום ממוקד (remarketing) 

ב Facebook ו ב Google. פתיחת אתר מותינת בהצגת תעודות וקבלת סימון"נבדק".

לפתיחת אתר אישי לחצו כאן


מוות הוא לידתו של זיכרון: עבודה עם אבל, שכול ואובדן בקליניקה

אובדן הוא אחת מהחוויות האנושיות הבסיסיות ביותר; הוא מנת חלקו של כל טיפול פסיכולוגי, אם ברמה הממשית ואם בזו המטאפורית. אם כך, מדוע קשה לנו כל כך לדבר את האבל? האם אנו מפחדים מעיסוק ישיר בתהליכי השכול של מטופלינו? ומה באשר לאובדנים האישיים שלנו? בשאלות אלה ועוד יעסוק גיליון מיוחד זה.

נפתח בהרצאתו המצולמת של ד"ר שי שלקס תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, העוסקת במושג עבודת האבל מהפרספקטיבה של פסיכולוגיית העצמי. זו מיטיבה לגעת בשורשיה של חוויית הפציעה הכרוכה בתהליך האבל. ההרצאה כללה סקירה רחבה של תפיסות פסיכואנליטיות מוקדמות ופוסט-מודרניות של השכול, ולוותה בהמחשה קלינית מרתקת.

על אף המצוקה הבלתי נסבלת שמעוררת באדם חוויית האובדן, רבים מתקשים להרפות ממנה את אחיזתם. אנו מזמינים אתכם להעמיק בחשיבה עכשווית אודות תופעת האבל הפתולוגי בסיכום מאמרו של הוגו בליכמר (2010), הסוקר את התפתחות הפיקסציה באובייקט האבוד כן את הצורך להתערבויות טיפוליות ממוקדות.

הטיפול הקבוצתי נחשב לאחת ההתערבויות מוצלחות ביותר עבור המתמודדים עם אבל ממושך. דוגמא לכך ניתן למצוא בטקסט מאת נורית גורן וחגית צאן, המתאר את התהליכים המשמעותיים המתרחשים בקבוצת שכול. כך, בסביבה בטוחה ומאפשרת, נעים המשתתפים בין יצר ההיאחזות בחיים לבין זה המושך אל המוות.

ומה עם האבל של המטפל? בנושא חשוב זה עוסק סיכום מאמרה של ברואדבנט (2013), הסוקר את חוויית המטפל המתאבל. בין היתר, נידונות ההשפעות של חוויית האבל על התפתחותו המקצועית של המטפל, על היחסים הטיפוליים ואף על האפשרות לחשיפה עצמית כהתערבות המקדמת תפיסה מורכבת יותר של האובדן.