חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • גילוי עריות בין אחים: נושאים ואתגרים טיפוליים - מאמרה של בלנטיין, 2012

גילוי עריות בין אחים: נושאים ואתגרים טיפוליים - מאמרה של בלנטיין, 2012

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בעשורים האחרונים הספרות המחקרית מציעה תמיכה רחבה לשכיחותה של תופעת הפגיעה המינית בין אחים, ולהשלכותיה ההרסניות: התנהגויות מיניות בין אחים שכיחים פי 5 מהתנהגויות מיניות בין הורה לילד, וההנחה היא כי חלק מהמקרים אינם מדווחים. Ballantine (2012) דנה במאמר זה בדינמיקות העומדות בבסיס גילוי עריות בין אחים, בנושאים טיפוליים אופייניים לילדות ונשים אשר נפגעו על ידי אחיהן ובאתגרים הקליניים הייחודיים לאוכלוסייה זו.

גילוי עריות בין אחים- סקירה כללית

גילוי עריות בין אחים נחשב לאורך שנים לחמור פחות מגילוי עריות בין הורה לילד מאחר ונתפס כביטוי למשחק מיני של הילדות אשר אינו חוצה את גבולות ההבדלים בין הדורות. עם זאת, הספרות המחקרית מצביעה על ההשלכות ההרסניות של גילוי עריות מסוג זה, אשר מוגדר לצורך הדיון הנוכחי כ"פעילות מינית בין אחים אשר נכפית על אחד מהם ללא הסכמתו". הטקטיקות להשגת שיתוף הפעולה של הקורבן כוללות בדרך כלל ניצול של הבדלי הכוחות בין האחים תוך שימוש בכוח, איומים, הונאה ושוחד. בחלק מהמקרים הנאיביות של הקורבן אף מונעת הבנה של הניצול בזמן אמת. ביחס לפגיעות מיניות בין צעירים שאינם אחים וביחס לפגיעה מינית על ידי אבות, מחקרים מצביעים על כך שפגיעה מינית בין אחים נוטה להיות ממושכת יותר ולכלול סוגי פגיעה מינית חמורים יותר (למשל, כולל חדירה). חומרת השלכותיה של פגיעה מינית בין אחים מושפעות בין היתר מגורמים כמשך הפגיעה, אסטרטגיות הכפייה, תפיסת הקורבן את הסכמתו לפגיעה ומידת התמיכה הסביבתית והמשפחתית שניתנה סביב חשיפת הפגיעה או הניסיונות לחשוף אותה.
ההשלכות של פגיעה מינית בין אחים כוללות טווח רחב של תגובות נפשיות כהפרעה פוסט טראומטית, דיכאון חמור ומחשבות אובדניות, קומפולסיות, פלשבקים, חרדות, דיסוציאציה, הפרעות אכילה, התמכרויות, הפקרות מינית וקשיים בין אישיים. קורבנות גילוי עריות בין אחים חוות תחושות בגידה הן כלפי הפוגע והן כלפי ההורים אשר לא הגנו עליהם, ורגשות אלו באים לידי ביטוי בדימוי עצמי נמוך, בעיות שיפוט, חוסר אמון באחרים ופגיעה ביכולות הבין אישיות.

גילוי עריות בין אחים בהקשר משפחתי

גילוי עריות בין אחים מתרחש בדרך כלל במשפחות גדולות, לא מתפקדות ובעלות ערכים פטריארכליים, אשר מאופייניות בכאוטיות, חוסר יציבות רגשית, אלימות רגשית ופיסית ושכיחות גבוהה של שכיחויות זוגיות. כמו כן, נמצא כי משפחות בהן מתרחש גילוי עריות בין אחים מאופיינות בגבולות פתוחים מחוץ למשפחה, גבולות מטושטשים בין חברי המשפחה, בלבול בתפקידים. במשפחות אלו קיים בדרך כלל חסר בהכוונה הורית, כאשר ההורים נעדרים פיסית ורגשית מסיבות שונות (החל מקשי פרנסה וכלה בהתמכרויות ומחלות נפשיות). במצבים אלו האחים הבוגרים זוכים במעמד, אחריות, סטטוס וכוח מוגברים ובהתאם- פעמים רבות האחים הפוגעים הם הבכורים במשפחה.

