חיפוש

סקירת סדנה ללימוד טיפול זוגי ממוקד רגש (EFT) - אילנה כץ ואסנת גנור

פורסם על ידי ד"ר עפרה שלו

מהי אהבה? זוהי שאלה שעסקו ועוסקים בה פילוסופים, אנשי רוח ויוצרים. רובם ככולם התייחסו לאהבה כרגש חמקמק, לא רציונלי שאין לו חוקים או כללים. אהבה היא מסתורין, רגש  ש"נופלים לתוכו" (falling in love) אך גם  "יוצאים ממנו" (fallling out of it).

ד"ר סו ג'ונסון אינה מסכימה עם התפיסה הזו ולטענתה היא פצחה את "קוד" האהבה. לאחר עשרים שנים של מחקר מדעי, במהלכן היא צפתה במעבדה במאות זוגות בסיטואציות שונות, תוך שהיא נשענת על תיאורית ההתקשרות של ג'ון בולבי, היא טוענת ומוכיחה כי אהבה היא תחושה של בטחון רגשי אל מול בידוד ועוינות. מתוך תפיסה זו, ד"ר ג'ונסון טוענת כי כאשר בני זוג לא חווים את הביטחון הרגשי לו הם זקוקים, הם "יפגינו" ויביעו מחאה על העדרו. כאשר המחאה שלהם לא תתקבל על ידי בן או בת הזוג, יווצר מעגל של תקשורת שלילית וקונפליקטים זוגיים מתמשכים. על סמך תפיסה זו, בנתה ד"ר ג'ונסון עם עמיתיה מודל טיפולי מובנה שמטרתו לחזק  את קשרי האהבה, תוך מיקוד בבניית מרחב התקשרות בטוח ויציב בן בני הזוג - טיפול זוגי ממוקד רגש (EFT - emotinally focuse therapy).

סקירת סדנה בנושא EFT בהנחיית אילנה כץ ואסנת גנור 

הסקירה להלן מבוססת על סדנה בת ארבעה ימים שנערכה במרכז הבין-תחומי בהרצליה, שמטרתה הייתה לחשוף את המשתתפים לעיקרי הגישה ולתיאוריות העומדות מאחוריה, כמו גם להציע מודל התערבות מובנה ולהיחשף לפרקטיקה של שיטת ההתערבות.

גב' אילנה כץ ממכון אקרמן בניו יורק הנחתה את ארבעת ימי הסדנה, כאשר ליוותה אותה הגב' אסנת גנור כמנחה קלינית. גנור מלמדת קורס על גישה זו במרכז הבין תחומי בהרצליה ומובילה את שיטת ה-EFT בארץ. הסדנה כללה הרצאות פרונטליות המלוות במצגת כמו גם תרגילים והתנסויות של המשתתפים, במטרה לחוות את טכניקות ההתערבות של ה-EFT ואת האפקט שלהן על תהליך הטיפול. רוב התרגילים בסדנה נעשו בקבוצות קטנות, תוך שימוש במשחקי תפקידים. כמו כן, במהלך הסדנה, כץ הציגה פגישות טיפול מצולמות. לבסוף, המשתתפים בסדנה צפו בהתערבות טיפולית בזוג שהוזמן לסדנה, והודגמה באמצעותו פגישה טיפולית חיה.
 
בסקירה זו אביא את עיקרי התאוריה-של הEFT ואת עיקרי הטכניקה הטיפולית, כפי שהוצגו בארבעת ימי הסדנה, בתקווה שהסקרנות שהתעוררה בי כמטפלת זוגית תעורר גם אתכם להמשיך לקרוא וללמוד את הגישה.

