חיפוש

משמעות המנדלה לאדם: פרק מספרן של נירה שירן-מזרחי ואביה עוזני

פורסם על ידי נירה שירן-מזרחי ואביה עוזני

הקדמה מאת אביה עוזני- מהי המנדלה?

המנדלה הִנָּהּ ביטוי גרפי מעגלי עתיק יוֹמין - מעגל. המעגל נושא מסֶר ומשמעות אישית וחברתית של "להיות במהוּת". סמל תרבותי זה הִנוֹ בָּבוּאה של האדם והטבע. בהיותה צורת ביטוי טבעית, המנדלה נושאת אִתהּ מרפא ומשמשת ככלי אבחוני וטיפולי בעל אֵיכויות גבוהות. הבחירה האינטואיטיבית של צבע, צורה, קו וסמל וארגונם במרחב מהווה את האמירה שמייצגת את גופנפש האדם "כאן ועכשיו".

מהות והתהווּת הם מהיסודות האלמנטריים של המנדלה כמשַׁקפת את מכלול האישיות של האדם. במרכז המנדלה משתקף גרעין ה"אני", המהות. מסָביב לגרעין זה מתנהלים כל החיים הגלויים והסמויים של האישיות הנמצאים תדיר בתנועה והשתנות, ההתהווּת. תמונה ייחודית תעלה מתוך האינטגרציה האישיותית בכל זמן ומקום בחיי האדם. תמונה זו מתקשרת אל מהותו ונשקפת דרך המנדלה.

דרך ציור המנדלה, בתוך המעגל, עולים תכנים משמעותיים לאדם ומגוון אסוציאציות אשר מתורגמים בעזרת תיווך לכלל תובנה או ארגון מחודש. זהו כוחה של המנדלה וכוחו של טיפול בעזרת ציור המנדלה. המנדלה מצליחה לִפנות באופן ישיר אל החוויה ואל הרגש באמצעות השפה החזותית. המצייר מוזמן לצייר בתוך המעגל המסומן על דף לבן את מה שעולה בדעתו לעיתים כהטרמה לשיחה ולעיתים בעקבות שיחה. לאחר מכן יוצר המטופל דיאלוג בינו לבין המנדלה בתיווך של המטפל.

הציור הספונטני או המכוון בתוך עיגול הינו בעל איכויות הן בהקשר האבחוני והן בהקשר הטיפולי. הנה מקצת מהן.

קו המתאר העגול ממקד ומרכז את הגוף והמיינד. בתהליך ציור המנדלה נוצר קשר בין האדם לפנימיותו המביא לריכוז ולמיקוד. אלה מזַמנים דיאלוג בלתי-אמצעי עם הציור והקשבה פנימית לתהליכים אישיים.

המנדלה יוצרת סדר בכאוס - דרך ארגון העולם החיצוני הילד, האדם מארגנים את עולמם הפנימי.

המנדלה הינה מקום בטוח ומוגן - הנמכת חומות ההגנה מאפשרות לעצמי לבוא לידי ביטוי. במקום בטוח נוכל לראות גם את הכוחות שלנו ולנווט אותם באופן שמטיב עם חיינו.

למנדלה יכולות שיקוף פיסי, שכלי ורגשי. בבואה המאפשרת פורקן, הקלה ואיזון.

המנדלה הִנָּהּ שפה בלי מילים המאפשרת לנו לדבר את עצמנו באופן מדויק.

המנדלה משקפת תבניות ודפוסים בעבר, הכולאים אותנו בדפוס מחשבתי והתנהגותי שמעכב את התפתחותנו.
המנדלה יוצרת גשר אל האחרים - ארגון דף הציור עם מעגל גדול במרכזו, מאפשר לנו להתבונן גם במערכות היחסים הרגשיות והחברתיות שאנו מקיימים עם החוץ. כל מה שבחרנו לצייר מחוץ לעגול, מייצג את העולם החיצוני. עבור אנשים רבים עולם זה נתפס לעיתים קרובות כמבלבל, לא יציב ואף מסוכן.

הכוח להאיר- משמעות המנדלה לאדם: פרק מספרן של נירה שירן-מזרחי ואביה עוזני

בדרך אלייךְ,

מלפנים כתמיד, התיישבתי על ספסל רחוב מול ביתךְ, כמה נשימות לפני.

מבקשת פנימה אל עצמי פתח, בחומה שהקמתי בעמל רב במהלך שנים רבות. אז חשבתי שחסמתי את הדרך לאורחים לא רצויים, אבל היום גם אני כבר מתקשה למצוא גישה פשוטה...

הרחוב משתתק לאִטו, שעת ערב ומתוך הדמדומים נפתח לי שער הזוי קטן. אני ממהרת לעבור דרכו ומוצאת את עצמי נכנסת אל בניין גבוה. עולה ויורדת במדרגות ישרות ולולייניות, שקופות וטובעניות. משוטטת מִקומה לקומה ? נעצרת מול דלתות וקוראת את השלטים התלויים עליהן. אני מחפשת דלת אחת שעליה שמי ומאחוריה מסתתר סיפור מוּכּר לי.

