12/9/25
המלחמה המתמשכת מביאה לפתחנו כל העת מפגשים עם טראומה ואבל, כאשר השבוע האחרון היה כואב ומטלטל במיוחד עם אבידות רבות וקשות בעורף ובחזית.
למרבה הצער, נדמה כי בימים אלה, כל אירוע או סוגיה ביטחונית אינם יכולים שלא להתערבב גם בסוגיות ערכיות, פוליטיות וחברתיות, אשר לא פעם מייצרות קרעים ופילוג בנינו ובתוכנו. במציאות כה מעורערת, אין זה פשוט להתמקם בעמדה נפשית המאפשרת לאחוז בתקווה.
בנושא זה עוסק הגיליון הנוכחי, אשר מוקדש ליום העיון "ואיך אוחזים בתקווה? – מחשבות על החיפוש אחר תקווה בימי מלחמה", מטעם הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית, בהנחיית אבי אפרתי ובהשתתפותם של אודי חן ופרופ' בעז שלגי.
הדוברים דנו בחשיבות התקווה בעתות משבר ובאופן בו היא מתבטאת בעבודה הטיפולית ובמציאות החיצונית.
נפתח עם ההרצאה הראשונה, אשר ניתנה על ידי גבי בונויט – "תקווה היא חלומם של אנשים ערים: על האתי והמקצועי שבהחזקת התקווה בעת קטסטרופה". בהרצאתו, תיאר בונויט את הקושי ביצירת מרחב מטאפורי ואבסטרקטי בעודנו תחת התקפה ובמציאות טראומטית, ודן בתפקיד המטפל בהחזקת התקווה גם בעת מלחמה ומצבי קיצון. זאת, תוך התייחסות להגותם של ויקטור פרנקל, אדית אווה אגר ואחרים.
נמשיך עם ההרצאה השנייה ביום העיון, אשר ניתנה על ידי ד"ר שלומית ידלין גדות – "תקווה כבחירה אתית" ועסקה בתקווה כפעולה אתית בה ניתן לבחור, למול חוסר האונים המלנכולי ממנו רבים סובלים בימים אלה. תוך הישענות על הגותו של הפילוסוף אלן באדיו ורעיונותיהם של ביון ולאקאן, הסבירה ד"ר ידלין גדות כי התקווה הופכת אתית כאשר היא כרוכה ביכולת להתעלות מעל מצב הנסיבות ולפעול גם בהיעדר רציונל, תוצאות או יעד ברור.
נעבור להרצאה השלישית, מאת מרים שפירא, אשר ניתנה תחת הכותרת – "והתקווה מאין תמצא?". שפירא פתחה בהתייחסות לאופן בו החוויה של התקפה על החיבורים והחשיבה, מדגישה ביתר שאת את הצורך לייצר מרחב בו ניתן למצוא תקווה בעת הזו. תוך שילוב דוגמאות מתוך עבודתה הקלינית, דנה שפירא בקשר שבין המעגלים המרכיבים חוסן לבין תקווה, וכן בתפקיד המטפל בפיתוח אינטגרציה ויכולת הכלה בימים אלה של טראומה לאומית.
נסיים עם פאנל בהשתתפות המרצים.ות והקהל, בהנחייתו של ד"ר בעז שלגי. בפתח דבריו, העלה ד"ר שלגי לדיון מחשבה על התקווה כבעלת שני מובנים, האחד המשכי, כשאיפה לשמור על רציפות, על הקיים, והשני ככרוך באובדן ובויתור על שהיה. בהמשך לכך, ובעקבות שאלות ומחשבות נוספות מהקהל, דנו הדוברים בדרכים השונות לכינון תקווה, בקשר בין תקווה, ידיעה ואמת, בקושי לעמוד מול ייאוש, באתגרים הניצבים בפני החברה הישראלית ועוד.
