11/3/22
השבועיים האחרונים היו עבור רבים מאיתנו מפגש חזיתי ומטלטל עם הבלתי נתפס. בבוקר אחד התעוררנו אל מציאות של הפצצות בקייב ופלישת כוחות רוסיים לאוקראינה, מאות הרוגים ולמעלה מ-2 מיליון פליטים, וידיעות בלתי פוסקות על סבבי סנקציות ודיוני משא ומתן.
אף על פי שאל מול זוועות שכאלה קשה למצוא מילים מתאימות, ולעיתים אף מתעורר צורך עמוק בהתנתקות, בחרנו השבוע להרכין את ראשינו בהזדהות ולא להתעלם. חזרנו אל מאמרים והרצאות הבוחנים כיצד ניתן לחשוב את הבלתי נתפס, איך מעידים על מציאות של סבל וטראומה, ומה הן ההשלכות הנפשיות של מצבים סוציו-פוליטיים טראומטיים על הפרט.
נפתח עם הרצאה מתוך פרויקט רפסודה, במסגרתה שוחחה ד"ר חנה אולמן עם ד"ר ענר גוברין וד"ר שרון זיו ביימן על טראומה ועדות. במסגרת השיחה נגעה ד"ר אולמן במושגי הטראומה והדיסוציאציה, תוך שתיארה את הדיאלקטיקה המתעוררת בחברות למודות טראומה – בין ציווי להעיד על מציאות אלימה וכואבת לבין הצורך בהכחשתה.
נמשיך עם הרצאתה של פרופ' יולנדה גמפל מתוך הכנס "מאה שנות פסיכואנליזה קלייניאנית" אשר עסקה בתופעת הגלות והפליטות הנפשית. בדבריה נעה פרופ' גמפל בין מצבי גלות כפויה, המוכתבים על ידי נסיבות סוציו-פוליטיות, ובין חוויית הזרות והניתוק הפרטיקולרית של כל סובייקט בעל רפלקציה עצמית וחוויה בסיסית של חירות.
באדיבות מערכת שיחות, אנו מצרפים עוד הרצאה רלוונטית במיוחד אשר כללה שיחה של ד"ר רינה לזר עם ד"ר עסאם דאוד והתקיימה בכנס שיחות השלישי. ההרצאה ניתנה תחת הכותרת "לגדול מתוך טראומה – נעשה ונשמע" ונתנה במה לעבודתו המרתקת של ד"ר דאוד עם עם פליטים סוריים ביוון.
נעבור להרצאתה של פרופ' דנה אמיר על פונקציית העד במצבי קצה אשר ניתנה במסגרת ערב העיון "אחרי נעילה" שביקש ליצור מרחב לשיח בעקבות הסדרה "שעת נעילה". בדבריה מתארת פרופ' אמיר את המפגש הנפשי עם חוויות קשות וטראומטיות של חוסר אונים, כמו גם על הצלתם של אזורי נפש שונים במצבי קצה.
נסיים עם סקירתם של עירון מלמוד גנני ונעה ביימן לכנס האגודה הבינלאומית לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית – "האויב שבחוץ והאויב שבפנים". בין שלל מושבי הכנס המרתקים, ניתן למצוא הרצאות רלוונטיות במיוחד הנוגעות במצבי משבר סוציו-פוליטיים והשלכותיהם הנפשיות, עבודה עם טראומות בין-דוריות, ועוד.