בבניין מול הספסל שלי נדלק אור ודלת הכניסה נטרקת בחָזקה. אני מתנערת בתדהמה, ברחוב מול ביתךְ, מביטה בשעון. עכשיו אני כבר מאחרת.

על השולחן שלָךְ כבר מחכּים דפים וצבעים. מבט חטוף, הבזק של הכרה עובר ממך אליי ובחזרה וספסל הרחוב מתמתח עד לכאן.

אַת מהנהנת. ואני חוזרת אל החיים המתקיימים מאחורי דלתות סגורות, שלטים ושמות, ציירי, אני אומרת לעצמי, יש לך מפתח, ציירי.


אחר כך סיפרתי לךְ את אירועי "ספסל הערב" ואת שאלת: "מה אומרת לך המילה כוח?"

אמרתי לךְ שכּוח הוא היכולת למצוא ולהחזיק דבר מה.

"מצאתי את הכּוֹח בתמונה שנוצרה בראשי, היא הפכה לכלי שלתוכו יכולתי לצקת את ה'אין' ואת ה'יש' שלי. הכוח הזה נמצא בתוכי, מתגבש לתמונה שנותנת לי סדר וכיוון. קיבלתי מדרגות שעולות ויורדות, קיבלתי נקודת אחיזה. 'כוח' בשבילי הוא היכולת להאיר על מה שחשוך ולהחזיק בזה."

"והמנדלה"? שאלת.

"הגעתי לכאן בהרגשה שאני סוחבת עליי את הבניין ההוא כולו, בהחלט משא כבד. ציור המנדלה אִפשֵׁר לי להניח חלק מזה, אִפשֵׁרֵ לי לומר ולהשמיע את הקול הזה, לתת לו קיום והכרה ובכך לתת לו משמעות..."


"חכי," אמרת, "עִצרי, בואי נדבר קצת על משמעות."

בפרק הקודם הראינו כי הצורה המעגלית מוּכּרת ומוטמעת בנו עוד מֵרחם. האדם מזהה את המעגל בטבע סָביב לו ומעניק לו הכרה דרך סמלים, טקסים ומבנים חברתיים ותרבותיים. מדוע האדם עסוק לאורך רצף חייו בצורת המעגל. מדוע הוא משַׁמר צורה זו ויוצר דרכה כל פעם מחדש כוח ומשמעות. בחרנו נקודות מרכזיות המטילות אור על משמעות המנדלה לאדם.

א. מיקוד וריכוז
בתהליך ציור המנדלה נוצר קשר בין האדם לפנימיותו המביא לריכוז ולמיקוד. אלה מזַמנים דיאלוג בלתי-אמצעי עם הציור והקשבה פנימית לתהליכים אישיים. תהליך הציור במנדלה הִנו תהליך מדיטטיבי המאפשר הרפיה ורוגע למצייר.

ב. ביטוי אישי מדויק
המנדלה הִנָּהּ שפה בלי מילים, היא שפת הציור המשקפת את מצבו הפיסי, הקוגניטיבי והרגשי של האדם. השימוש בשפה הזאת הוא בעל יתרונות רבים משום שהוא נעשה בלי פיקוח מיָדי ובלי שיפוט שכלתני פנימי. בעזרת שפה זו האדם מתחבר אל עולמו הרגשי ואל התת-מודע שלו באופן פתוח יותר.

בחירת צבע, צורה, קַו וארגון המרכיבים הנ"ל לכלל תמונה בעלת משמעות למצייר, מאפשרת לו להגיע למִנעד מדויק מאוד של רגשות וחוויות משמעותיות.

ג. שיקוף פיסי, שכלי ורגשי
הנחת היסוד היא שהגוף על כל תפקודיו משקף את מצבו של האדם "כאן ועכשיו". זיעה, דמעה, תנועה, הבעת פנים ועוד, כל אלה הִנן ביטוי למצב פיסי, שכלי ורגשי.

המנדלה מאפשרת לנו להתבונן במופעים חיצוניים שעולים דרך הציור על מנת לחשוף את הפשר הפנימי. הציור במנדלה עוקף עכבות אצל אנשים שאינם יכולים להתבטא בחופשיות ומנטרל אמירות "נכונות" אצל אנשים שיש להם תשובה וניסוח לכל דבר. הבחירה של אלמנטים אמנותיים במנדלה ועריכתם הייחודית מאפשרת למצייר להתחבר למקום אמִתי, נטול מסכות, בו אין צורך להתגונן, להצטדק או להכחיש את רגשותיו.

נכון יהיה לומר כי הציור מאפשר מבט שקוף יותר על הרגשות והחוויות שאנו תופסים כמשמעותיים ביחס לעצמנו, לאחרים ולעולם.

