צוות בטיפולנט
בשנת 2010 תפס אחוז ההתאבדויות הגבוה בקרב הקבילה ההומו-לסבית-בי-טראנס סקסואלית (להט"ב) את תשומת הלב של המדיה האמריקאית, והעלה לדיון את הדחייה המשפחתית והחברתית איתה מתמודדים חלק מחברי הקהילה עם יציאתם מהארון. חווית היציאה מהארון והשלכותיה נחקרו החל משנות ה-70, אך הדגש היה בדרך כלל על חוויתם של בן המשפחה היוצא מהארון והוריו מיד לאחר חשיפת הנטייה המינית. לעומת זאת, המחקר הזניח את החוויה לאורך זמן ואת תגובותיהם וחוויותיהם של אחים ללהט"בים היוצאים מהארון.
מחקרים על התפתחות הזהות הלהט"בית מתארים כי תהליך היציאה מהארון מתחיל בדרך כלל בגילאי ההתבגרות או הבגרות המוקדמת, עם התחלתה של מודעות לרגשות רומנטיים לבן אותו המין, וממשיך למפגשים מיניים ראשוניים, מעורבות בקהילה ההומו-לסבית, זיהוי עצמי כלהט"ב וחשיפה בפני אחרים כלהט"ב. יחסיו של הפרט הלהט"ב עם בני משפחתו משמעותיים ביותר בתהליך, כך שלמרות הקבלה הרחבה יותר של הנטייה ההומוסקסואלית בימינו, יציאה מהארון בפני בני המשפחה נחשבת לאחד האתגרים המרכזיים.עבור הורים ואחים, היציאה מהארון יכולה להוות נקודת משבר בהתפתחות המשפחה. הורים מדווחים על תחושות של אבל ועל תחושות של הלם, הכחשה, כעס, אשמה ועצב. מחקרים שעסקו בתגובות ובחוויות של הורים לאורך זמן הצביעו על תהליך הדרגתי של יכולת שליטה רגשית וקבלה של הנטייה המינית, לצד עלייה חדה ברמת החרדה בתקופות בהן המדינה בה חיו שקלה חקיקה הפוגעת בזכויותיהם של להט"בים.כותבים שונים הציעו מודלים שונים של תהליך ההתמודדות המשפחתי. כך, למשל, Herdt and Koff (2000) הציעו ארבעה מסלולי חוויה (חוסן וקבלה מלאה, דיס-אינטגרציה משפחתית, אמביוולנטיות, למידת אינטגרציה והבנה), ואילו Muller (1987) התייחס לארבעה סגנונות תגובה (אהבה פתוחה, הכחשה אוהבת, הכחשה דוחה והכרה עוינת). מודלים אלו מציעים המשגה נוחה אך מתעלמים ממשתנים חשובים כגזע, מעמד חברתי, הבדלים מגדריים ותפקידים שונים במשפחה כדוגמת ההבדל בין חווית ההורים לחווית האחים. חוקרים מצביעים על כך שתגובת המשפחה תהליכית ולא בהכרח לינארית אלא משתנה וכוללת תגובות שונות של בני משפחה שונים.המורכבות הכרוכה ביציאה מהארון קשורה בין היתר לעמדה המניחה כי הנורמה היא הטרוסקסואלית- עמדה אשר מביאה לא פעם לתפיסה שלילית של הומוסקסואליות על ידי בני משפחה שונים. מחקרים רבים מצביעים על השלכותיה השליליות של חוסר קבלה משפחתית, שביניהם הגברה של הסיכון בו מצוי הפרט הלהט"ב לניכור, דיכאון, אובדנות, התמכרויות ומעורבות בפעילות מינית מסכנת. כמו כן, נמצא כי גישה הורית שלילית כלפי הנטייה ההומוסקסואלית קשורה להומופוביה מופנמת ופגיעה ברווחה הנפשית.
