8/9/23
ברוח התקופה המאתגרת והמתוחה ברחוב הישראלי, בחרנו להקדיש את הגיליון השבוע לסיפורו של שנדור פרנצי ולהגותו, אשר נושאים בתוכם גם היבטים של מחאה ומהפכה בעולם הטיפול.
לתקופות, פרנצי היה מקורבו של פרויד, המטפל של מלאני קליין ונשיא החברה הבין-לאומית לפסיכואנליזה, אך עבודתו ורעיונותיו הובילו אותו הרחק מלב המיינסטרים הטיפולי של זמנו.
אף על פי שהפסיכואנליזה ההדדית אותה פיתח נדחתה וספגה ביקורות, הגותו ורעיונותיו של פרנצי על בלבול השפות בין המבוגר לילד, נוכחות טיפולית אמפטית וחשיפה עצמית, חזרו אל לב השיח הטיפולי של ימינו והם ממשיכים להות מקור השראה מתמשך עבור אנשי טיפול רבים.
.png)
נפתח כמובן עם סקירת המערכת האהובה על "שנדור פרנצי ובלבול השפות בין המבוגרים לילד". הסקירה מתארת את השתלשלות חייו של פרנצי והתפתחות מערכת היחסים בינו לבין פרויד, תוך שהיא מציגה חידושים מרכזיים אשר עולים מכתיבתו ועבודתו.
נמשיך עם סקירת מאמרה של Eva Brabant-Gero אשר מתמקד במחלוקת התיאורטית בין פרויד לפרנצי. במאמר מבקשת המחברת להתבונן בקווי הדמיון והשוני בין התיאוריה של זיגמונד פרויד לבין התיאוריה של שנדור פרנצי, ומציעיה כי רעיונותיו של פרנצי והמחלוקת שלו עם פרויד מהווים דוגמה לאופן בו רעיונות ומחשבות יצאו מחוץ להגמוניה הפסיכואנליטית הממסדית לאורך השנים.
נעבור לסקירת מאמרה של Judit Meszaros – "פרנצי של ימינו". במאמר מבקשת המחברת להסביר את הפופולריות הרבה לה זוכים רעיונותיו של פרנצי בשדה הטיפולי בשנים האחרונות, תוך שהיא סוקרת כמה מרעיונות הליבה אשר עמדו בבסיס עבודתו. Meszaros מתארת את פרנצי כליברל אשר היווה כוח מניע בהתפתחות התנועה הפסיכואנליטית.
נסיים עם המלצה לבקר בעמוד האוסף של שנדור פרנצי באזור האוספים של בטיפולנט. בעמוד תוכלו למצוא תכנים שונים המתכתבים עם הגותו של פרנצי דרך שלל פרספקטיבות, ותוכלו אף לצאת דרכו לבקר בעמודי האוסף של הוגים ותיאורטיקנים נוספים.