התכלוּל של כל אלה מלמד אותנו על מצבנו ועוזר לנו לפתור בעיות ולגבש מהלכים כדי להגיע לאיזון ולרווחה.


ד. תבניות ודפוסים
הנחת יסוד נוספת נוגעת להתבוננות ברצף חיינו מזמַן עבר לזמן הווה. במנדלה עולים דברים מן העבר והנחת היסוד היא כי מקורם של דברים אלה בתבניות שנרכּשו בעבר ויש צורך לזכור או להשתמש בהן היום.

חלק מן החוויות משתמר בזיכרון החושי. טעמים, ריחות, מראות וקולות נספגים בתודעה החושית ומהדהֲדים חזרה אל החיים. כאשר עולים מצבים רגשיים דרך הזיכרון החושי ניתן לעבד את החוויה הקשורה בזיכרון. כאשר אנו מציירים במנדלה במקום המוגן, לזיכרון החושי יש מקום לביטוי. לדוגמה, בחירת צבע בציור מעלה אינטואיטיבית חוויה אחת מתוך מכלול החוויות של אותו האדם הקשורות לצבע הנבחר. חוויה זו היא המשמעותית בהבנת המנדלה שצוירה.

השיקוף מאפשר לנו מבט על רצף החיים שלנו. המוּדעות לרצף היא השלב הראשון בהנעה לשינוי. אנו יכולים לזהות דפוסי התנהגות ורגש שנוצרו מתוך חוויות ורגשות דומים, המצמיחים או מעכּבים את התפתחותנו.

ה. איתור בעיות פיסיות ורגשיות
הנחת היסוד היא כי האדם בנוי כיחידה הוֹליסטית בעלת קשרי גומלין וזיקות חזקות בין גוף לנפש. התבוננות מקצועית ביחסי הגומלין בין כל המערכות של האדם מאפשרת למצייר ולמטַפּל לאתר בעיות פיסיות גופניות או תגובות רגשיות. אלה קשורים ל"כאן ועכשיו" של חיי המצייר. כן עולים במנדלה דפוסים רגשיים המניעים לאורך השנים את התנהגותו של המצייר ולעִתים מעכבים את התפתחותו.

ו. פורקן והקלה
הביטוי הלא מילולי של הציור מאפשר פורקן רגשי המביא עִמו הקלה ושחרור. כוחה של המנדלה יפה גם בלי התערבות, שיח או טיפול כלשהו. מדיווּח של ציירי מנדלות חובבנים ומקצועיים כאחד עולָה בבירוּר תחושת רווחה והקלה המציפה את המצייר בזמן הציור במנדלה ועם סיומו. תחושה זו נבנית בוודאי גם על חוסר השיפוטיות של המתבונן בציור. מטרת הציור אינה להגיע במכוּון לתוצר אסתטי או אמנותי, אי לכך היא משחררת את המצייר מעכבות וממגבלות, ותומכת בתהליך היצירה.

ז. גשר אל האחרים
התבוננות משמעותית במנדלה מתאפשרת במפגש פרטני או במפגש זוגי או קבוצתי. שיח כזה עשוי להתקיים בזמן הציור או לאחריו. המנדלה יוצרת גשר לא מאיים, מתווך, המאפשר להידבר באמצעות צבעים וצורות ולחלוק תחושות ורגשות.

מספר תהליכים מתרחשים במפגש הבין-אישי בעזרת תיווּך המנדלה: א. חיבור לתכנים ולתובנות קיימות. ב. קבלת משוב מאחרים. ג. הדהוד? הערות והארות שכדאי לברר אותן בתוך עצמנו. ד. תחושת ריגוש והתגלות חווייתית. ה. יצירת אמפתיה כלפי עצמי וכלפי האחר. ו. חיפוש מענה אלטרנטיבי שונה.

לסיכום פרק זה נוכל לומר, כי במנדלה האדם משוחח עם עצמו בשפה לא מילולית, ברובד עמוק ואינטימי. במרחב המוגן שפה זו מאפשרת לו להעמיק בהתבוננותו ומשקפת לו את עצמו כפי שהוא בא לידי ביטוי בחייו הנוכחיים.

בעבור כל אדם המנדלה יכולה לאפשר פורקן, הקלה ותחושה של שלמות. אלה הִנם תהליכים שיוצרים איזון. לאדם יש צורך באיזון על מנת להרגיש בהרמוניה עם עצמו ועם סביבתו.

בעבור המטפל, המנדלה היא כלי התערבות יעיל לפענוח ולטיפול. במפגש האנושי נגלל "בד" הציור של הנפש. על הבד נפרשׂים צורות וצבעים המספרים את סיפור חייו של המצייר, סגנונו, מקורות הכוח והקושי שלו ודרכי התמודדות אפקטיביות לצד דפוסים מַקְשים.