חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • מרחוק, ובכל זאת קרוב: ראיון עם גילי אגר על טיפול בוידאו לישראלים בחול

מרחוק, ובכל זאת קרוב: ראיון עם גילי אגר על טיפול בוידאו לישראלים בחול

פורסם על ידי גילי אגר ועדי כהן. איור: גבריאלה ברוך ל"טיפול קרוב"

לפני מספר שנים, כשטיפול בוידאו היה רק בתחילתו בישראל, הוקם מיזם מסקרן בשם "טיפול קרוב - פסיכולוגים ומטפלים בשיחות וידאו לישראלים בעולם" על ידי הפסיכולוגית קלינית - גילי אגר. מאז, המיזם הלך והתרחב, והצטרפו לשורותיו מגוון פסיכולוגים ומטפלים (אני ביניהם), שהחלו להתמקצע בטיפול בסטינג קצת אחר. מניסיון אומר כי לצד כך שהשימוש בטכנולוגיה מגשר על המרחק, ויוצר מרחב והזדמנויות שלא היו אפשריים קודם לכן, הוא גם מציב אתגרים לא מעטים, שיש לתת עליהם את הדעת. לרגל יציאת הגיליון של בטיפולנט בנושא טיפול און-ליין ראיינתי את גילי אגר (בהתכתבות) כדי לאפשר למטפלים הצצה לעולם של הטיפול הוירטואלי הממשי ביותר – טיפול מרחוק שהוא קרוב.

"השביל הזה מתחיל כאן": זיהוי צורך וחווית שליחות

עדי: בואי נתחיל מכך שתספרי לנו על הדרך שהובילה אותך להתעניין בטיפול און ליין...

גילי: התחלתי לחשוב על האפשרות לקיים טיפול בוידאו כבר לפני 15 שנים בעת שהייתי במהלך התואר השני – מגשימה את חלומי ללמוד פסיכולוגיה. במקביל, חברה טובה שלי הגשימה את חלומה ללמוד רפואה, והחלה את הסמסטר הראשון שלה באוניברסיטה בחו"ל, אחרי מאמצים אדירים להתקבל לשם. אלא שעל רקע המרחק מהבית והשהות בארץ זרה ובלימודים תובעניים, היא נכנסה לדיכאון ונזקקה לסיוע מקצועי, שלא היה זמין לה בארץ בה התגוררה. היינו מדברות בסקייפ, ונורא רציתי לעזור לה, וחיפשתי לה מטפל ישראלי שידבר איתה בסקייפ מהארץ.

באותה תקופה, התחום של טיפול און-ליין למעשה לא היה קיים בעולם ובטח לא בארץ. פניתי למספר מטפלים שנראו לי, אבל כל אחד מהם הגיב בתדהמה גדולה יותר מקודמו. לבסוף, היא נאלצה לעזוב את כל מה שהתחילה, ושבה לארץ לשם קבלת טיפול. מהלך זה גבה מחירים רבים בעתיד המקצועי שלה, אבל באופן פרדוקסלי סלל את העתיד המקצועי שלי. באותו הרגע, החלטתי שברגע שיהיה לי מספיק ידע וניסיון - אנגיש את הטיפול בעברית לאנשים שנמצאים במקומות מרוחקים ובדיוק ברגעים שהם הכי זקוקים לו.

עדי: נשמע שזיהית צורך והחלטת לתת לו מענה, ושזוהי ממש שליחות חשובה...מרגע שהחלטת, איך התחלת להניע תהליך זה?

גילי: התחלתי בכך שהזמנתי מחו"ל את מעט הספרים שהיו קיימים אז בנושא ולמדתי אותם. כתבתי מעין טקסט שמתמצת את האמת שלי: שאני חושבת שחשוב לאפשר לישראלים בחו"ל לקבל טיפול בשפת אם, ושלשם כך אני מתחילה לטפל באמצעות הוידאו. העברתי אותו בין חברים שלי שחיו בחו"ל והם העבירו לחברים שלהם. כך, החלו לזרום ולהגיע אלי פניות מישראלים, שהיו במצוקה מאד מאד גדולה.

