חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • נרקיסיזם ובוחן מציאות חלקי של אבות פוגעים מינית- סיכום מאמרו של Hirsh

נרקיסיזם ובוחן מציאות חלקי של אבות פוגעים מינית- סיכום מאמרו של Hirsh

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

האב הפוגע מינית, המאמין כי הוא זכאי לקיים יחסי מין עם בנותיו, מתעלם מהטאבו הנפוץ ומכחיש את הטבע הייחודי של יחסי אב-בת. לפחות חלק מהעצמי שלו מתייחס לילדה כאל אישה בוגרת שאינה משתייכת למשפחה ולכן יחסי מין עמה הם לגיטימיים. מחקרים מצביעים על מיעוט המוטיבציה של אבות אלו לפנייה לפסיכותרפיה ולכן ידוע לנו מעט מאוד על הפסיכו-דינמיקה הנפשית שלהם. יחד עם זאת, מספר מחברים מסכימים על כך שאבות אלו נושאים עמם חסכי ילדות כאובדן, דחייה רגשית על ידי האם או התקשרות עזה אליה המביאים לחסכים נרקיסיסטיים.
במאמר זה יציג המחבר, Hirsh (1986), שני תיאורי מקרה של גילוי עריות אשר מדגימים היבטים פסיכו-דינמיים באישיותם של אבות פוגעים. האבות, מתוך מוטיבציות נרקיסיסטיות, התקשו להכיר בכך שמושא תשוקתם המינית הוא ביתם. הכאב הנרקיסיסטי שנבע מאובדן נשותיהם עקב גירושין העיר את כאב הנטישה על ידי אמותיהם, והכאב הוכחש באמצעות החלפה דלוזיונית של האם/בת הזוג הנוטשת בבת.

מקרה 1

האב ובת זוגתו התגרשו לאחר שנתיים של נישואין, אחריהן האם והבת היו קשורות ביותר זו לזו. נישואין מחודשים של האם והולדתה של אחות חורגת עוררו בבת תחושת נטישה קשה שהתעצמה עם שליחתה לפנימייה עקב קושי של האב החורג לשאת אותה בבית. היא יצרה קשר עם אביה הביולוגי בגיל 20 ושכרה דירה לידו. באחד ממפגשיהם האב ניסה לגעת בבת, לחבק ולנשק אותה והיא הדפה אותו. בהמשך היום כאשר הבת שאלה את האב לגבי דעתו על אחותה החורגת שפגש לאחרונה, האב אמר כי היא אינה דומה לאם בעוד שביתו הביולוגית היא האם. הבת הגיבה בבהלה לתגובת האב, והדגישה את תחושתה המוזרה מול האמירה כי היא "האם" ולא "כמו האם" או "דומה לאם".

מקרה 2

אישה צעירה אשר סבלה מהפרעת אכילה חמורה ובלבול בזהות המינית איבדה קשר עם אביה הביולוגי בגיל שנתיים, לאחר גירושי ההורים, בעקבות האלכוהוליזם של האב. כאשר המטופלת היתה בת חמש אימה נישאה לבן זוג חדש. המטופלת לא הצליחה ליצור קשר רגשי עם האב המרוחק והאדיש אשר היא חשה שלעולם אינה טובה מספיק עבורו. בגיל 16 היא איתרה ויצרה קשר עם האב הביולוגי אשר היה נשוי בשנית עם שני ילדים נוספים. על אף שלא היו בקשר ב-15 השנים האחרונות, הוא התנהג כאילו הוא מכיר את ביתו היטב וכאילו לא נפרדו מעולם, והיא מצאה עצמה המומה מול לבביותו. באחד הערבים הוא נכנס לחדרה, החל ללטף אותה וניסה ליזום יחסי מין. הוא אמר כי היא "בבואת האם" שמעולם לא שכח. הוא טען כי הוא אוהב אותה וכי למרות כל הזמן שחלף- הם נועדו זה לזו. האם דחתה את האב באיום שתצרח אם ימשיך בניסיון לגעת בה, נעלה את הדלת ועזבה את בית האב ביום שאחרי. לאחר תהליך טיפולי מסוים היא שאלה את אביה החורג מדוע היה מרוחק כל כך במהלך כל השנים והוא טען כי פחד להיות מעורר מינית על ידי הילדה הקטנה והיפה שהיתה- מה שהסביר ככל הנראה את ניסיונותיו להימנע ממגע פיסי או רגשי עמה במהלך כל השנים (ככל הנראה דפוס בחירת בני הזוג של האם הוא שהביא לכך שלבת היו שני אבות- חורג וביולוגי- שהיו מועדים במידה מסוימת לגילוי עריות).

דיון

שני האבות המוצגים בתיאורי המקרה מדגימים כישלון בהתמודדות עם הכאב הנרקיסיסטי שנגרם מנטישת האישה שהיא אם ילדתם, גם שנים לאחר הפרידה. המפגש עם הבת אפשר להכחיש באופן דלוזיוני את הפרידה, על ידי החלפת הבת באם ויצירת אשליה של חידוש הקשר. הכחשה זו של הפרידה הביאה לתחושת הלגיטימיות של קיום יחסי המין עם הבת, ולהפסקת הכאב הנרקיסיסטי. הדינמיקות הנפשיות שמדגימים תיאורי מקרה אלו שופכות אור על דפוס היחסים האופייני גם ליחסי גילוי עריות ממושכים התרחשים גם בין אבות לבנותיהן הצעירות יותר. במרבית המקרים האם אינה עוזבת את האב באופן ממשי אך ההתרחקות בין ההורים נחווית על ידי האב כדחייה ומאפייניו הנרקיסיסטיים מביאים אותו לפנות לגילוי עריות כפיצוי לא מודע על נטישת האם וכדרך לשקם את ערכו העצמי האומניפוטנטי. את הקנאה הכמעט פסיכוטית שמתעוררת באב ניתן להבין כזעם נרקיסיסטי אשר מתעורר בתגובה להגעת הבת לשלב העזיבה- שלב שמעורר כאב נרקסיסטי מוקדם יותר הקשור בנטישת האם ועל כן מצריך גם הוא שימוש במנגנונים של הכחשה.
מספר כותבים (למשל, Weiss, Cormier) התייחסו לבלבול בין האם לבין הבת הנפגעת דרכו האבות הפוגעים חווים את יחסיהם עם הבת כיחסים עם מאהבת צעירה המחייה יחסים קודמים עם האם ו/או עם בנות זוג קודמות. בנות הזוג הבוגרות שאותם גברים פגועים נרקיסיסטית בוחרים נבחרות באופן לא מודע מתוך מטרה לפצות על נטישת האם אך עם הזמן הופכות למשחזרות של הפגיעה הנרקיסיסטית של הנטישה. בשלב זה הבת הופכת ליעד "אידיאלי" לשיקום הפגיעה הנרקסיסטית והדימוי העצמי האומניפוטנטי הפגוע של האב. בנוסף, המיניות משמשת מקור לכוח ושליטה בבת באופן שמאפשר לאב לשמר את תחושת האומניפוטנטיות, הנעורים והשלמות.

ביבליוגרפיה

Narcissism and partiallack of reality testing (denial) in incestuous fathers. Hirsch, Mathias. Child Abuse & Neglect, Vol 10(4), 1986, 547-549.