בסיס תיאורטי -גישת ה-EFT

בסיס גישת ה-EFT הוא בתיאורית ההתקשרות, אשר עושה אינטגרציה בין התבוננות על היחיד ועל ההקשר המערכתי שלו, כך שהבניה של העצמי במסגרת יחסים עם האחר, מתבססת בתוך קונטקסט של מערכת יחסים קרובים, בתקופת הינקות והילדות. בעשרים וחמש השנים האחרונות, תיאורית ההתקשרות מיושמת גם עבור יחסי אהבה בוגרים ומצביעה על קשר ברור בין אהבה רומנטית לקשר שבין התינוק לאימו. הצורך בשייכות ובקשר שיש בו בטחון והרגעה, הינו צורך הישרדותי המגן עלינו מפני סכנות העולם. הצורך הזה אינו נעלם כאשר אנחנו הופכים לאנשים בוגרים ועצמאיים, אלא משתנה, כך שאנחנו לא זקוקים לנוכחות פיזית של בן או בת הזוג שלנו על מנת להרגיש בטחון. ביחסי אהבה טובים ותקינים אנחנו מפנימים את בן או בת הזוג ואת הקשר איתו ויכולים להתנחם בו גם כאשר אנחנו לא בנוכחותו. תיאורית ההתקשרות  מאפשרת למטפלים זוגיים להישען על תיאוריה קוהרנטית על אהבה רומנטית ולנסח מטרות טיפול ברורות להתערבות, כאשר הרעיון המרכזי של הגישה הוא כי רגש הוא מטרה טיפולית מחד וסוכן שינוי מאידך.

רעיון זה מתבסס לא רק על תיאורית ההתקשרות, אלא על התפיסה כי לרגשות יש הן תפקיד חשוב בבריאות הנפשית והפיזית של אנשים ובאופן בו הם מנהלים מערכות יחסים והן פוטנציאל טיפולי של הפעלה רגשית אופטימלית. הספרות בפסיכותרפיה בכלל ובגישת ה-EFT בפרט, עוסקת במשמעות של רגשות וביכולת להשתמש ברגש על מנת לחולל שינוי (המילה emotion היא תרגום של מילה לטינית שמשמעה to move). העבודה בגישת ה-EFT ממוקדת ברגש ומבקשת לעבוד באמצעות הרגשות שעומדים בבסיס הקונפליקט הזוגי.

בסיס נוסף הוא תיאוריות העוסקות בבעיות וקשיים בקשר זוגי, כמו למשל, התאוריה של ג'ון גוטמן ועמיתיו (Gottman, Coan, Carrere, & Swanson, 1998). לפי גוטמן ועמיתיו, קשיים ובעיות בזוגיות הנם מצבים חוזרים ונשנים של מעגלי תקשורת שליליים המשמרים ריחוק, מונעים קרבה ואינטימיות ומעכבים את היכולת של בני הזוג לספק אחד לשני צרכים ראשוניים של הרגעה ותמיכה. בגישת ה-EFT מתייחסים למעגלים הללו באופן שבוחן את צרכי ההתקשרות הלא מסופקים שיצרו אותם ומבינים את התנהגות בני הזוג בהקשר של מחאה על צרכי התקשרות.   

עקרונות מנחים בגישת ה-EFT

העיקרון הראשון הוא כי תלות היא לא דבר פתולוגי. נהפוך הוא, הצורך בקשר בטוח, שניתן לסמוך על קיומו, הינו צורך אנושי בסיסי. יתרה מכך, הצורך בקשר וקיומו של קשר, מאפשרים לנו להתמודד עם חוסר האונים שלנו ועם העובדה שאנחנו לכאורה חסרי משמעות בעולם. קשר בטוח עם אדם אהוב, מספק לנו חוף מבטחים בעולם מסוכן.

העיקרון השני הוא כי תחושת הביטחון הנוצרת מהידיעה שאנחנו יכולים לפנות אל או להיות תלויים באדם קרוב, מחזקת את האוטונומיה שלנו ולא להפך. בעולם המודרני, הרואה בתלות דבר פתולוגי, גישת ה-EFT מתבססת על האמונה כי תלות הדדית בין בני זוג מאפשרת לכל אחד מהם להיות נפרד ושונה מבלי לחוש חרדה ומאפשרת לכל אחד מהם לחקור ולגלות את העולם, לצמוח ולהתפתח.

העיקרון השלישי הוא כי רגשות הם מרכזיים לחיבור והתקשרות ויש להם חלק מרכזי במצבים של קושי במערכות יחסים. נגישות רגשית ותגובתיות רגשית הם מרכיבים מרכזיים בהגדרה של מערכת יחסים בטוחה. מעורבות רגשית היא מקור ליכולת לוויסות רגשי. כל תגובה רגשית עדיפה על חוסר בתגובה או התעלמות מהרגש של האחר.