בתמונה: גילי אגר. צילום: נילי כספי

"טיפול קרוב" בוידאו: רחוק מלהיות רק התערבות במשבר!

גילי: הנחת הבסיס שלי הייתה שהטיפול בוידאו יאפשר לישראלים במצוקה לקבל סיוע ראשוני, מעין התערבות במשבר. להפתעתי, כל אותם הטיפולים בוידאו, החלו להעמיק באופן מהיר ולחולל שינוי מהותי בחייהם של המטופלים, מעל ומעבר למה שיכולתי לצפות. ואז התחלתי להבין שיש כאן משהו שהוא הרבה מעבר לברירת מחדל למצבי משבר, אלא אפשרות אמיתית ומרגשת לקיום קשר ויצירת שינויים מהותיים בחייהם של אנשים.

עדי: יש בזה משהו שהפתיע גם אותי כשהתנסיתי לראשונה בטיפול בוידאו. עד אז הייתי במחשבה שאי אפשר להרגיש קשר קרוב אם נמצאים משני צדי מסך, אבל נוכחתי לדעת שאפשר גם אפשר להרגיש קרובים. תוכלי להסביר קצת מניסיונך וממה שנכתב על הנושא איך טיפול "מרחוק" יכול להיות קרוב? ואיך כל זה קשור לכך שבחרת לקרוא למיזם שלך דווקא "טיפול קרוב"?

גילי: יש הבדל גדול מן הסתם בין ה-Setting של טיפול בקליניקה לזה של טיפול בוידאו. החל מהעובדה שנמצאים בחדרים שונים, דרך העובדה שרואים רק חלק מהגוף של הצד השני ועוד. אני מאמינה שטיפול בוידאו יכול להיות דבר קרוב ונפלא, ויכול להיות גם אסון טיפולי. הכל תלוי בידע של המטפל ובהבנה שלו את המרחב החדש הזה, ואת האופן שבו הוא צריך להתנהל בו כדי לייצר קשר טיפולי מחזיק ורציף.

מטפל שעבר הכשרה לטיפול בוידאו מגיע לסיטואציה הזו כשהוא יודע איך להתנהל ואיך להגיב בשלל מצבים שעולים בעת שיחות וידאו. הידע הזה מאד תורם לחוויה שהסיטואציה מוחזקת, רציפה ומכילה גם אם יש שיבושים בקו או אירועים אחרים, שאינם אופייניים לטיפול בקליניקה.

לאחר תקופה שטיפלתי במטופלים בוידאו, התחלתי לצרף לצוות שלי מטפלים נוספים ולהכשיר אותם. הבחירה לקרוא למיזם "טיפול קרוב" נבעה מכך שהיה חשוב לי להגיד למטפלים, למטופלים וגם להזכיר לעצמי, שהגוף שלנו אמנם רחוק, אבל את הטיפול בוידאו אנחנו יודעים לעשות כך שירגיש קרוב, וזה אכן מוכיח את עצמו. לאורך השנים העברתי שאלונים למטופלים ושכללתי עוד ועוד מיומנויות והיבטים טכניים שתורמים לתחושת הקרבה (למשל: המרחק האידיאלי מהמצלמה, יצירת קשר עין, התמודדות עם תקלות טכניות בזמן אמת, הכנת המרחב והמחשב של שני הצדדים לקראת הטיפול ועוד).

עבודה בוידאו מחייבת ידע טכני ומיומנות טיפולית מעט שונה

עדי: איזו עצה פרקטית היית רוצה לתת למטפל שרוצה להתחיל לטפל בוידאו?

