6/3/26
בעשורים האחרונים ובהתאם למגמות נרחבות בתחומי ידע שונים, ניתן מקום הולך וגדל בשדה המחקרי והטיפולי לבחינה מחודשת של ההוויה והזהות הנשית, מתוך פרספקטיבה פמיניסטית ועמדה מקצועית רגישת-מגדר. בחינה אשר בכוחה להעשיר את החשיבה המקצועית ולתרום להבנתם של הכוחות החברתיים הפועלים בחדר הטיפול ובנפש האדם.
בגיליון הנוכחי, לרגל "יום האישה הבין-לאומי", בחרנו להעניק במה לתכנים מאת נשות מקצוע אשר מתבוננות בעבודתן במרחב הרגשי-סובייקטיבי של נשים דרך פריזמה טיפולית ובמעשה הטיפולי בראי ההחשיבה והפסיכותרפיה הפמיניסטית.
.jpg)
.png)
נפתח עם פרק לקריאה מאת פרופ' שיר דפנה-תקוע – "פסיכותרפיה פמיניסטית בישראל: בין אידיאולוגיה לפרקטיקה" מתוך הספר "גישות חדשות בפסיכותרפיה פמיניסטית" בעריכת ד״ר מירב רבינוביץ ופרופ׳ ג'ולי צוויקל ובהוצאת רסלינג. בפרק זה, סוקרת פרופ' דפנה-תקוע את התהוות הפסיכותרפיה הפמיניסטית "כתרפיה מובילת שינוי" ומציגה את השפעתה של גישה זו על השיח הטיפולי בישראל.
נמשיך עם מאמרה של ד"ר מעיין בורשטיין – "אישה לבדה, בדרכה: על חירות נשית ומחירה לפי גיבורות ספרותיות". באמצעות המשגות ומונחים מתוך הספרות המקצועית ותוך הצגת "תיאורי מקרה" ספרותיים, מבקשת ד"ר בורשטיין להתבונן מפרספקטיבה סוציו-פסיכולוגית ואישית בדמותה ובעולמה של האישה הפוסעת בדרך עצמאית, על המחירים שהיא משלמת על כך ועל החופש והאפשרויות הטמונות בדרך זו.
נעבור למאמרן של ד"ר מיכל קומם ורוני איל-לובלינג – "טראומה עיקשת כהשקפה טיפולית בעבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות וצעירות". על בסיס עבודתה של ד"ר אפי זיו, דנות המחברות באופן בו מציאות חברתית עלולה לייצר מצבי "טראומה עיקשת" ולהשפיע על חייהן של נערות ונשים. מתוך הבנה זו, הן מציגות עקרונות של עבודה טיפולית מודעת "טראומה עיקשת" דרך שני תיאורי מקרה המבוססים על עבודתן במרכז "רותם".
נסיים עם הרצאתה של רות גולן – "מה רוצה פרויד מהאישה?" שניתנה במסגרת יום העיון "דיון מחודש בהתפתחות הזהות המינית" מטעם החטיבה לטיפול בילדים ונוער של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. בהרצאתה, ביקשה גולן לבחון את כיווני ההתפתחות המגוונים של המיניות והזהות הנשית דרך הגותם של פרויד ולקאן ותוך שימוש בניסיונה הקליני והאישי.
