10/11/23
ככל שנוקפים הימים מאז ה-7.10.23, תוך שהחיילים בחזית והדאגה לגורל החטופים והנעדרים בשיאה, הולך ומתבהר הקושי לעכל ולהכיל את ממדי הזוועה של האירועים הנוראיים שקרו במדינתנו.
איך יכול להיות שאירע מה שאירע? באיזה מציאות אנחנו נמצאים כעת? איך מתמודדים ביום שאחרי ומתי בדיוק יהיה נכון להגיד שהגענו אליו?
בתוך מציאות חירום מתמשכת זו, ומתוך המפגש עם מינוני הטראומה והאובדן החריגים, אנו מציעים בגיליון זה מחשבות, המשגות, הצעות וכלים להתמודדות עם העצב הגדול, האבל, אשמת הניצולים והקושי לחזור מן החזית ומן הטראומה.
נפתח עם הרצאתה של פרופ' מירב רוט – "מאשמת הניצול לחובת הניצול: ההתמודדות ביום שאחרי". ההרצאה שהתקיימה מטעם הקתדרה במוזיאון ארץ ישראל ובהנחיית ד"ר תמר ברוש, התמקדה בתובנות מתוך מפגשים אשר ערכה פרופ' רוט עם ניצולי התופת ועם משפחות הקורבנות והחטופים. בעקבותם הצביעה על רגשות האשם הכבדים המלווים רבים מאיתנו ותיארה את הזיהוי וההתמודדות עם אשמת ניצולים.
נמשיך עם מאמרה של פרופ' נחמי באום – "מחשבות על עצבות, אובדנים והתאבלות". במסגרת כתיבתה מתייחסת פרופ' באום לשאלה האם לא מוקדם מדי "להשאיר מאחור" את ההלם, הזעזוע והזעם לטובת התייחסות לעצבות. עם זאת, היא מציעה, על אנשי הטיפול להסכים לפגוש את הרצון והצורך לִבְכּוֹת ולְבַכּוֹת את שהיה ואיננו.
נמשיך עם הרצאתו של ד"ר תולי פלינט – "השיבה הביתה: התמודדות עם בני משפחה אשר חוו טראומה". ההרצאה התקיימה מטעם עמותת מבטח, בהנחיית פנחס וייס, וביקשה להתייחס על רקע הלחימה להתמודדות עם שובם הביתה של בני משפחה אשר חוו טראומה. בהרצאה הציג ד״ר פלינט עקרונות מתוך גישת הטיפול המערכתי ותיאר בעזרתן אסטרטגיות משפחתיות ליצירת חוסן נפשי ומניעת פוסט-טראומה לאחר מלחמה או אירוע טרור.
נסיים כמדי שבוע עם המלצה לבקר במאגר המתעדכן שלנו "מדינה תחת לחימה – חומרים מקצועיים לאנשי טיפול". במאגר ניתן למצוא מאמרים, הרצאות מצולמות, ארגז כלים הכולל חומרי פסיכואדיוקציה ופרוטוקולים טיפוליים, רשימת מענים טיפוליים מרוכזים, לוח דרושים ועוד.