גילי: זו שאלה שאני נשאלת כל הזמן. פעמים רבות פנו אלי בבקשה להעביר הדרכות והכשרות בנושא טיפול בוידאו, ועד היום הן היו סגורות רק למטפלים של טיפול קרוב. כיוון שהזמנים השתנו ואנשים מטפלים היום בכל מקרה בוידאו, חשוב לי להעביר את הידע הזה הלאה ולהפוך כמה שיותר מטפלים בוידאו לכאלה שעושים את העבודה הזו על הצד הטוב ביותר. לכן, בקרוב אקיים הכשרה למטפלים בנושא טיפול בוידאו (limudkarov.ravpage.co.il/videotherapy), שתקיף הרבה מהנושאים ששאלת עליהם וגם הרבה תרגולים והדגמות מעשיות. ההכשרה תתקיים בוידאו כמובן...אז העצה הפרקטית שלי למטפלים -  זיכרו שעבודה בוידאו מחייבת ידע טכני ומיומנות טיפולית מעט שונה, ולימדו כיצד לעבוד עם טכנולוגיה זו בצורה הכי רציפה, בטוחה ומכילה שאתם יכולים.

"עברית שפה יפה": חשיבות מתן טיפול בשפת האם

עדי: התייחסת מקודם לרצף ולשיבושים טכנולוגיים הכרוכים לעיתים בטיפול בוידאו, וזה לקח אותי לאסוציאציה לגבי דיבור ושפה – שלעיתים אנחנו חווים שיבושי רצף בלשוננו - נתקעים, מגמגמים וכו'. תוכלי להתייחס קצת יותר מניסיונך לחשיבות הטיפול לישראלים בשפה העברית? מדוע מטופל ישראלי שמתגורר בחו"ל לא ילך פשוט למטפל באזורו שדובר אנגלית?

גילי: ברמה קונקרטית, אגיד שמאות מהמטופלים שטופלו אצלנו חיים במדינות בהן אין אפשרות למצוא טיפול אפילו באנגלית. בהקשר רחב יותר, אוסיף כי החל מהרגע שרכשנו שפה, החוויה שלנו תקודד בהתאם אליה. לכן, התרגום של חוויות לשפה אחרת מחמיץ את האפשרות שלנו להחיות את הזיכרונות המשמעותיים מהעבר ב'כאן ועכשיו'. מאוסף של מחקרים עולה הייחודיות של דיבור רגשי בשפת האם. למשל, במחקרי FMRI עדכניים, נמצא כי דיבור על רגשות בשפת אם מעורר אקטיבציה בחלקי מוח שונים מאלו שמתעוררים בעת דיבור בשפה אחרת. כמו כן, עולה כי אנשים שגדלים כדו-לשוניים, מדווחים פעמים רבות על מצבי עצמי שונים, שהם מחוברים אליהם, כשהם מדברים בכל אחת מהשפות.

כך שגם ברמה החווייתית וגם ברמה הביולוגית ממש, יש הבדל מהותי בתהליכים שקורים לנו כשאנו נוגעים בתכני הליבה שלנו בשפת אם או בשפה שנייה. כל זה עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על החשיבות של רגישות תרבותית בטיפול. רבים מהפונים אלינו מתארים תחושה של "מנטליות אחרת", שנתקלו בה בעת פנייתם לטיפול במדינה בה הם חיים, ואשר הקשתה על תחושת החיבור בטיפול מעבר לשפה עצמה.

מצבים בהם עדיף להמנע ממתן טיפול בוידאו

עדי: התשובה שלך מאוד מסייעת להבין ולחוש את היתרונות של שימוש בטיפול בוידאו. עם זאת, באילו מקרים את ממליצה למטפלים דווקא לא לטפל בשיחת וידאו? והאם יש קשיים שאפשר להיערך אליהם מבעוד מועד?

גילי: התשובה שלי מורכבת. מבחינתי, כפי שאמרתי, צריך לדעת איך לטפל בוידאו, ומעבר לכך, להיות ערוכים באופן רב-מקצועי להחזיק מקרים מורכבים או מקרים שנדמה שהם מקרים פשוטים אך מסתבכים לאורך הדרך. מגיעות אלינו ל"טיפול קרוב" למרבה הצער פניות של מטופלים שהחלו טיפול אצל פסיכולוג קליני בוידאו, אך כשהמצב שלהם החמיר, הפסיכולוג הודיע להם ש"זה כבר לא טיפול לוידאו". זו כמובן התרחשות מאד מצערת.

