25/2/22
מחקרי פסיכותרפיה מלמדים אותנו כי הברית הטיפולית, אותו סנכרון בלתי נראה בין מטפל למטופל, היא למעשה המנבא החזק ביותר להצלחת הטיפול. לצד זאת, אנו יודעים כי העבודה הטיפולית כוללת תנועה מתמדת ובלתי נמנעת בין קרעים בברית לתיקונם. הקרעים הללו מתרחשים בכל טיפול וטיפול, ברגעים מזעריים או דרמטיים, וכוללים מתחים ואי-הסכמות, שבירה של שיתוף הפעולה ועומס בקשר הטיפולי. למרות הקושי הנלווה להם, כאשר הם מזוהים ונפתרים בהצלחה הם לרוב טומנים בחובם פוטנציאל צמיחה משמעותי.
מהסיבה הזו בדיוק הקדשנו לנושא את הגיליון השבועי שלנו, ואנו עושים זאת בעזרת הרצאות משני מושבים של הכנס השנתי של הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה, האחד בהובלת ד"ר ערן בר כליפה והשני בהובלת פרופ' סיגל זלכה מנו.
נפתח עם ההרצאה "להשיג תיקון מוצלח של קרע בברית הטיפולית: מתי ועבור מי?" אשר ניתנה על ידי טל בן דוד סלע. בדבריה התמקדה בן דוד סלע באופן בו תיקון קרע מוצלח מנבא אחוזי נשירה נמוכים יותר ותוצאות טיפול טובות יותר, ובחנה את הקשר בינו לבין מאפיינים אישיותיים ומצביים של המטופל.
נמשיך עם הרצאתה של אביטל לוין אודות קרע ותיקון בברית הטיפולית במסגרת טיפול זוגי. בדבריה הבחינה לוין בין מימדים שונים של הברית בטיפול הזוגי, הכוללת את הקשר בין המטפל לבין כל אחד מבני הזוג, כמו גם את הברית בין שני בני הזוג עצמם.
בהרצאה נוספת דנו אברהם פרידלנדר וד"ר דנה סיני בתהליך יצירת הברית הטיפולית בטיפול פסיכיאטרי אקוטי. השניים בחנו את הנושא הן מתוך התבוננות במודל הטיפול הפסיכיאטרי הקלאסי והן מתוך התבוננות במסגרות המהוות חלופת אשפוז ונשענות על מודל מעט שונה – אשפוז מקוון ובית סוטריה.
בהרצאתו התמקד ד״ר נדב לוי בברית הטיפולית בראי גישת ה-DBT (טיפול דיאלקטי-התנהגותי). ההרצאה סקרה את השפעתן של התערבויות טיפוליות מסוג תיקוף ופתרון בעיות, המשקפות את מימד הקבלה והשינוי של גישת ה-DBT בהתאמה, על יעילות הטיפול ובתוך כך על הברית הטיפולית.
נמשיך עם הרצאתו של טימור גורלניק אשר הציג את הקשר בין הברית הטיפולית לבין אמון אפיסטמי. בדבריו הציע גורלניק כי אמון אפיסטמי, המתייחס למידת נכונותו של אדם לקבל ידע חדש כאמין ורלוונטי לחייו, עשוי להוות גם הוא גורם המנבא את תוצאות הטיפול, ובחן כיצד אחד ממרכיביו (שיתוף) נקשר לברית הטיפולית.
נעבור להרצאתה של טוהר דולב עמית "המנגינה של הקרעים". ההרצאה התמקדה בזיהוי קרעים בברית הטיפולית באמצעות סמנים אקוסטיים כמו גובה הקול, פרופורציות השתיקה, קצב הדיבור ורעד בקול, והציעה הבחנה בין שברים קונפרוטטיביים (של עימות) לבין שברי נסיגה.
נסיים עם הרצאתו של ד״ר איאד חאטום אשר התמקד באופן בו האוריינטציה הרב-תרבותית של המטפל מנבאת את עוצמת הברית הטיפולית ואת תוצאות הטיפול. את הנושא הציג ד"ר חאטום דרך השוואת דיאדות של מטפלים יהודים ומטופלים ערבים לדיאדות מאותה התרבות, תוך שסקר את האתגרים בהם נתקלים בני מיעוטים בפנייה לטיפול.
