חיפוש

הטארוט בשירות התרפיה

פורסם על ידי רות נצר, פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית

הפרק לקוח מספרה של רות נצר 'הקוסם, השוטה והקיסרית - קלפי הטארוט במעגל החיים ובתרפיה'.


"יש בתוכנו משהו שאין לו שֵם,

והדבר הזה הוא מה שאנחנו"

(סאראמגו)

הטארוט מתגלה לנו כמערכת של חידות שעלינו לפענח בעודנו מפענחים את עצמנו. חידות אלה הוצפנו עבורנו בקלפים שהתחזו לקלפי משחק וניבוי והתגלו כמסָרים של מוּדעוּת, המועברים אלינו מהעבר הרחוק של האנושות. מערכת סמלי הטארוט נועדה לקשר אותנו עם הכוחות הסמויים שבתוכנו, ולפי רצף קלפים היא מתארת את מסעה של הנפש לקראת מימוש ואינדבידואציה: את מסע הגיבור, את מסע הגיבורה ואת מסע העצמי.

לפי העיקרון הפסיכולוגי, כל תשובה הניתנת על סמך הסתכלות בקלפי הטארוט היא השלכה של עולמנו הלא-מודע אל הקלף שבאמצעותה אנחנו משוחחים עם עצמנו הפנימי ביותר. בנוסף לכך יונג הדגיש את העיקרון הסינכרוני, שלפיו קלף שנבחר הגיע אלינו לא במקרה, והוא נועד לנו ברגע זה.

ככל שאדם פתוח יותר אל הלא-מודע ואל עולם הדמיון והאינטואיציה ואל הסימבוליקה בכלל, כך תשובתו של הטארוט עשויה להיות עשירה יותר. הלא-מודע נענה אל מי שקשוב אליו. זו השיחה הסמויה הבלתי מודעת בין השואל והטארוט, שאינה אלא השיחה בין השואל לבין עומקי עצמו, שתמונות קלפי הטארוט מאפשרות. אפשר לראות את הידע העולה מהתמונה כמו תמונות חלום. גם חלום מתאר את המצב הבלתי מודע עדיין לחולם. גם חלום נתון לפרשנות אישית. למטופלים שלא זוכרים חלומות השימוש בטארוט מהווה כניסה לעמקי הלא-מודע שהוא כעין תחליף לחלומות.

אין קלף חשוב ממשנהו. כל קלף נכון לרגע המסוים שלו. לכן התשובה של קלף מסוים, למרות הסמלים הכלל אנושיים הטמונים בו, תהיה שונה מאדם לאדם וגם מקריאה לקריאה, בהתאם לנסיבות השאלה. מכיוון שכל קלף מכיל בו פוטנציאלים שונים, כולל פוטנציאל של היבט חיובי או שלילי, נדרשת מהשואל מידה מסוימת של מודעות וכנות כדי להפיק מהקלף את התשובה הנכונה ביותר. מי שעיוור לחסרונותיו ואינו מוכן להסתכל הסתכלות עצמית עשוי לראות רק את השיקופים החיוביים ואת העצות החיוביות ולהתעלם משיקופים שליליים ומאזהרות. מי שנוטה לראייה ביקורתית שלילית או לדיכאון עשוי לראות את ההיבט השלילי בלבד. מי שחסר תפיסה בסיסית וידע בסיסי של הנפש ומגמותיה ההתפתחותיות ומי שנוטה למיסטיפיקציה ולבלבול המציאות והדמיון, מי שחסר יכולת להכיל, לעבד להתמיר ולהטמיע את החומרים הלא-מודעים - עשוי לסלף את קריאת הקלפים ואף להיפגע מעוצמתם. אמת מצרית קדומה אומרת שאל לו לאדם שאינו ראוי להסיר את צעיפה של איזיס (שהיא בת דמותה של 'הכוהנת הגדולה' שניצבת בתחילת הארקנה הגדולה), פן יאבד את שפיותו.