מאחר ובכל טיפול לא ניתן לדעת מראש לאילו נתיבים הטיפול יתפתח, חשוב שהמטפל יהיה ערוך מבחינת ביטוח, מבחינת ההבנה החוקית של הטיפול אל מחוץ לגבולות ישראל ואל המדינה הספציפית בה נמצא המטופל, ומעל הכל - מבחינת האפשרות להחזיק מקרה מורכב באמצעות אנשי צוות נוספים אונליין (לדוגמא: פסיכיאטר, תזונאית).

בתמונה: עבודת צוות ב"טיפול קרוב". צילום: נילי כספי

גילי: כששואלים אותי אם יש קונטרה-אינדיקציות לטיפול בוידאו אני לרוב אומרת: "המקרים שלכאורה מתבקש להגיד שיש קונטרה-אינדיקציה לטפל בוידאו, הם בד"כ המקרים שהכי זקוקים למענה הזה כשהם בחו"ל וללא אפשרות אחרת לקבל טיפול". יש מקרים בהם אני נדרשת להכריע בין לאפשר טיפול בוידאו גם אם המדיום לא מושלם לבין להותיר את המטופל ללא כל מענה. במקרים אלו אני נוטה להתייעץ עם אנשים מתחום האתיקה של הפסיכולוגיה או של ההסתדרות הרפואית איתם אני מצויה בקשר. המטרה שלי היא לעשות את הטוב האפשרי, וברור שיש מצבים שזה טוב יחסי.

בכל זאת, ישנם מצבים עקרוניים שטיפול בוידאו פחות מומלץ בהם. למשל, מצבים דיסוציאטיביים הם פחות מתאימים לטיפול בוידאו, אלא אם מעורב איש טיפול מקומי או בן משפחה או חבר שמוכן לקחת חלק בתהליך וזמין לקשר עם המטפל און-ליין. כמו כן, במצבים פסיכוטיים רצוי להימנע מטיפול בוידאו, ובפרט במקרים של פסיכוזה פרנואידית, שהיא להערכתי מצב שאסור לטפל בו בוידאו בשום מצב, שכן יש במדיום הזה פוטנציאל להרבה תסריטים פרנואידים. מתוך ניסיוני, אני יכולה לשתף שניתן להחזיק מצבים אובדניים בוידאו, בהתאם למידת הניסיון של המטפל, ובהינתן זמינות צוות שמכיל גם פסיכיאטר אונליין, ובמידה ויש קשר של המטפל עם אנשי המקצוע שמטפלים במטופל במדינה בה הוא חי, או עם אנשים שחיים בסביבתו. בפירוש קורה שאנו מקיימים החזקה באמצעות צוות רב-מקצועי, שמורכב מאנשי מקצוע ישראלים ואנשי מקצוע מהמדינה בה גר המטופל ובתיאום עם בני משפחתו למקרה שיהיה צורך לבקש את עזרתם.

חשוב לשים לב בטיפול בוידאו ישנה גם חשיבות להתייחסות לגיל. עם ילדים ובני נוער צעירים קשה לקיים תקשורת בוידאו, בעיקר בעבור מטפלים שרגילים לטפל באמצעות משחק בחדר. במקרים כאלה, אנו מקיימים טיפולים דיאדיים בגילאים צעירים, או טיפול בנוכחות ילד והורה בגילאים מבוגרים יותר. ככלל, לא מומלץ לקיים טיפול וידאו מתחת לגיל 14-15 בפרט כשהמטפל אינו מנוסה מאד בעבודה בוידאו.

אין טיפול בלי לימוד: הנגשת ידע מקצועי למטפלים 

עדי: לאחרונה הוספת ל"טיפול קרוב" אח (או בהשאלה - קרוב משפחה מחו"ל) והקמת את "לימוד קרוב". מה היחס בין שני המיזמים הללו?

