כשהפצע עוד פתוח: תהליכי אבלות במציאות טראומטית מתמשכת

20/4/26

ד״ר עינת יהנה | ד״ר דנה מור | עומרה לוי חזן | חני כבדיאל | רביד כהן חגי | טום רוזינג | אילת אלקיים | פרופ' נחמי באום | ד"ר אורנה ראובן | מרים שפירא | טל פסטרנק מגנז'י

השנה, אנו מציינים את ימי הזיכרון והעצמאות בצל דריכות ביטחונית עצימה ומתמשכת ברחבי הארץ, המהווה המשך של הטראומה הקולקטיבית הפוקדת אותנו במהלך השנתיים וחצי האחרונות.

במציאות מורכבת זו, בה האובדנים מפלחים את הלבבות וקולות המלחמה המתמשכת מהדהדים ברקע ומאיימים על החשיבה, היכולת לקיים תהליכי אבל והתייחדות הופכת שברירית ומקוטעת. לנוכח אתגרים אלו, נדרשת חשיבה טיפולית מעמיקה ורגישה על הדרכים לכינון מרחב נפשי – אישי, משפחתי וקהילתי – אשר עשוי לאפשר את המשכם של תהליכי האבל, הפרידה, השיקום והעיבוד החיוניים.

בגיליון זה, אנו מבקשים להתבונן בסוגיות קליניות עדינות ומורכבות המאפיינות אובדן ושכול בצל מציאות מערערת, אי וודאות וטראומה מתמשכת.

נפתח עם הרצאה מאת ד״ר עינת יהנה וד״ר דנה מור – "שכול משובש וטראומטי: תהליכי אבל בעקבות ה- 7 באוקטובר", אשר נערכה בהנחיית פרופ' שרון זיו ביימן במסגרת סדרת הרצאות מטעם מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה. ד"ר יהנה וד"ר מור דנו במאפיינים הייחודיים והמורכבים של אבל טראומטי ושכול אישי וקולקטיבי, תוך התייחסות לעבודה הטיפולית במצבים אלו ולאתגרים המלווים אותה.

נעבור ללקט הרצאות בהשתתפות עומרה לוי חזן, חני כבדיאל, רביד כהן חגי, טום רוזינג ואילת אלקיים – "עבודה עם אובדן ושכול", אשר ניתנו במסגרת מושב בכנס השנתי של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי "מקום בו אפשר לנשום". תוך תנועה בין סיפורי חיים אישיים לבין הדגמות קליניות, דנו הדוברות בהתערבויות טיפוליות ייחודיות עם שכול ואובדן בהקשר הזוגי, המשפחתי והקבוצתי.

נמשיך עם מאמרה של פרופ' נחמי באום – "מחשבות על עצבות, אובדנים והתאבלות", בו היא בוחנת את מקומם של העצבות והאבל בצילה של טראומה אקוטית. במאמר זה, אשר נכתב בסמוך לאירועי השבעה באוקטובר, דנה פרופ' באום בהיבטים שונים של תחושת עצבות ותהליכי אבל אשר באים לידי ביטוי בתהליך הטיפולי בימי חירום ואסון ועל הנוכחות הטיפולית הנדרשת למולם.

נעבור לפרק לקריאה מאת ד"ר אורנה ראובן – "שלומי קשור בחוט אל שלומך" מתוך הספר "קו ארוך מחוק: על תקווה בימי מלחמה" בהוצאת שתים ובעריכתן של ד"ר מירי רוזובסקי וד"ר מוריה דיין קודיש. בפרק זה, מציגה ד"ר ראובן את עבודתה עם מטופלת מבוגרת אשר שכלה את ביתה באירועי השבעה באוקטובר. דרך תיאור מקרה זה, מודגמת עבודת האבל נוכח אובדן טראומטי, תוך החזקת האפשרות לחיים ולתקווה לצד הכאב.

נסיים עם מאמר מאת מרים שפירא וטל פסטרנק מגנז'י – "תוהו ותיקון: שימוש בטקסים לתיקון תהליכי אבל". במאמר, עוסקות שפירא ופסטרנק מגנז'י בדרכים בהן ניתן לאפשר את קיומם של תהליכי אבל וטקסי אבלות בצל שכול ואובדנים טראומטיים לצד נסיבות ביטחוניות מורכבות. תוך הצגת חשיבותם של טקסים לתהליכי אבלות, מוצעים במאמר טקסים אישיים קבוצתיים וקהילתיים אשר ניתן לשלב בתהליך הטיפולי.