צוות בטיפולנט
ביוני 2016 נערך בירושלים הכנס ה-47 של האגודה הבינלאומית לחקר הפסיכותרפיה (SPR) - אגודה מולטידיסיפלינארית בין-לאומית המבקשת לעודד ולקדם מחקר בפסיכותרפיה. בכנס התקיימו מעל 150 דיונים והרצאות, הוצגו יותר מ-500 מחקרים, והתארחו כ-450 חוקרים משלושים מדינות מרחבי העולם. זאת ועוד, בכנס הציגו את מחקריהם כ-70 חוקרים ישראלים.
לאחר הכנס, ראיינו את ד"ר שרון זיו ביימן, חברת הוועדה המארגנת המקומית, על מנת לשמוע ממנה על מחקר ואינטגרציה בפסיכותרפיה, וכן על הכנס, שהיה הצלחה מסחררת.
מהו ה-SPR בשבילך?ה-SPR מהווה עבורי אפשרות לפגוש, ליצור קשרים, ללמוד מטובי החוקרים בתחום הפסיכותרפיה. מפגש עם קבוצה איכותית של אנשי מקצוע, החותרים להבנה אינטגרטיבית של התחום, תוך דגש על חיבור בין הניסיון הקליני וההבנה המחקרית. הארגון מאופיין בפתיחות רבה ונכונות עצומה לדיאלוג.
מהו המסר של הכנס לדעתך?בעיני האמירה היא כי עתיד הפסיכותרפיה נמצא בקשר בין חוקרים, קלינאים ותיאורטיקנים, וביכולת לאינטגרציה בין כל הסקטורים המובילים את התחום.
מה היה מיוחד בכנס השנה בירושלים?האתר המדהים בו התקיים הכנס - ה-YMCA, ארגון שחרט על דגלו שילוב והרמוניה בין הדתות, ביחד עם האירוח החם בהובלת פרופ' גארי דיימונד, פרופ' גבי שפלר, פרופ' הדס וייסמן וד"ר אוריה תשבי, בשילוב כוחות עם הועד המנהל של הארגון הבינלאומי וחברי הועדה המקומית, העצימו לתחושתי את החזון המקצועי של אינטגרציה וחתירה לחיבור בין גופי ידע לטובת התחום.
מה הוביל אותך לקחת חלק בבניית הכנס החשוב הזה?הרצון להגביר את המודעות של קהילת הפסיכותרפיה בישראל לידע בתחום. לצערי, כיום בקהילת הפסיכותרפיה, כל גישה קוראת את כתבי העת שלה ועוסקת במקורות הידע שלה. תקוותי הייתה לחשוף גם אנשי מקצוע שאינם עסוקים במחקר, שמתמקדים בגישה תיאורטית מסוימת, לידע המחקרי הקיים כיום, לטובת אינטגרציה עם גופי ידע אחרים.
מה הוביל את הבחירה של הוועדה במחקרים ובהרצאות שהובאו בכנס?הדבר שהוביל את הבחירה בתכנים בכנס היה הניסיון לאחד את המוקדים של הידע בתחום הפסיכותרפיה: הקשר הטיפולי ומאפייניו המיטביים, מחקרי תהליך על התערבויות המקדמות את הטיפול, ההקשר התרבותי והשפעתו, טיפול בבעיות ובקבוצות גיל ספציפיות ועוד.
האם יש פאנל או מחקר שנחקק במיוחד בזיכרונך או היה משמעותי ביותר עבורך בכנס הזה?היו פאנלים רבים וחשובים בכנס. אחד הפאנלים שנחקקו בזיכרוני, הוא פאנל בו דובר על פסיכותרפיה בחברה הפלשתינית במזרח ירושלים ובשטחים, אשר שפך אור על תפקידה החברתי-תרבותי של הפסיכותרפיה בהקשר הקונפליטואלי של המקום בו אנו חיים. עוד זכור לי, פאנל בו התקיים דיון על דרכים להפעלת קליניקות מחקריות, אשר חידד סוגיות בנושא, פאנל על הקשר הטיפולי, בהנחיית ד"ר סיגל זילקה-מנו, בו פרופ' הורביץ קשר בין המחקרים בתחום שהוצגו בפאנל והצביע על דפוסי שינוי בקשר הטיפולי, מפגש של הסניף האירופאי של ה-SPR, בו דובר על קשרי מחקר ושיתופי פעולה, ולבסוף פאנל שהנחה פרופ' פרנק קספר משוויץ, שהתמקד בהתפתחויות והשפעות בתחום האינטגרציה.
מהו המסר מהכנס שהיית רוצה להעביר למטפלים הקוראים?החשיפה לידע המחקרי בתחום הפסיכותרפיה והאינטגרציה שלו עם הידע הקליני חשובה ביותר, ולכן חשוב שמטפלים יתעניינו בתחום המחקר ובו זמנית שידע כזה יהיה קיים ונגיש למטפלים.
מהו האתגר הגדול ביותר העומד בפני מחקר בפסיכותרפיה היום לדעתך?לדעתי האתגר הגדול ביותר העומד בפני המחקר בפסיכותרפיה כיום, הינו קידום ההמשגה של אינטגרציה בתחום הפסיכותרפיה, כולל אינטגרציה בין המחקר לבין הפרקטיקה, תוך ארגון הידע המחקרי באופן בהיר ונגיש למטפלים, העמקת החקירה של יחסי הגומלין בין התפיסה התיאורטית של המטפל, המיומנויות בהם הוא משתמש, ניהול התהליך הטיפולי, התרחשויות בקשר הטיפולי והשפעות תרבותיות לכלל מרקם אינטגרטיבי.
ד"ר שרון זיו ביימן הינה פסיכולוגית קליניתֿ, מנהלת שותפה מייסדת ב"קבוצת שיח - מכון לפסיכותרפיה התייחסותית", מנהלת מכון שדות לשירותים פסיכולוגיים, חברת סגל באקדמית תל אביב יפו, חברת בורד של האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית, לשעבר יו"ר הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית, ממייסדי האגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת, מטפלת בפרקטיקה פרטית במבוגרים וזוגות.