גילי: לאורך ההיכרות שלי עם מדיום הוידאו, ומתוך ההבנה לגבי חווית הקרבה שהוא מייצר, והאופן בו הוא מנגיש אנשים זה לזה למרות מרחק גיאוגרפי, חשבתי לעצמי שגם הכשרות מקצועיות יכולות להתרחש באופן הזה, ובכך, לאפשר למטפלים ישראלים מרחבי הארץ והעולם להעשיר את עצמם ללא תלות בזמן ומקום. "לימוד קרוב" מאפשר למידת קורסים מקצועיים למטפלים בוידאו בזמן אמת (LIVE) ממרצים מעולים. בנוסף, השיעורים מוקלטים ונשלחים לנרשמים שפספסו שיעור או שהזמן לא מתאים להם.

התוצאה עד היום מאד יפה ומרגשת. קיבלתי בתום אחד המפגשים טלפון מפסיכולוגית ישראלית, שחיה בקצה השני של הכדור, והיא אמרה בדמעות: "את לא יודעת מה נתת לי. את לא מבינה מה זה לשבת ולדבר את השפה הזו כשאני ספונה בחדר שלי ,ומהחלון רואה רק שלג". בקורסים שלנו ניתן לראות את כל המשתתפים כך שכל אחד מופיע על קוביה קטנה במסך, כמו מעין כוורת, ובחלק גדול מה"קוביות" ניתן לראות ילדים מצחצחים שיניים לפני שנת הלילה שלהם, תינוק יונק או ילד ישן על אמא או אבא שלו. זה תענוג מבחינתי לדעת שאותו הורה לא בהכרח יכול היה לקחת חלק בלמידה הזו אם היא הייתה מצריכה נסיעה. מטפלות בחופשת לידה הן צרכניות מאד פעילות של הקורסים, ומדווחות על האזנה לשיעורים לעיתים באמצע הלילה כשהן גם כך נאלצות להיות ערות.

הפרוייקט הזה גורף תגובות יותר נלהבות ממה שאי פעם יכולתי לדמיין, ואם נודה באמת - מאפשר לי גם ללמוד הרבה יותר ממה שיכולתי ללמוד בשנים האחרונות מאז שהפכתי לאם. כך שאני נהנית מהחוויה גם מהצד הזה ומוקירה את חשיבותה.

להתמודד עם אתגרים, ולקצור פירות: להיות חלק מניע בשינוי ההתייחסות לטיפול בוידאו בישראל

עדי: מעניין אותי לשמוע ממך לו יכולת לשלוח לעצמך משפט בוידאו לעבר, מה גילי של היום, אחרי הקמת "טיפול קרוב" ו"לימוד קרוב", היתה אומרת לגילי של לפני עשור?

גילי: הייתי אומרת לגילי של אז "שכל הקשיים שהיא נתקלת בהם (הקשיים הבירוקרטיים, הרמות הגבה מצד הממסד וההשקעת הזמן האדירה) ישאו פרי בסופו של דבר בכך שהמטפלים שלה יסייעו לאלפי אנשים להרגיש טוב יותר, ולקבל טיפול שאחרת לא יכולים היו לקבל, ושהיא תהיה חלק משינוי באופן שבו מתייחסים בישראל לאפשרות להשתמש בוידאו בטיפול".

על המרואיינת - גילי אגר

גילי אגר פסיכולוגית קלינית מנהלת טיפול קרוב (www.tipulkarov.com) ולימוד קרוב, מכשירה אנשי טיפול בארץ ובעולם לטיפול מקצועי בוידאו. לפרטים לקורס הכשרה לטיפול בוידאו: limudkarov.ravpage.co.il/videotherapy

על המראיינת - עדי כהן

עדי כהן, פסיכולוגית רפואית, בעלת הכשרה בתרפיה מוכוונת-התמקדות, ולאחר סיום התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב. עובדת לפי מודל של טיפול אינטגרטיבי תוך תשומת לב למרחב בין המילים לגוף בטיפול נפשי. מטפלת במרפאה הפסיכולוגית ובקליניקה פרטית בתל-אביב. עורכת מדעית בבטיפולנט.