מאפיין נוסף של הסביבה המשפחתית הוא אווירת העוררות המינית המוגברת אשר מאופיינת במיניות גלויה, חשיפה לפורנוגרפיה וכן הלאה או לחלופין- בגבולות מיניים נוקשים אשר מכסים על תכנים מיניים (למשל, מסרים האוסרים על גילויי מיניות לצד רומנים מחוץ לנישואים). Ballantine מציעה כי הקשיים הזוגיים וחוסר הנאמנות הזוגית תורמים לסיכון לגילוי עריות מאחר וגילוי העריות הוא לעיתים ניסיון נואש והרסני לחבר בין בני משפחה ולמנוע פירוק שלה.

היבט משמעותי נוסף בדינמיקה המשפחתית קשור בכפייה והכוח שמפעיל האח הפוגע. אלו מהווים פעמים רבות אקטינג אאוט או תגובה למודל היחסים האלים והכוחני אליו הילד חשוף במשפחה. כך, הפוגע ממקם את עצמו בעמדת הכוח ונחלץ, כביכול, מהעמדה הפגיעה בה הוא מצוי במשפחה. בהקשר זה של העברה בין דורית, נמצא גם כי רבים מההורים לילדים פוגעים מינית הם נפגעי תקיפה מינית בעצמם. כמו כן, נמצא כי אחים פוגעים מינית פעמים רבים נפגעו מינית בעצמם קודם לכן.

נושאים ואתגרים טיפוליים

טיפול בנפגעות גילוי עריות בין אחים מצריכה רגישות מיוחדת למאפייני הדינמיקה הייחודיים, למבנה המשפחתי ולגורמים נוספים המשפיעים על הקורבן, התוקף ועל המשפחה. גורמים אלו נוגעים לגיל הקורבן בעת הפגיעה, לסטטוס התעסוקתי-משפחתי, לנסיבות החיים בהווה, לגורמי לחץ נוספים ולמידת הזמינות של משאבים תמיכתיים.
היעדר הבדלים דוריים בין הקורבן לתוקף, והעובדה שחלק מהפגיעות המיניות מתפתחות מתוך חוויות נורמטיביות של חקירה ולמידה הדדית, תורמים לבלבול של הקורבן. בעוד שבטיפול בפוגעים מינית לקיחת האחריות על הפגיעה והשלכותיה מהווה חלק משמעותי בתהליך, חלק מהותי בטיפול בקורבנות הוא ההבחנה בין הדדיות לכפייה.
כאשר הילד מגיע לטיפול זן קצר לאחר הפגיעה, חלק מהותי נוסף בטיפול הוא עירוב המשפחה ועבודה על הדפוסים הבעייתיים אשר היוו בסיס לפגיעה. כאשר מדובר בנפגעות בוגרות המדווחות על פגיעה מינית בעבר, חשוב במיוחד לסייע למטופלת לחבר בין אירועי העבר לקשיים בהווה.

השגת שיתוף הפעולה של הקורבן

אחים פוגעים מינית מנצלים פעמים רבות את תמימותן ונזקקותן של הנפגעות, ותחת מעטה של הרעפת תשומת לב ואכפתיות, בונים בהדרגה קשר קרוב אשר מתפתח לאיטו לקשר מיני. בטיפול, זיהוי האלמנט המתעתע והמטעה שביחסים חיוני לתהליך הטיפולי ומאפשר לקורבן להתמודד עם תחושות האשמה והבושה סביב מה שנתפס כהיענות ושיתוף פעולה עם הקשר המיני.

