חיפוש

לו יכלו כיסאות לדבר: על קבוצת אמהות לנפגעי תקיפה מינית

פורסם על ידי עירית סדן

מאמר זה מספק הצצה לעולם מורכב וכואב של עבודה קבוצתית סביב תכנים של פגיעה מינית במסגרת מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת"א, דרך מעגל כסאות המחבר בין אמהות המתמודדות עם פגיעה מינית בילדיהן במרחב הטיפול הקבוצתי. התיאור החווייתי מתבסס על טקסט שפורסם בחוברת של מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת"א, לקראת ערב התרמה של המרכז, ביולי 2012.

רביעי בערב. שש וחצי כמעט. שמונה כסאות תכולים עומדים במעגל. שמונה כסאות תכולים מצפים בדריכות נרגשת. יום רביעי הגיע...

זה מתחיל שעה קודם לכן...

ידיים מורידות אותם, אחד אחד, מערימת הכיסאות שבפינת החדר. הנה הם מונחים, מתעגלים ותכולים על לובן הרצפה. ידיים נשיות מפלסות להם מרחב נקי, מודדות את הרווח ביניהם. לא קטן מדי ולא גדול מדי. אצבעות סופרות אותם, אפילו פעמיים. לכל אחד מקום שמור. לא יותר ולא פחות. הם כבר לא כיסא לבד. הם חלק ממעגל. יד עוברת עליהם, ספק מנגבת, ספק מיישרת, מאשרת. משתהה. ומתרחקת.

צעדים מטופפים מחוץ לחדר. ועכשיו שקט.

כיסא - רווח - כיסא - רווח - כיסא - רווח - כיסא ... כמו שרשרת, בציפיה.

עוד מעט תיפתח הדלת והחדר יתמלא. קולות נשים וריחות נשים ותיקי נשים. כסאות יתמלאו, חלקם אולי לא. כסאות יתמלאו בכובד המשקל וחלקם בריקות.

ובכל מקרה, החדר מלא. מלא בכל טוב ובכל רע. מלא באחווה ואחדות ומלא בבדידות. מלא בתקווה ועוצמה ומלא בכאב ואשמה. מלא במה שנאמר ובמה שלא.

שמונה נשים, שמונה אמהות. שתיים מהן תמיד במקום קבוע. כמו ציר במרכז. המנחות.

ומסביב - המון מפגש. בינאישי, בין-דורי, בין-תרבותי. מסביב - מתפזרים ונאספים ושוב מתפזרים ונאספים בכל פעם מחדש סיפורים, סימני שאלה, כיווצי בטן, פרפורי לב, דמעות וצחוקים.

גם לשמונה כסאות נאמנים, קשה להכיל את כל זה, לפעמים. ובכל זאת, הם שם. עמידים וסופגים, מתרחבים מגודש ומשמעות בכל פעם קצת יותר.

לו יכלו כסאות לדבר... 

במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת"א פועלות קבוצות שונות שמטרתן לתת תמיכה וסיוע, בראש ובראשונה לנשים וגברים שעברו פגיעה מינית לסוגיה ולאנשים הקרובים להם.

קבוצת התמיכה לאמהות החלה לפעול במרכז הסיוע בתל-אביב בנובמבר 2009. הקבוצה מונחית על ידי שתי נשות מקצוע וכיום נמצאת לקראת סיום הסבב השלישי שלה, בפתחו של הסבב הרביעי. במהותה, מיועדת הקבוצה לאמהות לבנות או לבנים שעברו תקיפה מינית מסוגים שונים, בתוך המשפחה או מחוצה לה. שלא במפתיע, בין האמהות בקבוצה ישנן גם כאלו שעברו תקיפה מינית בעצמן.

כל סבב של הקבוצה מהווה רצף של עבודה. הסבב הראשון נמשך כארבעה חודשים. הסבב השני, נמשך כשבעה חודשים ומהסבב השלישי ואילך, נעשית עבודה רציפה לאורך כל השנה. במעברים בין הסבבים ישנה התחדשות של ההרכב. בכל סבב עברו רוב המשתתפות לקבוצת ההמשך והצטרפו גם משתתפות חדשות. בכל אחד מן הסבבים היתה נשירה של משתתפת אחת. בסבב הנוכחי, בזכות רצף העבודה לאורך השנה, התאפשרה הכנסת משתתפת נוספת באמצע השנה, כך שבפועל התייצב המעגל בכל סבב על שמונה כסאות, כולל שתי המנחות. הקבוצה נפגשת בכל יום רביעי בערב, במרכז הסיוע עצמו.

כמה פשוט לתאר במילים את ההיסטוריה והמבנה של הקבוצה. מילים עשויות להיות יעילות אפילו בתיאור הסיפורים והתכנים הקשים העולים בקבוצה כזו. תיאוריות רבות תוכלנה לעבות ולגבות את התיאור בהמון מלל- על המורכבויות המשפחתיות, הרב-דוריות והתוך-אישיות, המתווספות מנקודת המבט האמהית לסיפור הפגיעה עצמו.

קשה הרבה יותר למצוא מילים להעביר בהן את עוצמות הכאב, הכעס, חוסר האונים, הבלבול והדאגה של האמהות. ולצד אלה - האומץ, התקווה, האינטימיות, האחווה, האחריות, המשאלה לתיקון, היכולת לצמוח. הנה, כמה מאמץ מילולי. ולא כיסיתי הכל, ולא נגעתי עד הסוף לעומק.

כי איך אפשר לגעת עד הסוף בחוויה הזו? הרי רק ההזמנה להזדהות, ולו לרגע, עם כאבה של אם שמי מילדיה נפגע באופן שכזה, היא קשה מנשוא. לדמיין זוועה שעברה על היקר לך מכל.. לכאוב לנצח את השאלה איפה הייתי.. ושאלות רבות נוספות.

כדי לתת מילים צריך לעצור. לעצור ולהיות, להרגיש, לדעת ואז לתת שפה ואז לדבר.

לדבר על זה באמת, זה לפעמים, כמו ללכת בדרך לשאול ובחזרה.

והנה, פה טמון האתגר הגדול של הקבוצה, של האמהות ושל המנחות... לעצור, כל שבוע מחדש, להיות, להרגיש, לתת מילים. מהמקום ההורי, שמסיבות שונות לא יכול היה לשמור ולהיות שם בעבר, צריך לצמוח מקור של כח ומשמעות מכוונת. כבר נאמר כל כך הרבה על הסוד והשתיקה בבסיס הטראומה המינית. הקשר והתקשורת הם בבסיס התמיכה האמהית. וזה המסר: ללמוד לדבר את זה, את כל מה שקשור בזה.

לו יכלו כסאות לדבר...

אמהות יכולות.

בימים אלה הקבוצה נפתחת לקליטת משתתפות חדשות. הקבוצה נפגשת פעם בשבוע בימי רביעי בין השעות 18:30-20:00 במרכז הסיוע בתל אביב. לפרטים נוספים ניתן לפנות לשהם כרמי - רכזת קבוצות תמיכה ואנשי מקצוע במרכז סיוע תל אביב: 052-4311893  או למנחות הקבוצה: דנה שפרוני יודסין: 052-5012581 ועירית סדן: 054-4957555

על המטפלות - עירית סדן ודנה שפרוני

עירית סדן - פסיכולוגית קלינית, מדריכה ומנחת קבוצות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת"א

דנה שפרוני - עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת"א