חיפוש

חשיפה לדאגה והרפיה יישומית בטיפול ב-GAD: סדנא של פרופ' אנני בקר

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

ב-10.5.2018 התקיים בביה"ח תל השומר יום עיון בנושא חשיפה לדאגה והרפיה יישומית בטיפול בהפרעת חרדה מוכללת, בהנחייתה של המומחית הבינלאומית פרופ’ אנני ס. בקר. מטופלים עם הפרעת חרדה מוכללת (GAD) סובלים מחרדה כרונית ומתמשכת, כאשר התלונה המרכזית שלהם היא דאגות. במרבית המקרים, דאגות אלו נתפסות על ידם כמציאותיות מחד וכמופרזות ובלתי ניתנות לשליטה מאידך. על אף מרכזיותן, לרוב הדאגות אינן הגורם המוצהר המניע לפנייה לעזרה, אלא דווקא הסימפטומים הגופניים של המתח והחרדה, הנלווים אליהן. לכן, מטופלים עם GAD פונים לרופאי המשפחה ומתלוננים על קשיי שינה, קושי להירגע, מתח ועצבנות ונמנעים מעימות משמעותי עם תוכן המחשבות המדאיגות. חשוב מאוד שמטופלים אלו יופנו להערכה ולטיפול פסיכולוגי על מנת לטפל במחוללי הסבל שלהם – היבטים קוגניטיביים, התנהגותיים ופיזיולוגיים שמשמרים את הדאגנות. המחקר העדכני בתחום מצביע על שתי שיטות יעילות לטיפול באנשים עם חרדה מוכללת, אשר מבוססות על רציונל מנוגד: חשיפה לדאגה והרפיה יישומית. בעוד שבחשיפה לדאגה המטרה היא להפסיק את ההימנעות מחווית העוררות הגופנית, ההרפיה היישומית הינה אסטרטגיה להתמודדות עם חרדה ולהפחתת אותה העוררות הגופנית.  

כשדאגה הופכת לפתולוגית: GAD כהפרעה חבויה

מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה כללית (GAD) לרוב לא יודעים לספר, לעצמם ולגורמים מטפלים, על ההיבט הדאגני והחרדתי בהתנהלותם. היבט זה בשילוב העובדה כי הדאגות האופייניות ל-GAD הינן ריאליות (גם אם מופרזות) מביאות לכך שהדבר נתפס כרכיב אישיותי ולא כסיטואציה פתולוגית בה ניתן לטפל. לכן לרוב מטופלים אלו יפנו לרופאי משפחה וינסו לטפל בתופעות הנלוות כמו הפרעות בשינה, הזעה וכו' ולא בשורשי החרדה. בנוסף לכך, GAD בהרבה מקרים מתבטאת בקו-מורבידיות לצד מצבים נפשיים אחרים, ביניהם ניכרת החרדה החברתית, שעשויים לטשטש את המרכיב הפתולוגי של החרדה. אם כן, מה היא החרדה החברתית ואיך היא נראית? איך נזהה אותה, נאבחן אותה ונבדיל אותה ממצבי חרדה אחרים? - על שאלות אלו ועוד מנסה ההרצאה לענות.

Relaxation Training: מיומנות ההרגעה העצמית

שיטה זו פותחה במקור עבור התקפי פאניקה ומטרתה לספק הרגעה לאדם תוך שתי דקות לכל היותר. השיטה מציעה להתמקד בזיהוי ואיתור הסימנים המקדימים להתקף תוך ניצול המרווח בין הופעת אותם סימנים להופעת ההתקף כדי לעצור את ההתפתחותו. שיטת ההרגעה הזו מהווה אלטרנטיבה טובה לשימוש בחשיפות עבור מטופלים שמתנגדים מאוד לתהליך החשיפה. בקר מביאה את השיטה כיוון שהיא נמצאה יעילה מאוד גם עבור מטופלי GAD.

תרפיה עבור מטופלים הסובלים מ-GAD 

חלק מהאתגר בהתאמת התרפיה הנכונה למטופלים שסובלים מ-GAD היא הקושי לחקור אותה כתוצאה מקושי במתן אבחנה יציבה של GAD. בקר מציעה כי מטפלים רבים גם נמנעים ממתן האבחנה כיוון שיש רתיעה ממנה ולרוב מקדישים תשומת לב יתרה לדיכאון המתבטא בקומורבידיות עימה. בהרצאה זו מתבצעת סקירה של שיטות שונות לטיפול בהפרעת חרדה כללית ביניהן מיינדפולנס, טיפול אינטרנטי, טיפולי חשיפה והרגעה ועוד.

תשובות ושאלות לאחר עבודה בקבוצות

חשיפה עבור מטופלים הסובלים מ-GAD

בהרצאה זו בקר מפרטת מה הם שלבי בניית החשיפה הספציפית והמותאמת למטופל שלנו, איך עורכים איתו חוזה לחשיפה ומה הם שיעורי הבית שאפשר לתת להם. נקודה מאתגרת בעבודה עם מטופלי GAD היא שכבר שלב העלאת הרעיונות והדאגות הרלוונטיות לחשיפה, מבטא חשיפה עבורם. מתוך כך בקר מציעה כי הדאגה הנבחרת לחשיפה אינה חשובה בתוכנה והעיקר הוא להתקדם לקראת החשיפה. במהלך ההרצאה בקר מתייחסת לשאלות העולות מקהל המטפלים המאזין.

על המטפלת - פרופ' אנני בקר

פרופ’ אנני ס’ בקר (Eni S. Becker) היא פסיכולוגית קלינית, ראש התוכנית לפסיכולוגיה קלינית ומנהלת תכנית המחקר “פסיכופתולוגיה ניסויית וטיפול” במכון למדעי ההתנהגות של אוניברסיטת רדבאוד, הולנד. פרופ’ בקר פרסמה כ-160 מאמרים אקדמיים, ארבעה ספרים על הפרעת חרדה מוכללת (GAD) וכ-50 פרקים בנושאי פסיכופתולוגיה. היא חוקרת כיצד תהליכים קוגניטיביים מרכזיים כמו קשב וזיכרון, משפיעים על הופעתם הראשונית והימשכותם של קשיים רגשיים וויסות רגשי. בשנים האחרונות היא מתמקדת בחקירת היעילות של דרכי טיפול בהטיות קוגניטיביות, ובנוסף  חוקרת ומתמחה בטיפול בהפרעת חרדה מוכללת, תוך התמקדות בטיפול בחשיפה.