שאלת ההדדיות

משחקים מיניים בין אחים עשויים להופיע כחלק נורמטיבי מההתפתחות ומגילוי ההבדלים בין המינים, ולכן אינם נחשבים לפגיעה מינית כאשר שני האחים מעוניינים בהם. אלא שגם כאשר המגע המיני מתקיים בכפייה נלווים לו לעיתים גם עוררות מינית והנאה מסוימת אשר מגבירים את הבלבול של הקורבן. הבלבול בין ההיבטים הגופניים והרגשיים המהנים שבקשר עם הפוגע לבין ההיבטים השליליים שלו הוא אחד הגורמים הטראומטיים ביותר עבור הקורבנות. בהתאם, התהליך הטיפולי צריך לכלול בירור וסיוע בהבחנה בין הרגשות השונים ונורמליזציה של קיומן של תחושות חיוביות גם במסגרת היחסים המתעללים.
חשוב לקחת בחשבון כי ילדים רבים אינם מדווחים על השלכות טראומטיות של הקשר המיני גם כאשר זה נעשה בכפייה. זאת ככל הנראה בעקבות טקטיקות הבלבול של הפוגע אשר מייצרות פעמים רבות תחושה כי מדובר במשחק תמים שבסך הכל הרחיק לכת. אחים צעירים ונאיביים עשויים להתקשות להבחין בין משחק עם אח בוגר לבין ניצול, ולחוות את האספקטים הטראומטיים רק בשלב אוחר יותר. זאת, במיוחד כאשר הקשר עם האח מלווה גם באהבה והנאה מתשומת הלב המיוחדת. בהתאם, כאשר האח הפוגע מורחק מהבית הקורבן עשוי לחוות געגועים קשים. כלומר, ההתייחסות לקשר המיני כקשר המערב פגיעה וניצול תלויה בחווית הפגיעה הייחודית ובהתייחסות המשפחה. כמו כן, פער הגילאים בין האחים עשוי להוות גורם משמעותי ביחס הקורבן לפגיעה, כאשר פער גילאים משמעותי מסייע לקורבן לחוש כי דבר מה נכפה עליו בעוד שפער גילאים קטן מגביר את הבלבול סביב ההבחנה בין כפייה להדדיות. מעבר לכך, גם בשלב מאוחר יותר, כאשר הקורבן מתחיל להרגיש שלא בנוח, הוא עשוי להתקשות לסיים את הקשר המיני עקב ההתקשרות, הבושה והחשש מתגובה חריפה.

בושה

סוגיית ההדדיות קשורה פעמים רבות גם בחוויה של בושה. רבות מהקורבנות חשות ש"משהו לא בסדר" בקשר עם התוקף אך עקב תמימותן והתקשרותן אליו מתקשות להבין באופן מלא את משמעות החוויה ונותרות עם תחושת בושה על חלקן ביחסים. כאשר הקורבן מופנית לטיפול זמן קצר לאחר הפגיעה, פעמים רבות הקשר הטיפולי מאפשר עיבוד של התכנים הנחווים כמביישים, והבנה של חלקו של התוקף במעשה. כאשר הפנייה לטיפול נעשית רק בגיל מאוחר, חווית העצמי הרע והבושה בעצמי יכולות להשתרש, להתקבע כחלק מהאישיות וללוות את הקורבן בהיבטי חיים שמעבר ליחס לפגיעה הספציפית. לאורך הזמן תחושת הבושה והאשמה פוגעת באפשרות ליהנות מההישגים והכוחות ומחזקת את הפגיעה בדימוי העצמי.

שמירת הסוד

רבים מהפוגעים מינית משתמשים במניפולציות וטקטיקות שונות כדי למנוע מהקורבן את גילוי הסוד. כך, למשל, הם עשויים להתחנף ולשחד, לאיים בסיום הקשר הייחודי, או לשכנע את הקורבן כי היא אחראית, או לפחות שותפה מעוניינת, בהתנהגות המינית. כאשר מתעורר איום מיידי יותר של חשיפת הסוד על ידי הקורבן, התוקף פונה פעמים רבות לשימוש בטכניקות ישירות יותר כאיומים של שימוש באלימות, הרס המשפחה, ענישה של ההורים וכן הלאה, ואלו קוטעים פעמים רבות את ניצני ההתנגדות.
בטיפול, חשוב לסייע לנפגעת להתבונן באופנים בהם הפוגע אילץ אותה לשתף פעולה, כדי לצמצם את חווית ההדדיות ואת האשמה והבושה הנלוות להן. כאשר הטיפול מתקיים זמן קצר לאחר חשיפת הפגיעה והקורבן מתמודדת עם אשמה על הנזק שנגרם לאח בעקבות חשיפתה, חשוב לנסות ולערב את המשפחה בתהליך הטיפולי כדי לגייס עמדה תומכת בקורבן ולחזק את המשפחה במשבר איתו היא מתמודדת.