למרות ההבנה כי המערכת המשפחתית כולה משפיעה על התפתחות הפרט, מחקרים על יציאה מהארון של להט"בים מתמקדים בדרך כלל בתגובה ההורית. סקירת הספרות הרלוונטית בתחום לא העלתה נתונים ממחקרים אמפיריים המתמקדים בהשפעת היציאה מהארון על יחסי אחים- עובדה שאינה מפתיעה ביחס למיעוט הספרות המחקרית העוסקת ביחסי אחים והשפעתם באופן כללי. מחקרים ספורים בלבד עסקו במשתנים חברתיים ורגשיים העשויים להביא לשינויים בקשרי אחים, ומרביתם התמקדו באירועי חיים קיצוניים כהתעללות, מות הורה או מחלה כרונית של אח.
מחקרים אשר התמקדו בקשרי אחים העלו כי חמימות ביחסי אחים קשורה בעלייה בערך העצמי, ירידה בתחושת הבדידות ומיעוט הפרעות התנהגות, בעוד שיריבות בין אחים נמצאה קשורה לדיכאון, בדידות ודימוי עצמי נמוך. כמו כן, יחסי אחים בבגרות אשר מאופיינים במיעוט קונפליקטים ויותר סיפוק נמצאו קשורים ברווחה נפשית ופחות מצוקה נפשית. מחקר משנת 2002 אף מצא כי קשר של אמון בין אחים מהווה גורם חוצץ מפני אירועי חיים שליליים בקשר עם ההורים.
מחקרים העוסקים ביציאה מהארון של להט"בים מצאו כי אחים ממלאים פעמים רבות חלק משמעותי בתהליך היציאה מהארון. בסקר אינטרנטי שנערך בשנת 2001 נמצא כי האם היתה חברת המשפחה הראשונה מולה 49% מהלהט"בים חשפו את נטייתם המינית, והאח או האחות היו הראשונים מבני המשפחה מולם יצאו מהארון 38% מהלהט"בים. Cain (1991) מצא כי להט"בים שחוו דחייה מאחיהם סביב יציאתם מהארון חוו אותה כפחות הרסנית ביחס לדחייה של הוריהם אך כהרסנית יותר מדחייה על ידי חברים. לעומת זאת, חלק מהלהט"בים תיארו כי היציאה מהארון קירבה אותם לאח/ות.
על רקע מיעוט המחקר האמפירי העוסק יחסי אחים בהקשר של יציאה מהארון, Hilton & Szymanski ערכו מחקר איכותני אשר עסק בבחינת חוויתם של אחים הטרוסקסואלים סביב יציאתם של אחיהם או אחיותיהם מהארון. באופן ספציפי, נבחן האופן בו השתנו דינמיקות משפחתיות עם דגש על האופן בו היציאה מהארון השפיעה על יחסי האחים. במחקר השתתפו 14 אחים ואחיות להומוסקסואלים ולסביות בגילאי 19-59, אשר אחיהם יצאו מהארון כאשר הם עצמם היו בני 12-31. ניתוח התכנים העלה מספר תימות מרכזיות:
הלם: מרבית האחים (9) תיארו תחושה של הלם סביב היציאה מהארון, אשר נבע פעמים רבות מהיעדר הכרות מוקדמת עם הקהילה הלהט"בית. במקרים אחרים, תחושת ההלם היתה קשורה בתחושת האח כי הוא מכיר היטב את אחיו, ובהפתעה מהחמצת היבט משמעותי כל כך בחייו.
שמחה וקבלה: חמישה ממשתתפי המחקר תיארו תגובות של שמחה וקבלה אשר היו קשורות בשמחה עבור האח/ות על מציאת פרטנר/ית, על היכולת לקבל את עצמו/ה או על האמון שבבחירה לשתף בנטייה המינית. קבוצת האחים שהביעה תמיכה וקבלה שייכה את תגובתם החיובית להכרות מוקדמת עם בני הקהילה הלהט"בית דרך מסגרות חינוכיות (הרצאת אורח) או נסיבות אישיות.
הנחה כי האח/ות היו להט"בים בהתבסס על סטריאוטיפים: אחים רבים תיארו כי לאחר החשיפה עסקו בחיפוש "סימנים בדיעבד" לנטיית האח/ות אותם החמיצו עד כה. סימנים אלו כללו בדרך כלל סממנים סטריאוטיפים כהעדפת משחקי ילדות אשר משויכים בדרך כלל לבני המין השני, יצירת קשר טוב יותר עם בני המין השני בילדות והיעדר קשרים רומנטיים עם בני המין השני בגילאי ההתבגרות.