העיקרון הרביעי נוגע להתקשרות בטוחה בקשר הזוגי. בשונה מהתקשרות בין הורה לילד, ההתקשרות הבוגרת היא דו סיטרית והדדית. זאת ועוד, ההתקשרות בבגרות כוללת בתוכה הן  צרכים הקשורים למגע, חיבור רגשי, והרגעה והן סיפוק מיני של דחף. הנאה ארוטית היא חלק מפתיחות רגשית, תגובתיות רגשית וקשר בטוח. בהתקשרות בטוחה בזוגיות אנחנו מרגישים כי בן או בת הזוג מחזיקים אותנו בראשם והידיעה הזו מרגיעה ומייצרת ביטחון.

העיקרון החמישי הוא כי כאשר דמות ההתקשרות אינה נגישה לנו ולא מגיבה לצרכים שלנו, אזי נוצרת בתוכנו דרמה של פרידה ונטישה, אנחנו מוחים על כך באמצעות כעס, תובענות או לחילופין בדיכאון או ניתוק.

העיקרון השישי הוא שבתוך התקשרות בטוחה, קיים סט התנהגויות שמעודד קשר וקרבה עם בן או בת הזוג. בהתקשרות בטוחה, המסרים שאנו מוסרים זה לזו הם בהירים ועקביים ומייצרים קרבה. התקשרות בטוחה מאפשרת חשיפה עצמית יחד עם אסרטיביות ופתיחות. בהתקשרות שאינה בטוחה המסרים שעוברים בין בני הזוג הם כי הוא או היא אינם נגישים, לא ניתן לצפות אותם ואי אפשר לסמוך עליהם. כאשר ההתקשרות אינה בטוחה, בני זוג משתמשים בשתי אסטרטגיות עיקריות על מנת להתמודד עם החוויה הרגשית: האסטרטגיה הראשונה להתמודדות עם חוויה רגשית של התקשרות שאינה בטוחה בקשר זוגי היא הפעלה מוגברת ומואצת  (over activation) של מערכת ההתקשרות, כך שבן הזוג שמרגיש לא בטוח נצמד לבן הזוג, מראה גילויים של חרדה או אגרסיה על מנת לקבל את המענה לצורכי ההתקשרות. אסטרטגיה שניה באה לידי ביטוי באופן הפוך, הנו דה-אקטיבציה  של צרכי ההתקשרות. בן או בת הזוג מפנימים את רגשותיהם ונמנעים מקשר או תקשורת. בן הזוג הנמנע מתקשורת מקטין את צרכי ההתקשרות שלו ויהיה עסוק בהתנהגות משימתית על מנת להימנע מתחושת המתח שעולה בינו לבין בן הזוג התובע קשר ותקשורת. התגובה הרגשית של חרדה מול הימנעות שתיהן מבטאות את הקושי להתמודד עם התקשרות שאינה בטוחה כאשר באמצעות ההתנהגות בני זוג מביעים את השאלה: "האם אני יכול לסמוך עליך כשאהיה זקוק לך?" שאלות נוספות שבני זוג בהתנהגותם שואלים אחד את השני  הן: "האם תהיה נגיש לי?" "האם תגיב אליי?", "האם אתה מושקע בי?"

מטרת העל של גישת ה-EFT

לאור העקרונות הללו, מטרת העל הטיפולית של גישת ה-EFT היא לסייע לזוגות להבנות מחדש את החוויה הרגשית שלהם ואת האינטראקציה ביניהם, במטרה להרחיב ולהעצים את ההתקשרות הבטוחה בקשר. הגישה מוגדרת כטיפול קצר מועד שיש לו מפה ברורה המכוונת את המטפל לעבוד על פי שלבים.

שלבי הטיפול על פי גישת ה-EFT

שלב ראשון - cycle de-escaltion. בשלב זה המטרה היא לעצור את מעגל התקשורת השלילי המייצר מרחב לא בטוח של קשר (de-escalation)  ולסייע לבני זוג להבין את המעגל בו הם נמצאים. שלב זה כולל ארבעה תתי שלבים:

1. בניית ברית טיפולית והערכה של הנושאים המרכזיים המעוררים קונפליקט זוגי

2. זיהוי מעגל התקשורת הבעייתי המייצר מרחב לא בטוח של התקשרות

3. זיהוי וכניסה לתוך הרגשות המניעים את מעגל התקשורת

4. הגדרה מחדש של הבעיה הזוגית באמצעות מעגל התקשורת תוך הדגשה של הרגשות וצרכי ההתקשרות המניעים את המעגל


