18/11/22
בחודש אוקטובר התקיים יום העיון "פסיכותרפיה פסיכואנליטית בימינו" במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה. היום נערך לכבוד צאת ספרה החדש של ד"ר ניצה ירום בשיתוף ד"ר זאב הירשפלד – ״מצפן לטיפול בזמננו: החברתי כאישי בחדר הטיפול".
בדברי הפתיחה ליום העיון, תיארה פרופ' רבקה יהב את קולה הייחודי והחתרני של ד"ר ירום, אשר עולה מבין דפי הספר וקורא לאנשי טיפול להשתחרר מדוגמטיות ונאמנות נוקשה כלפי ארגון או גישת טיפול, ולהישען במקום זאת על "מצפן טיפולי" המכוון לטובת המטופל.
השבוע בגיליון, שלל ההרצאות המרתקות מיום העיון, אשר ביקשו לבחון את מושג המצפן הטיפולי מזוויות שונות, ואת העבודה עמו במפגש דילמות טיפוליות.
בהרצאת הפתיחה ביום העיון עסקה ד"ר ניצה ירום בשאלה: "פסיכותרפיה בעידן שלנו – לאן?". בדבריה, התייחסה מחברת הספר למקומה של הפסיכואנליזה בעידן המודרני, כמו גם לאתגרים הרבים הניצבים בפניה בעידן של ריבוי אינפורמציה ו"פייק-ניוז".
נמשיך עם הרצאתה של ד״ר מירב רוט, אשר דנה באתיקה כמצפן טיפולי, כמו גם ביחסה לקשיבות המטפל לעצמו. ד"ר רוט ביקשה להציג את המצפן האתי כאלטרנטיבה לעמדה טיפולית הנאחזת בידיעות כוזבות, אשר מקורן במוסכמות השיח הפסיכואנליטי הישן.
נעבור להרצאה "מצפן או מערכת ניווט לוויינית? על הקושי לשאת אי-ידיעה בזמננו" מאת רועי סמנה. כנגד עלייתם של פרוטוקולים ומודלים טיפוליים מבוססי ראיות בשדה, הציע סמנה כי מצפן טיפולי עשוי לאפשר למטפל דווקא להשתהות באזורים של חוסר ידיעה במסגרת הטיפול, המהווים להבנתו חלק מהותי בתהליך הטיפולי.
נמשיך עם הרצאתו של ד"ר עמית פכלר – "יש לך ילדים? על שאלות אישיות בטיפול ומשטרת הפסיכואנליזה". בהרצאה עסק ד"ר פכלר בשימוש במצפן הטיפולי על מנת להתמודד עם שאלות אישיות מצד מטופלים, אשר עלולות לדבריו לעורר מבוכה בקרב המטפלת ולצמצם את דרגות החופש שלה.
נעבור להרצאה "שבר הזהות הבסיסי: על חיבוטי הנפש של הקלינאי החוקר" מאת פרופ׳ גיל גולדצוייג. בדבריו בהרצאה, עסק פרופ' גולדצוייג בשאלת המצפן וההכשרה העומדים לרשותם של פסיכותרפיסטים אשר מבקשים לערוך מחקר מדעי אודות פסיכותרפיה.
נסיים עם הרצאתו של שמואל גרזי – "אי-ודאות בנהר הרגשות", אשר התמקדה בהתעצבותה של הפסיכואנליזה לאור המפגש עם מטופלים בנקודות מסוימות בזמן ובמרחב. בתוך כך, וביחס לרעיון המצפן הטיפולי, קרא גרזי לעמדה פסיכואנליטית דינמית המתכתבת עם התיאוריה הקיימת אך אינה מקדשת אותה.