דוגמה שכיחה לקריאת מצב שלילית בטארוט, כשלמעשה יכולה היא להיקרא גם כאופטימית או כניטרלית - מצויה בקלפי 'המגדל', 'השטן' ו'המוות', שבמבט ראשון ניכר בהם ההיבט השלילי, המאיים. קלף 'המגדל' מפגיש אותנו עם איום של נפילה מתוך התנשאות והיעדר מודעות למגבלותינו, אבל גם עם פחד להצליח ולהתקדם מתוך פחד להיכשל. הוא אינו מראה בהכרח נפילה שמתרחשת או שתתרחש בפועל, אלא מתריע על הכורח במודעות, כדי שלא תהיה נפילה וכדי שנבנה עצמנו מחדש על בסיס נכון יותר. קלף ה'מוות' לא מראה מוות קונקרטי, אלא כורח להתמודד עם מציאות המוות בחיים ועם ההכרח לקבל סיום של מצב כדי להתחיל פרק חדש. קלף 'השטן' יכול להראות לנו סכנה של שעבוד ליצרים, אבל גם להצביע על פחד מוגזם מיצרים מתוך תפיסה שגויה שלהם כשטניים.

ידוע לנו מתהליכי הפסיכותרפיה שהמפגש עם חומרי הצל הוא הקשה ביותר. ומפגש חד-פעמי עם הטארוט, שלא בתוך רצף טיפולי, יכול לעורר התנגדות מיידית לתכנים כאלה. אז תהיה נטייה לדחות את הקלף ולומר שהוא לא מתאים. היכרות בליווי של מטפל מוכר מאפשרת הגנה וביטחון במפגש עם חומרים לא מודעים, צליים ומאיימים. היכרות עם המטפל, המכיר את המערך הנפשי של השואל, את קשייו ואת יכולותיו, מסייעת למנוע עמדת מגננה מכחישה וחסומה ומאפשרת תובנה עמוקה יותר מאשר במפגש עם אדם זר, גם אם הוא בעל ניסיון בעיסוק בטארוט. מטפל יכול מתוך היכרותו העמוקה עם השואל להצביע על הקשר בין התשובה שמצא השואל לבין דרכי המבט הרגילות שלו על החיים. המטפל יכול לבחון איזה תשובה אחרת אפשרית אם נלקח בחשבון היחס בין עמדתו המודעת של השואל לבין התשובה שמצא. כלומר המטפל אמור לסייע להבחין בין תשובה שנובעת מתסביך אישי לבין תשובה שנובעת מהעצמי המנחה, בין השלכת התסביך הסובייקטיבי לבין ראיית תשובה שאמורה להיות אובייקטיבית. הבחנה זו חשובה, מאחר שכאשר השואל רואה בקלף אישור לעמדתו הבעייתית הוא לכוד במעגל סגור של עצמו.

אישה צעירה, שנתונה בפחדים ובחרדות מפני החיים, צמצמה את חייה לחיי הבית והעבודה. על קלף 'השוטה' היא אומרת שהוא טיפש מאחר שהוא יוצא למסע בלי לראות את הסכנות של התהום שהוא עומד ליפול לתוכה. תשובתה משקפת את פחדיה שלה. אישה אחרת, בעלת סגנון אופטימי, שנפרדה מבן-זוגה, מוצאת בקלף תשובה הפוכה: "הנה איש אמיץ שנפרד ממה שהיה ויוצא לדרך בשמחה כי הוא יודע שהחיים מצפים לו והשמים הם הגבול."

לאישה הראשונה יש לומר שאמנם בחיים יש סכנות, אבל הכלב שמלווה את ההלך מנחה אותו, ואם יסכים לצאת לדרך יוכל לגלות שהחיים מלאי חוויות חדשות, ועל התהום אפשר לומר את שאומר רבי נחמן מברסלב, שהעולם הוא גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד.

לאישה השנייה אפשר לומר שהאופטימיות שלה היא הישג גדול, שהיא כבר יכולה לסמוך על עצמה, ועם זאת עליה להקשיב לאינסטינקטים שלה, לכלב שמכוון אותה, שלא להיות תמימה מדי, לשים לב לסכנות, כי אופטימיות ללא בדיקת מציאות נכונה יכולה לגרום לה הסתבכויות ונפילה לתהום, כפי שהיה בעבר.

למה הדבר דומה? למי שמתבונן בראי ורואה את עצמו ואת העולם כפי שהוא הכירם עד כה, לעומת ראי אמיתי שדרכו אפשר לעבור אל העולם של האמת הפנימית הלא מודעת, ראי שמראה מה שלא ראינו עד כה.

התשובה שנקבל מצויה בתוכנו, גם אם לא ידענו זאת. כשפּוּ הדוב יוצא עם כריסטוף רובין למצוא את הציר הצפוני, ובדרך החזרזיר נופל לנהר, שולה אותו פּוּ מהמים בעזרת מוט שלקח אתו מביתו שלו. אז מסתבר שמוט זה הוא הוא הציר הצפוני שיצאו לחפש. אנחנו כמו פּוּ השוטה-החכם, שולים תשובה מנהר הנפש בעזרת המוט הפנימי שיש לנו מכבר.

האחריות מוטלת תמיד על כתפי השואל. הוא זה שישמע או לא ישמע את התשובה, הוא זה שיקשיב וירכוש תובנות חדשות או שידחה את התכנים העולים ויתנגד להם. עמדה חוששת ומפוחדת, עמדה צינית, אירונית, ספקנית, וכן עמדה שכלתנית רציונאלית, עשויות להקשות על היפתחות לממד המיוחד של הטארוט. למה הדבר דומה? ליחס של המטופל אל המטפל. אם לא תיווצר מלכתחילה זיקת סימפתיה ואמון ביניהם, יהיה קושי בהתפתחות הטיפול.

עמדה פתוחה אל הטארוט מכירה בכך שהבחירה בקלפים נסמכת תמיד על המשמעות הסינכרונית, שמביאה לידינו את הקלף הנכון ברגע המסוים, והוא שמנחה אותנו. הסינכרוניות מבטאה את האמון שלנו בעולם, שמעניק לנו מפירותיו, מעצתו ומהכוונתו ושמעניק תחושת אחווה, שייכות ולכידות עם המערכת היקומית, מעבר לזמן ולמרחב. אמון זה, שקרוב לאמונה רוחנית-דתית, מעניק את תחושת הלכידות החיונית לעצמי ומהווה מזור לנפש. כל פנייה לקלפים היא אמונה ב"אהיה אשר אהיה".

פנייה של אדם אל קלף הטארוט היא פניה של שאלה. השאלה מגלמת את ארכיטיפ רוח החיפוש עצמו. באגדות רבות חייב הגיבור לענות לשאלה. פענוח השאלה, החידה, התעלומה, הנסתר, הלא-ידוע - מתאפשר בשל כוח המשיכה המאתגר של הלא-מודע והבלתי ידוע בנפש וביקום כולו ובשל הכורח של התודעה לפענח את חידתו כדי להגשים עצמה. הפסיכותרפיה, שכולה שאלות חוזרות, מאפשרת את תהליך החיפוש. וכל תשובה היא פתח לשאלה חדשה.

השאלה הפתוחה היא עמדה של סקרנות, חקרנות ופליאה. היא מאפשרת הליכה אל הבלתי נודע. השאלה לסיבה, לטעם ולתכלית של החוויות הנקרות בדרכנו, הקשות והטובות כאחד - היא המאפשרת להכיר במשמעות של חיינו, לשאת את הקשיים הנקרים בדרך ולראות אותם כמורי דרך, שממירים את המקרי במשמעותי ואת הניסיון הופכים להתנסות.

השאלה החידתית גלומה גם בסמל הספינקס, שמופיע גם הוא בטארוט, בקלף 'המרכבה' ובקלף 'הגלגל'. הספינקס עצמו הוא דמות חידתית. קלף 'המגדל' מזהיר אותנו מפני יוהרה אנושית של אמונה ביכולת-על לפענח את מה שתמיד יישאר בחלקו סמוי מן העין. הקלפים מציגים לפנינו את חידתם, את חידת נפשנו שתמיד תישאר חידה.

המטפל הנעזר בקלפים יזכור שהוא משרת את התהליך של האחר ואינו בעל ידע על הדרך של הזולת. הוא אינו בעל כוח מאגי ואינו בעל ידע מוחלט. המילה 'תרפויטים'[1] בעולם הקדום פירושה 'משרתי האל'. אנחנו, המטפלים, משרתים את האל שבנפשנו ובנפש הפונים אלינו.

השאלה המופנית אל הקלף אינה שאלת כן-או-לא ואינה שאלת 'מה יהיה בעתיד', אלא היא: מהי העמדה הנכונה להתייחס כלפי נושא, מוטיב, דילמה או תחום מסוים בחיי השואל. השאלה חשובה, מאחר שהיא מחייבת את האדם להתמקד ולהתרכז בדילמה אחת, לזהות אותה ולהיות בעמדה פנימית של רצון לפתח מודעות ואחריות כלפיה.

השאלה והתשובה הן אינדיבידואליות. השאלה היא אישית ושייכת למשהו בחיי השואל כאן ועכשיו. המענה העולה מהקלף הוא תמיד קומפנסטורי למצב התודעה, כלומר הוא מגיב לתודעה הקיימת ומביא לה ידע החסר לה בזמן המסוים.

אין לקדש את הקלף הנבחר כתשובה אולטימטיבית, אלא כהצעה למודעות חדשה. מודעות זו יכולה לעתים להתרחש כבר ברגע ההתבוננות בקלף, אבל לעתים המודעות למשמעותה תתקבל בלבנו רק בשלב מאוחר יותר, ימים או שבועות אחרי ההתייעצות, כפי שקורה לעתים בעת פתרון חלומות.

כשנבחר קלף שמעניק לשואל תחושה טובה במיוחד - כדאי להמשיך בימים הבאים לשהות במצב מדיטטיבי על הקלף: לספוג את הפוטנציאלים הארכיטיפיים החיוביים שבו ולהטמיע אותם. למעשה פוטנציאלים אלה טמונים בנו ומבקשים להתגשם. הכוח הארכיטיפי שמסמל הקלף מופעל בתוכנו כשאנחנו מתמסרים אליו.

בהיות ההתבוננות בקלף הטארוט נקודת מוצא מפרה לדיאלוג פנימי מחודש, מעניין להשתמש בטארוט בתהליך הפסיכותרפיה. המפגש עם הלא-מודע דרך הטארוט מביא אתו תחושה של אנרגיות חדשות. השימוש בטארוט מאפשר להגיע אל משהו שמעבר למילים. הוא מרענן את השעה הטיפולית; פעמים רבות הוא מחלץ משתיקות מביכות, מתחושה שאין מה לומר או מתחושה של מבוי סתום בפגישה. לפעמים הוא נותן כיוון חדש כשאין מבינים מה קורה. מציעים למטופל לקחת קלף ולראות איזו תשובה תינתן בעקבות הקלף או איך יתייחס המטופל לדילמה שבה הוא נתון לאור דימויי הקלף.

בדרך כלל מתייחסים אנשים אל הטארוט כמשהו אי-רציונאלי, שגובל במיסטי ומאגי. אנשים רציונאליים מאוד נוטים להירתע ממנו. יש ושואלים אותי מטופלים: "את מאמינה בזה?" אני עונה שאין כאן עניין של אמונה אי-רציונאלית, אלא עניין פסיכולוגי פשוט: הקלף בעיני הוא דרך לפגוש את עצמנו ואת אופן הסתכלותנו על חיינו.

הופתעתי לראות שכמעט כל המטופלים נענים מיד לשימוש בקלפי הטארוט וחווים את התשובה כאמת אוטנטית שלהם, ממש כאילו היה הקלף חלום אישי שלהם. העבודה עם הקלפים מביאה איכות חווייתית מאוד. שכן כמו בחלום, פוגשים כאן את תוכני הנפש בשפה תמונתית, שהיא שפה ראשונית טרום-מילולית. פעמים רבות התגובה היא נרגשת. ההתרגשות נובעת מכך שהאדם עצמו רואה את התמונה והוא בעצמו מגיב, עונה, ועושה את המהלך של התגובה והתובנה בעצמו. בנוסף, ההתרגשות נובעת מעצם העובדה שנבחר קלף שמתאים כל כך לדילמה העכשווית. זו תחושה של התפעמות מההתרחשות הסינכרונית, שבה אנחנו חשים את צירוף המקרים כמשמעותי. כך חש המטופל תחושה של השגחה אישית המלווה אותו. בכל אדם, ולו הרציונאלי ביותר, ישנו רובד פנימי, גם אם נסתר מאוד, שמתגעגע לתחושת חיבור מיסטית כזו עם עצמו, עם היקום ועם הגורל החובק אותו. אלה רגעים שבהם נדמה כי לרגע הופשל הצעיף המכסה את סודות העולם.

דוגמאות להתייעצות עם הקלפים בסיוע המטפל:

1. השאלה: מה אני צריכה לעשות כדי להגשים את עצמי?

הקלף שהתקבל: 'אביר המטות'

השואלת מגיבה לקלף: הוא נראה כהולך לקרב, שועט במדבר. יש לו סלמנדרות על החולצה ואש בצבעים שלו. הוא נראה בטוח בעצמו ודרוך, מישיר מבט לשם, קדימה. הוא אביר, זאת אומרת גם לוחם וגם אצילי. כמו לוחמי צדק. הוא צעיר יחסית, ולא מלך. - מה זה אומר? - שיש בו נעורים, יותר התלהבות לשינוי. האמת היא שלא ציפיתי לקלף כזה. חשבתי שיצא קלף שמראה את המצוקה שלי. - אז מה המשמעות של הקלף בשבילך? - האביר מוגן בשריון, יש לו הגנות מפני הקשיים שיפגוש ומפני המהלומות שהוא יכול לספוג. אולי יש לי הגנות יותר ממה שאני חושבת. הוא דרוך לקרב, והוא במדבר ולבד. אני נורא רוצה להרגיש את הלבד שלי, שלא יפריעו לי להיות מרוכזת. - מה משמעות הצבע האדום? - כמו קופץ לאש. אני צריכה עכשיו להתחבר לאנרגיה שלי. - את יודעת שלפי האגדה הסלמנדרות הן יצורים שעמידים באש? - לא ידעתי. אבל זה מתאים לי כדי לקבל אומץ. המוטו שלו הוא להיכנס לפעולה. הרבה זמן הגיתי במחשבה, ועכשיו צריך לעשות במרץ ולא ללכת אחורה ולא לסגת. אלא ללכת וללכת רחוק. - שימי לב הסלמנדרות על הבגד שלו הן בצורה דומה למעגל. - כאילו הן רודפות אחרי הזנב שלהן. זה המצב שלי כשאני לא יכולה להחליט וחוזרת על הלבטים ללא החלטה. - אבל שימי לב שלעומת זה הוא יוצא לדרך בנחישות ועם מוט שיש בו ניצנים של משהו חדש. ולמרבה המזל, המעגל של הסלמנדרות הוא לא מעגל סגור, אלא מעגל שמתחיל להיפתח לקראת תנועה קדימה.

2. השאלה: למה הקושי לדבר היום בשעה שלנו?

