2/1/26
בימים אלו, בהם נכרכים יחד שארי השנה החולפת והתקוות לשנה האזרחית החדשה, המתח שבין הניסיון לשוב לשגרה לבין המפגש הכואב עם השלכות טראומת ה-7.10, נוכח ביתר שאת. בדומה לטיפול פרטני בטראומה, בו מתח דיאלקטי זה מהווה לא פעם את הבסיס לתנועה נפשית וצמיחה פוסט-טראומטית, כולנו תקווה כי גם ההתמודדות עם הטראומה הלאומית תוביל לבסוף להתפתחות וחיבור מחדש.
בסוגיה זו עוסק הגיליון הנוכחי המוקדש לכנס "תקווה ופחד בצמיחה פוסט-טראומטית: פסיכואנליזה, חברה, תרבות ופילוסופיה", מטעם המרכז הרפואי מרחבים והתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א, ובהנחיית אורי נח. ד"ר שלומית ידלין גדות, ד"ר גדי כהן-רפפורט ופרופ' אריאל הירשפלד נשאו דברי פתיחה וברכות.
נפתח עם המושב הראשון של יום העיון, בהשתתפותם של פרופ' פיני איפרגן וד"ר יוסי טריאסט ובהנחייתה של יו"ר המושב ריבה גור, "דינאמיקה של תקומה – חברה ואומה: על הלאומי – מה נחטף, איך יושב אלינו?". הדוברים בחנו את מערכת היחסים בין היחיד לחברה נוכח הטראומה הקולקטיבית שפקדה את החברה הישראלית, והתייחסו לאפשרויות של צמיחה אישית וחברתית מתוך השבר, וכן למתח שבין טראומה לבין חוויית החירות.
נמשיך עם המושב השני, אשר נערך בהשתתפותם של פרופ' אבי שגיא וד"ר עפרה כהן-פריד, ובהנחיית יו"ר המושב ד"ר שרון שטרסבורג, "מקומה של התקווה – פילוסופיה וחברה: על החברתי – אנליזה של המון פוסט-טראומטי: מנוחה נכונה או קימה מעפר". פרופ' שגיא וד"ר כהן-פריד דנו בקשר שבין ייאוש לתקווה בהקשר החברתי ובאופן בו זה מתבטא במפגש עם הזולת בעתות טראומה. זאת, תוך התייחסות לחשיבותה של פעולה מוסרית.
נעבור למושב השלישי, בהשתתפות פרופ' מירב רוט ורענן קולקה ובהנחייתו של יו"ר המושב ד"ר בעז שלגי, "תנועת כוחות חיים והחלמה לאחר טראומה: על התוך-אישי – כשכל הקירות נופלים והחדר מואר בחושך". במושב זה, התייחסו פרופ' רוט וקולקה לסוגיות של טראומה והחלמה דרך תפיסות פסיכואנליטיות שונות, ודנו בפוטנציאל הטמון בטיפול הפסיכותרפויטי ובקשר האנושי להשבתן של תחושות משמעות, אנושיות ותקווה לאחר טראומה.
נסיים עם המלצה חמה לבקר באוסף מאמרים והרצאות אשר עוסק בצמיחה פוסט-טראומטית מתוך עמוד האוספים של בטיפולנט, בו תמצאו שלל תכנים אשר עשויים להעשיר את החשיבה הקלינית על אודות צמיחה פוסט-טראומטית במישור האישי, החברתי והלאומי, וכן על הזיקה ביניהם, הגורמים אשר עשויים לקדם צמיחה ועוד.