מגננה/ דאגה לעתיד האח/ות: ההשתייכות לקבוצת מיעוט עוררה דאגה בקרב רבים מהאחים ללהט"בים שזה עתה יצאו מהארון. אחים רבים תיארו חשש מפני אפליה, פשעי שנאה, הטרדות, פגיעה בזכויות חוקיות והידבקות באיידס.
תחושת שונות: אחים רבים תיארו תחושות של שונות וזרות, מעין תחושה שעולמו של הלהט"ב שונה מאוד מזה שלהם. בחלק מהמקרים תחושות אלו תוארו כקשורות בהתרחקות וחוסר הבנה.
כעס או אכזבה מתגובת ההורים ליציאה מהארון: שבעה מהנבדקים תיארו תחושות של כעס, אכזבה ותסכול מתגובת ההורים ומחוסר קבלתם את היציאה מהארון של האח/ות. חלק מהאחים תיארו כי עם הזמן תגובת ההורים התמתנה וכך גם חווית התסכול, אך חלקם תיארו חיכוכים שלהם עצמם עם ההורים על רקע התקוממותם מול תגובת ההורים.
שינויים ביחסי האחים: אחד עשר ממשתתפי המחקר העידו על כך שיחסיהם עם האחים השתנו בעקבות היציאה מהארון, כאשר היציאה מהארון העצימה את סוג היחסים הקיימים ממילא: מרבית האחים דיווחו על התקרבות והתחזקות מערכת היחסים הטובה שהיתה קודם לכן, ושניים מהאחים תיארו החמרה של הנימה השלילית והמרחק שאפיינו את הקשר עוד לפני היציאה מהארון. האחים שתיארו שיפור ביחסים שייכו זאת לכך שהאח/ת הלהט"ב הפך פתוח יותר לגבי חייו, לתקשורת טובה יותר, לבילוי זמן משותף יותר יחד ולהתנהגות יותר רגישה, אמפתית ותומכת שלהם עצמם. באופן ספציפי, אחיות לאחים הומוסקסואלים חשו כי העובדה שלשני הצדדים היה פרטנר רומנטי גברי קירבה ביניהם.
נינוחות הולכת וגדלה: מרבית האחים תיארו כי עם הזמן הפכו נינוחים יותר ויותר לגבי העבודה שיש להם אח/ת להט"ב. שינוי זה שויך לכך שהפכו מודעים יותר לקיומה של הקהילה הלהט"בית ולמאפייניה, לחשיפה והרחבת ההכרות עם הקהילה וחבריה.
חשיפה של הנטייה המינית של האח בפני אחרים: עם התרחבות תחושת הנינוחות, האחים תיארו שהחלו "לצאת מהארון" בפני אחרים ולשתף בנטייה המינית של האח/ות. יכולת זו שויכה בדרך כלל לעלייה כללית ברמת הפתיחות כלפי הקהילה הלהט"בית. באופן ספציפי, הנכונות לחשוף את נטייתו המינית של האח/ת היתה תלויה בציפייה לתגובה תומכת: אחים ללהט"בים בחרו בדרך כלל שלא לחשוף את הנטייה המינית בפני אנשים מחוץ למשפחה הגרעינית כאשר אלו נתפסו כשמרניים ובלתי תומכים.
התמודדות ואתגור של הטרו-סקסיזם: מרבית משתתפי המחקר (12) תיארו עלייה ברגישותם ומודעותם לגילויי הטרו-סקסיזם, חשו כי הם "לוקחים אותם באופן אישי יותר" וכי אלו מעוררים בהם כעס ותסכול. מול גילויים אלו, האחים ללהט"בים הגיבו בדרך כלל בהתרחקות וניתוק עצמם מהסיטואציה או בעימות ישיר .
שינויים בעצמי כתוצאה מיציאתו מהארון של האח/ות: ארבעה נבדקים תיארו שינויים אישיותיים שחוו בעקבות היציאה מהארון של האח/ות, ובפרט עלייה בפתיחות והקבלה הכללית.
Family dynamics and changes in sibling of origin relationship after lesbian and gay sexual orientation disclosure. Hilton, Angela N.; Szymanski, Dawn M. Contemporary Family Therapy: An International Journal, Vol 33(3), Sep 2011, 291-309.
