חיפוש

צילומים מהכנס הכלה למעשה: טיפול בלהט"בים דתיים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 46/19

דנה בכר | הרב יובל שרלו | פרופ' גארי דיימונד | טליה רוט | מיכה יהודי



יום העיון 'הכלה למעשה: היבטים אישיים ומשפחתיים בטיפול בלה"טבים דתיים', שנערך בחודש ספטמבר האחרון, היה פרי יוזמתם המשותפת של מרכז פרויד באוניברסיטה העברית וארגון שב"ל. במסגרת יום העיון נבחנו קונפליקטים ייחודיים עמם מתמודדים מטופלים להט"בים דתיים, מתוך רצון להרחיב את ההבנה הטיפולית של מטפלים העובדים עם אוכלוסייה זו. בדברי הפתיחה ליום, התייחסה פרופסור אוריה תשבי למכתב שכתב פרויד בשנת 1935, בתשובה לאם אשר פנתה אליו עם דאגה סביב הנטייה המינית של בנה. במכתב כותב פרויד כי מה שאנליזה עשויה להציע לבן שלה, באם הוא סובל מהתמודדות עם קונפליקטים נפשיים, הם הרמוניה, שלווה נפשית ויעילות. זאת, לדבריו, גם אם יתרחש שינוי בנטייתו המינית לאחר הטיפול וגם אם לא. אף על פי שפרויד ידוע בהתבטאויות מגוונות בנושא הומוסקסואליות, פרופ' תשבי הציעה כי דבריו אלו עומדים בניגוד לתפיסות מחמירות ומאוחרות יותר שהתפתחו כלפי הומוסקסואליות וייתכן שציטוט זה מוסיף להגדיר את תפקידנו כמטפלים גם היום.

נפתח עם הרצאתה של דנה בכר, אשר הציגה מבוא לטיפול בלהט"ב. בדבריה, ביקשה בכר לשפוך אור על העבודה עם מטופלים מקהילת הלהט"ב ולהתבונן על חוויית הזהות המורכבת שלהם. היא הדגישה כי על אף ההרגל האנושי לחלוקה קטגורית של העולם, באזורי המיניות והמגדר חלוקה כזו עשויה לצמצם ולהשטיח את השיח. בהמשך ההרצאה ביקשה לעשות "יישור-קו" לגבי מונחים בתחום, להציג מודל להתפתחות זהות להט"בית ולהציע קווים מנחים לעבודה הטיפולית.

נמשיך עם הרצאתו של הרב יובל שרלו אודות החוויה הלהט"בית בחברה הדתית. בהרצאה ביקש הרב שרלו להדגיש כי המפגש אשר מתקיים בתוך האדם בין דתיות ללהט"ביות איננו מאבק בין אג'נדה לזהות, אלא עימות בין זהות אחת לזהות נוספת. בתוך כך, הוא בחן דוגמאות לסוגיות רוחניות עמן עשוי להתמודד מטופל דתי להט"ב וקרא לעדינות, זהירות ואחריות מקצועית בעיסוק בשאלה מה היא טובת המטופל.


הרצאה מצוינת נוספת שניתנה במסגרת יום העיון על ידי פרופ' גארי דיימונד, הציגה מודל טיפולי ממוקד קשר למטופלים להט"בים ומשפחותיהם. פרופ' דיימונד דיבר על הפרויקט "מחוץ לארון בתוך המשפחה", אשר מסייע לטיפול בקשר הורה-ילד במשפחות המתמודדות עם יציאה של ילד מן הארון. הוא התייחס לקושי הרב של הורים לקבל נטייה להט"בית אצל ילדיהם, ללא תלות בזהותם הדתית, כמו גם להשלכות הפסיכולוגיות החמורות של קושי זה.

נמשיך עם הרצאתה של טליה רוט אודות טיפול 'דתי-גיי-פרנדלי'. רוט סיפרה על יציאתה מן הארון כמטפלת דתייה שהיא גיי-פרנדלי וביקשה לתאר את השינוי שעברה הקהילה הדתית והדתית-טיפולית, בעמדתה כלפי אלו המתמודדים עם זהות להט"בית. בהמשך, הציגה קונפליקטים שכיחים אצל מטופלים להט"בים דתיים והציעה מניסיונה האישי טכניקות עבודה יעילות אשר עוזרות לקדם קבלה עצמית והשלמה אצל מטופלים מסוג זה.

נסיים עם הרצאתו המרגשת של מיכה יהודי, 'שעשני כרצונו', אשר תיארה את חווייתו האישית של יהודי כגבר טרנסג'נדר דתי. יהודי, אשר גדל בישוב עלי והתחנך באולפנת צביה ובמכינה קדם צבאית לבנות דתיות, הגיע לספר על התמודדותו האישית כמי שרואה את עצמו היום כחלק מקהילת הלהט"ב הדתית. בדבריו תיאר את האתגרים הנפשיים עמם התמודד בעבר, ביניהם תחושת פגימות, דיכאון ומחשבות אובדניות, וסיפר על מקומו של הטיפול הנפשי בדרך להשלמה עם זהותו.