2/12/22
הפסיכולוגיה של הזקנה עומדת במרכז סדר היום של השדה הטיפול ועם זאת מייצגת עדיין סוגיה מאתגרת שלא פשוט לדבר עליה. היא נקשרת לרוב בתמות של חולי, כאב ומוות, ומפעילה אצל רבים מאיתנו את הצורך להסיט את המבט, לשכוח ולהדחיק. נטייה זו מותירה את הנושא בשוליים, עטוף בחרדה ובהמנעות.
לצד זאת, העלייה המתמשכת בתוחלת החיים בעידן המודרני, אשר מייצרת בתורה תקופת הזדקנות ממושכת אצל חתך הולך וגדל מהאוכלוסייה, מניעה גם תהליכים אחרים. ביניהם התפתחות של מחקר, חשיבה וכתיבה על אתגרי הגיל השלישי, כמו גם פרספקטיבות חיוביות על זקנה וחוויית ההזדקנות. אלו עומדים במרכז הגיליון השבועי שלנו, דרך אוסף הרצאות ומאמרים בנושא.
נפתח עם יום העיון "מה חזקים חיינו: התמודדות עם טראומה ואובדן בזקנה" של תכנית המוסמך בפסיכולוגיה קלינית גרנטולוגית והמחלקה לעבודה סוציאלית במרכז האקדמי רופין. במהלך היום הרצו ד״ר שרון אבידור, ד״ר סוניה פאו וד״ר ליאורה בר-טור אודות ההשלכות ארוכות הטווח של טראומות עבר אצל אוכלוסייה מבוגרת.
נעבור למספר הרצאות מתוך יום העיון "רוח האדם בזקנה: מבט עכשווי על הפסיכולוגיה של הזקנה" של מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה אשר מקדם בשנים האחרונות את הנושא בשלל תכניות וימי עיון. הרצאתה של ד"ר ליאורה בר טור עסקה בפרדוקס הרווחה הנפשית של הזקנים ביותר, הנובע מן הפער בין הגוף לנפש בזקנה, כמו גם מן החרדה מהזקנה, המקפלת בתוכה חרדה מחוסר אונים, תלות וחולשה.
נמשיך עם הרצאתו של ד"ר יורם מערבי מתוך אותו יום העיון, אשר הביא מבט רפואי על תהליך ההזדקנות המודרני. בהרצאה שכותרתה "גוף ונפש, זקנה וחברה", התייחס ד"ר מערבי להתפתחויות בחקר הזקנה המבקשות לשפוך אור לא רק על הארכת תוחלת החיים אלא גם על שימור רווחה נפשית לאורך ההזדקנות.
הרצאה נוספת ביום העיון ניתנה על ידי פרופ׳ אהוד בודנר ועסקה בתפיסות של זקנה והקשרן לבריאותם הנפשית והגופנית של זקנים. במסגרת דבריו הציג פרופ' בודנר את הרעיון לפיו גילו הסובייקטיבי של האדם וזהותו העצמית משפיעים בפועל על רווחתו הנפשית, תחושת מסוגלותו וכן בריאותו הפיזית.
נעבור לתקציר המאמר "תיאטרון פלייבק בזקנה: פרספקטיבת התרפיסט" מאת שושי קיסרי, דני יניב, יובל פלגי וענת גסר-אדלסבורג. המאמר סוקר התערבות טיפולית ייעודית וייחודית לאוכלוסיית הגיל השלישי, ומציג ממצאים של מחקר מעוגן בשדה המתבסס על חוויות מטפלים המנחים קבוצות פלייבק טיפוליות בזקנה.
נסיים עם מאמרה של עינת פורת עמוס "על בדידות, לבדיות, וסולנות ועל התנועה הגמישה ביניהן". במסגרת המאמר, אשר נכתב בצל תקופת הקורונה, מבקשת הכותבת להתבונן בבדידות אצל בני האדם בכלל ואצל בני ובנות תקופות החיים המאוחרות בפרט. במיוחד, היא קוראת לנו להבחין בין תופעות בעלות איכויות שונות למדי - לבדיות, סולנות ובדידות.