יחסים סבוכים ודפוסי ההתעללות

יחסים במשפחות בהן מתקיים גילוי עריות בין אחים הם בדרך כלל יחסים סבוכים ורוויים בבלבול, מחלוקות, אמביוולנטיות ועיסוק בנושאים של הגנה מול בגידה. יחסי תוקף-קורבן מתפתחים בדרך כלל בשני היבטים. ראשית, היחסים משתנים כאשר האחים עוברים בין שלבים התפתחותיים, כאשר בדרך כלל קיים פער בשלב ההתפתחותי בו נמצא כל אחד מהם, ובפרט בשלב בו מתחילה הפגיעה המינית. שנית, ביחסי עריות ממושכים ההתנהגויות המיניות הולכות ומתפתחות ובדרך כלל הופכות מיניות יותר ויותר, והטקטיקות להבטחת שמירת הסוג משתנות ומתפתחות גם הן. זיהוי דפוס ההתעללות, תוך התייחסות לסוג הקשר שנבנה בין האחים על ההיבטים החיוביים והנצלניים שלו, חיוני לתהליך הטיפולי וליכולת המטופלת לעבד את הטראומה.
ברמה המשפחתית, פעמים רבות הקשיים הקיימים ממילא מחמירים עם חשיפת הפגיעה ולא פעם הקורבן היא שנענשת ומואשמת, חוויה המוסיפה נדבך נוסף לחוויה הטראומטית. כאשר הקורבן לא מזהה את החוויה כהתעללות מלכתחילה, חשה מבולבלת לגבי אשמתה או מצפה לחוסר תמיכה מהמשפחה- גדל הסיכוי שלא תיקח את הסיכון הכרוך בחשיפה אלא תמנע מחשיפת הפגיעה.

פיוס

פיוס ושיקום מבוססים על כך שההורים יהיו מסוגלים להגן על כל הילדים במשפחה, על לקיחת אחריות מלאה של הפוגע על מעשיו, על רצונה של הקורבן לאיחוד משפחתי מחודש ועל יכולת המשפחה לעמוד רגשית באיחוד מסוג זה.
כאשר מדובר בקורבנות צעירים שהפגיעה בהם נחשפה עוד בגילאי הילדות, המשפחות כמהות בדרך כלל ל"תיקון אינסטנט" ולחזרה לשגרה, ועל המטפל להתנגד ללחץ ולהישאר נאמן לשאיפה לשינוי פנימי אמיתי המבוסס על רווחה נפשית של כל בני המשפחה, ובפרט של הקורבן. כלומר, בתהליך הפיוס המשפחתי יש לקחת בחשבון את מידת התמיכה המשפחתית ואת נכונות הפוגע לקחת אחריות ולהתחייב לתהליך שימנע פגיעה נוספת. כמו כן, יש לתת לקורבן לבחור את סוג היחסים החדשים בהם היא מעוניינת עם התוקף, ולקחת בחשבון שלא פעם קיים פער בין צרכי המשפחה לאיחוד מחודש לבין צרכי הקורבן. כמו כן, יש לתת מקום לאמביוולנטיות שהקורבן חשה כלפי הפוגע, על הרגשות החיוביים והשליליים העומדים בבסיסה.

סיכום ומסקנות

גילוי וטיפול מוקדם בקורבנות פגיעה מינית בין אחים מאפשר את ההתמודדות הטובה ביותר עם הבלבול, האשמה והבושה הנלווים להתעללות ועשויים ללוות את הקורבן לאורך שנים ארוכות ולהיטמע באישיותה. באופן אידיאלי, התערבות אידיאלית בשלב זה תכלול התחלת טיפול עם חשיפת ההתעללות, כאשר הטיפול יכלול שיתוף פעולה בין מערכות תרפויטיות, מערכות להגנת הילד ומערכות המשפט, ושילוב בין מודלים טיפוליים פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים, בהתאם לצורך.
פרספקטיבות משפחתיות ממוקדות כוחות ומעצימות יעילות לבחירת האסטרטגיות הטיפוליות. הטיפול צריך להיות מכוון להגנה על הקורבנות מפני פגיעה נוספת וזיהוי וטיפול בסימפטומים פוסט טראומטיים, אך מעבר לכך- ההתערבות ברמה המשפחתית צריכה להיות מכוונת לחיזוק התפקוד המשפחתי ובניית אסטרטגיות הימנעות מפגיעה נוספת.
מטופלות עם עבר של פגיעה מינית על ידי אח המגיעות לטיפול בבגרותן, עשויות להתמודד עם תהליך טיפולי ממושך ומורכב עוד יותר הדורש מהמטופלת אומץ, סבלנות ונכונות לחקירה מכאיבה של עברה. מטופלות אלו עשויות לבטל פעמים רבות את הקשר בין הפגיעה המינית לבין סימפטומים וקשיים רגשיים איתן הן מתמודדות בהווה, ויש צורך בעבודה טיפולית עדינה ורגישה של עיבוד הטראומה והשלכותיה בעבר ובהווה. 

ביבליוגרפיה

Sibling incest dynamics: Therapeutic themes and clinical challenges. Ballantine, Margaret W. Clinical Social Work Journal, Vol 40(1), Mar 2012, 56-65.