השלב השני - restructuring interactional patterns. מטרתו של שלב זה היא לסייע לבני זוג לייצר מרחב בטוח באמצעות אינטראקציות חדשות הנוצרות במרחב הטיפולי. שלב זה מורכב משלושה תתי שלבים:

1. המטפל יסייע לבני הזוג להזדהות עם צרכי ההתקשרות שלהם והפחדים שהם חווים כאשר צרכים אלה לא מסופקים, ולבטא אותם אל מול בן/בת הזוג

2. המטפל מעודד את בן הזוג ששומע את צרכי בן הזוג השני לקבל את הביטוי הרגשי ואת החוויה הרגשית החדשה שמקבלת ביטוי בחדר

3. המטפל מבקש לאפשר דו שיח שיהיה ממוקד בצרכים ורצונות ויצירה של מעורבות רגשית של בני הזוג בחוויה אחד של השני.

השלב השני, על כל שלביו, נעשה פעמיים, כאשר בכל פעם המטפל עובד עם אחד מבני הזוג ומזמין אותו לשתף את בן הזוג השני.
 
השלב השלישי - integration and consolidation. בשלב זה המטפל מחזק את דפוסי ההתקשרות הבטוחה ומאפשר לבני הזוג לקבל הכרה על השינוי שחל בהם ובדפוסי התקשורת שלהם. לשלב זה שני תתי שלבים:

1. אינטגרציה של מעגל התקשורת החדש וחיבורו לבעיות שהעסיקו את הזוג בפנייתם לטיפול. עידוד של בני הזוג לאמץ פתרונות חדשים לקשיים ובעיות עמם התמודדו בעבר

2. גיבוש וחיזוק של עמדות ומעגלי תקשורת שיש בהם תגובתיות רגשית מותאמת ומכבדת. הפעלה של נרטיבים חדשים על האופן בו בני הזוג פותרים בעיות או מתקנים מצבים בהם ההתקשרות אינה בטוחה.
 
בסדנה המנחות הדגימו באמצעות משחקי תפקידים ובאמצעות סרטי וידאו את האופן בו עובדים עם בני זוג על השלבים השונים. על מנת להיות מסוגלים להשתמש בגישה ובכלים, יש להמשיך וללמוד בסדנאות ובקורסים המוצעים הן במרכז הבין תחומי בהרצליה והן בקורסים דיגיטליים אותם ניתן לרכוש באתר של ד"ר סו ג'ונסון (drsuejohnson.com). אציין שגם ביוטיוב ניתן לצפות בסרטים מרתקים בהם ד"ר ג'ונסון מרצה על שיטת ה-EFT ומדגימה חלק מהטכניקות במפגשים עם זוגות.

החוויה שלי כמי שהשתתפה בסדנה היא כי זוהי גישה יישומית המספקת למטפלים כיוון חשיבה והתבוננות משמעותי כמו גם כיווני התערבות פרקטיים המסייעים להתמודד עם זוגות בקונפליקט גבוה. במאמרים של ד"ר ג'ונסון כמו גם בהרצאות שלה היא מציינת כי תוצאות ההתערבות על פי הגישה נבדקו בכלים אמפיריים והראו אחוזי הצלחה גבוהים ביחס לשיטות טיפול אחרות. בנוסף נמצא כי תוצאות הטיפול נשארו יציבות גם שנים לאחר תום הטיפול. עם הבטחה שכזאת נותר לנו כמטפלים להתחיל לנסות ולהתנסות ולהמשיך להעמיק את הידע והמיומנויות שלנו בסדנאות ההמשך ובאמצעי הלימוד הנוספים שעומדים לרשותנו.
 

ביבליוגרפיה

Johnson, S.M. & Brubacher, L.L. (2016). Emotionally focused couple therapy: empiricism and art. In T. Sexton & J. Lebow (Eds.) Handbook of family therapy. New York: Routledge.(pp. 226-248)


Gottman, J., Coan, J., Carrere, S., & Swanson, C. (1998). Predicting marital happiness and stability from newlywed interactions. Journal of Marriage and the Family, 60, 5–22


על הסוקרת - ד"ר עפרה שלו

ד"ר עפרה שלו היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומדריכה, חוקרת ומרצה בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן.