צוות בטיפולנט
בימינו, אדם המעוניין בקבלת סיוע מקצועי בתחום הטיפולי ניצב בפני בחירה לא פשוטה: מגוון מטפלים מציעים מגוון גדול של התערבויות טיפול, אימון, ייעוץ, הדרכה וכן הלאה, כאשר הגבולות בין טכניקות אלו בדרך כלל אינו חד משמעי. הגישה האדלריאנית היא דוגמא לאחת הגישות ממנה התפתחו ערוצים שונים של התערבויות ייעוציות וטיפוליות. אתי פז, מנהלת הקליניקה לטיפול בזוגיות פרט ומשפחה במכון אדלר ומנהלת התוכנית ללימודי טיפול משפחתי וזוגי עם התמחות בהדרכת הורים, מסבירה על אפשרויות הטיפול וההדרכה הניתנות בגישה האדלריאנית, ועל התפר שבין הדרכה לטיפול.
"אדלר התחיל את עבודתו עם הורים במסגרת מרכזי יעוץ מתוך אמונה בחינוך, למידה ומניעה ובאותו האופן התחיל את דרכו מכון אדלר בארץ, ב-1963", אומרת פז. "הנחת הבסיס היא שבעבודה קבוצתית נעשית עבודת מניעה המאפשרת למשתתפים התנסות בלמידה חדשה, למידה המבוססת על תפיסת העולם האדלריאנית והמפגש עם משפחות נוספות.על בסיס תפיסה זו הוקם ביה"ס להורים והוקמו קבוצות לזוגיות, לגיל השלישי וקבוצות מודעות ליחידים.. עבודת החינוך והמניעה שמציעות הקבוצות מתאימה לכלל האוכלוסיה, וההדרכה הניתנת במסגרת הקבוצה מלמדת כללים המעוגנים בתפיסת העולם האדלריאנית.יחד עם זאת, בסיטואציות מסוימות הקבוצה אינה נותנת מענה מספק לבעיותיהן וצרכיהן של כלל המשפחות. מתוך הבנה זו, הוקמה ב-1986 הקליניקה לטיפול בילד ובמשפחה. זאת, מתוך תפיסה כי האדם הוא יצור חברתי ולכן יש לראות את התנהגותו וקשייו של הילד בהקשרן המשפחתי, מתוך יחסיו עם הוריו אחיו וסביבתו הקרובה.
היום נותנת הקליניקה הדרכה וטיפול בתחום המשפחתי, הזוגי והפרטני.
התפר בין הדרכה לטיפול, והתאמת ההתערבות המתאימה לכל הורה הוא נושא משמעותי בתחום ההתמודדות ההורית. "בהדרכת הורים פרטנית או קבוצתית", אומרת פז, "יש דגש על רכיב הלמידה ורכישת הכלים. אנו יוצאים מהנחה שההורה זקוק להדרכה ומידע מאחר ולא תמיד הוא מודע לבחירות החינוכיות, סדרי העדיפויות בחינוך וכן הלאה. בהתאם, ההדרכה מאפשרת להורה להתחבר לתפיסת עולם דרכה הוא יכול להבין את התנהגות הילד ואת האינטראקציה הנרקמת עמו וכמובן, לרכוש כלים מעשיים להתמודדות עם מגוון מצבים ואינטראקציות הדרכת ההורים, כמובן, אינה מתכון התנהגותי המתאים לכל הורה- כל הדרכה מותאמת באופן אישי לצרכיו והעדפותיו של כל הורה. כך, לדוגמא, שני הורים עשויים להבין כי בעיות השינה של הילד נשמרות עקב תשומת הלב החיובית שהן מעוררות אצלם כהורים, אך בעוד שהורה אחד יוכל לשנות את התנהגותו ולאפשר לילד לבכות מעט, הורה אחר יחוש כי אינו יכול לשאת את בכיו של הילד ולכן יעדיף שינוי התנהגותי אחר (למשל, לגשת אל הילד אך להיות נוכח בחדרו מבלי לתת תשומת לב) אלא שכאמור, גם התאמה אישית של כלים אלו לא תמיד מאפשרת להורה להשיג את השינוי הרצוי לו. הנקודה בה אנו חשים כי יש צורך בטיפול ולא בהדרכה היא הנקודה בה ההורה חש כי הוא מבין, מעוניין ורוצה לעשות שינוי אך משהו עוצר אותו והוא אינו מסוגל ליישם דרכי התנהגות חדשות בהן הוא מאמין. פער זה בין התפיסה ליישום מלמד על קיומן של מטרות לא מודעות המונעות את השינוי וטיפול הוא ההתערבות המתאימה לבדיקה מעמיקה יותר של סגנון החיים של ההורה. המקרה הבא מהווה דוגמא למצב בו מזוהה הצורך בטיפול ולא רק בהדרכה":
גלית, אמא לנער בכיתה ה', התמודדה עם מאבקים וויכוחים חוזרים ונשנים סביב הכנת שיעורי הבית וסביב דרישתו של בנה לסיוע צמוד שלה בהכנתם. במסגרת הדרכת ההורים יכלו גלית והורים אחרים להתבונן על התנהגות זו במונחים של מטרתיות התנהגות הילד, והרווחים הנלווים להתנהגותו (למשל, השגת תשומת הלב וחיזוק תחושת השייכות עקב מעורבותה הרבה של האם). גלית התחברה לתפיסה האדלריאנית לפיה הדרך לפיתוח עצמאות, ביטחון עצמי ואחריות אישית היא הקפדה על כך שהילד ימלא בעצמו את תפקידיו. עם זאת, היא מצאה כי היא מתקשה לאפשר לבנה לשאת באחריות לאי הכנת שיעורי הבית, ולמרות הבנתה והמוטיבציה שלה- אינה מצליחה לשנות את דפוס התנהגותה מולו. במסגרת טיפול, ניתן היה להתבונן בעולם הפנימי הסובייקטיבי- בתפיסות, הפרשנויות וההיגיון הפרטי: גלית יכלה לחבר את הקושי שלה לחוויות הילדות שלה כתלמידה, לתפיסותיה את ההצלחה בלימודים ולחשיבות האישית שהיא מקנה להיותו של בנה תלמיד מצטיין ולהרחיב את האפשרויות העומדות בפניה מתוך ההבנה.
על בסיס התיאוריה האדלריאנית נבנה מודל דו שלבי המאפשר לתת את המענה המיטבי לכל פונה ולכל משפחה :
ההדרכה- מאד פרקטית, מתמקדת בכאן ועכשיו ונותנת מענה לסימפטומים תוך איסוף נתונים בסיסי.
הטיפול- מתייחס להבנת סגנון החיים ותפיסות העולם שהובילו לקשיים בהווה.
"הטיפול מאפשר, למעשה", אומרת פז, "התבוננות מעמיקה בסגנון החיים, העולם הפנימי וחוויות העבר, במטרה לפתוח בפני המטופל כמה שיותר אפשרויות בחירה באופן שיאפשר שינוי בהווה. אנו מציעים מספר אפשרויות טיפוליות אשר מבוססות על התיאוריה האדלריאנית, שהיא תיאוריה קוגניטיבית, הומניסטית, חברתית וממוקדת. הנחת היסוד של הטיפול היא שהאדם הוא יצור חברתי והתנהגותו מכוונת להשגת תחושת שייכות, תחושת ערך ומשמעות. בהתאם, מטרת הטיפול האדלריאני היא לשפר את איכות החיים ואת היחסים הבינאישיים בעזרת טיפול הממוקד במעגלי החיים השונים: האישי, הזוגי והמשפחתי. בטיפול באים לידי ביטוי ערכים העומדים בבסיס הגישה כמו: כבוד הדדי, עידוד, אמונה ביכולת הבחירה וביכולת לבצע שינויים בחיים. המטפלים האדלריאנים הינם בעלי תואר שני במקצועות הטיפול, מוסמכים ע"י האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין, ומומחים בטיפול אדלריאני (בוגרי המסלול להכשרת מטפלים אדלריאנים במכון אדלר). קיימים שלושה סוגי טיפול מרכזיים:
טיפול פרטני אדלריאני- בטיפול הפרטני נבחן הקשר בין תפיסת עולמו של האדם והפירוש הסובייקטיבי שלו, לבין התנהגותו בפועל וסגנון חייו. הטיפול מכוון לסייע לאדם להבין ולהתמודד בדרך יעילה עם הקושי שהביאו לטיפול, על ידי הרחבת ההסתכלות ושינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות.
טיפול משפחתי אדלריאני- הטיפול המשפחתי כולל הדרכת הורים, הקניית ידע ומתן כלים. ההדרכה מאפשרת לימוד עקרונות חינוכיים, ערכים ודרכי פעולה, הבאים לסייע למשפחה לשפר את היחסים בבית ולחנך את הילדים לעצמאות, אחריות ושיתוף פעולה. כאשר מתגלה קושי ביישום ההדרכה, מעמיקים בטיפול את הבנת סגנון החיים של כל אחד מהמשתתפים. המודעות שנוצרת מאפשרת בחירת דפוסי התנהגות מועילים יותר למשפחה ככלל ולחבריה כפרטים.
טיפול זוגי אדלריאני- הטיפול הזוגי מכוון להעלאת המודעות סגנון החיים האישי של כל אחד מבני הזוג, אותו סגנון חיים שמשך אותם זה לזו. בטיפול נבדק החוזה הפסיכולוגי הלא מודע שיצרו בני הזוג ביניהם, והקשיים אותם הם חווים בהווה. ההבנה המושגת בתהליך מאפשרת לשפר את מערכת היחסים הזוגית, האינטימיות בין בני הזוג ודפוסי התקשורת.
אתי פז- M.S.W מטפלת משפחתית וזוגית ומדריכה מוסמכת, מנהלת הקליניקה לטיפול בזוגיות, פרט ומשפחה. מנהלת התוכנית ללימודי טיפול משפחתי וזוגי- התמחות בהדרכת הורים.