הקלף שהתקבל: 'שתי חרבות'

השואלת מגיבה לקלף: היא יושבת. זה בדיוק מה שקורה לי. הסרט על העיניים זה ההתנגדות שלי לראות מה שיכול להועיל. חוסר רצון כרגע להסתכל על דברים שקיימים ושתי החרבות הן הגנה גדולה מאוד. אולי אפילו יותר מדי גדולה. הישיבה זקופה כי יש דריכות. מצד שני זה לא טבעי. זה לא שלה. זה מה שאני מרגישה - שהכול כביכול בסדר, אבל אני לא באמת בסדר. אני לא באמת במקום שלי. זו הדריכות. אולי היא גם ישנה. כי יש ירח. אבל השינה לא שלמה. היא מגנה על עצמה ואז משהו רע לא יחדור, אבל גם משהו טוב לא ייכנס. תנועות הידיים סגורות. משהו חסום. זו פוזה שקשה לשאת הרבה זמן. לא נוח לה. גם יושבת על גבול של מים ויבשה. עדיין לא החליטה להיכנס. יותר מדי מתגוננת. - לכן קשה לך היום לדבר. עדיין לא החלטת להיכנס. את מרגישה שאת יותר מדי מתגוננת. שימי לב שהיא עם הגב לים. מה יהיה אם תהיה עם הפנים אל הים? - כן, באמת, כשרע לי אני שוכחת שיש ים של דברים טובים. אצלי הים זה הרגשות. עכשיו הרגשות רק מפחידים אותי. אבל בימים שלא הייתי בדיכאון היו המון רגשות של התאהבות בעולם. וגם כתבתי אז. - לפעמים אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו את הדברים הטובים שיש בנפש שלנו; אנחנו מפנים אליהם את הגב, אבל הם שם; הם לא מפסיקים להתקיים. מה לדעתך אפשר עוד לעשות בחרב חוץ מאשר להתגונן? - בדרך כלל נלחמים. שכחתי מה זה להילחם. - מה לדעתך הדמות בקלף רוצה לומר לך? - היא אומרת לי: גם אם את לא נלחמת עכשיו יש לך לא רק חרב, אלא שתי חרבות. החרבות הן פוטנציאל של לחימה בעולם. יום אחד תתחילי להשתמש בהן כדי להילחם להשיג את מה שאת רוצה.


במקרים שנראה לנו שתמונת הטארוט אינה אלא ביטוי של המצב הבעייתי שעליו שאלנו והרגשת התקיעות נשארת, או במקרים שהתשובה אינה ברורה - מומלץ לנהל שיחה של דמיון פעיל[2] עם דמות הקלף - לתמלל את הדמות המרכזית ודמויות נוספות בקלף ולשאול לעצתן. שימוש נוסף: כפי שלפעמים חלום של מטפל על המטופל מסייע לו להבין משהו חשוב בנפש המטופל, ומה קורה ביחסים ביניהם, כך המטפל יכול להתייעץ עם הטארוט לגבי מטופל, כאילו שהקלף הוא חלומו של המטפל אודות המטופל. המטפל יכול לשאול את השאלה שמעסיקה אותו ביחס למטופל, לבחור קלף ולראות איזו תשובה מתקבלת מתוך הקלף, כדי לקבל תובנות על עצמו ועל המטופל כאחת.

הערות
[1] שמה של כת ביוון העתיקה.

[2] נזכיר כי דמיון פעיל היא שיטת שפיתח יונג שבה אדם מנהל דיאלוג בינו לבין עצמו כדיאלוג בינו לבין דמות או אלמנט משמעותיים בחייו.

על המטפלת-רות נצר

היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית, מרצה בתוכנית לפסיכותרפיה יונגיאנית, מכללת סמינר הקיבוצים, מחברת הספרים 'המסע אל העצמי - אלכימית הנפש - סמלים מיתוסים'; 'הקוסם, השוטה והקיסרית -קלפי הטארוט במעגל החיים'; ובתרפיה: 'השלם ושברו - מיתוס, סמל, שירה -כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגית המעמקים של יונג'.