30/6/23
בחודש מרץ האחרון התקיים הכנס השנתי של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו אשר נערך תחת הכותרת "רגעים חיים ואינטואיציה בהעברה נגדית".
הכנס אירח את פרופ' רוברט הינשלווד, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי פוסט-קלייניאני, אשר כתיבתו נוגעת בנושאים כגון העברה נגדית, תיאוריית החשיבה של ביון, קהילות טיפוליות ועוד.
השבוע בגיליון אנו שמחים להגיש לכם ולכן חלק מן ההרצאות הנהדרות אשר ניתנו בכנס.
נפתח עם הרצאתו הראשונה של פרופ' רוברט הינשלווד – "פרשנות: יצירת קשר אותנטי". במסגרת ההרצאה המשיג פרופ' הינשלווד את הרעיון של "רגעים חיים" כרגעים של מגע רגשי בין המטפל למטופל הכוללים סנכרון והתאמה בין פרשנות המטפל לבין האמת הרגשית של המטופל. בדבריו הסביר פרופ' הינשלווד כיצד ניתן לזהות רגעים אלו במסגרת ההעברה הנגדית והמחיש את התהליך באמצעות מספר תיאורי מקרה.
בהמשך להרצאתו, שוחח פרופ' ענר גוברין עם פרופ' הינשלווד על נקודות המפגש וההבדלים בין גישתו הטיפולית לבין התיאוריה הקלייניאנית הקלאסית. במהלך השיחה בין השניים התייחס פרופ' הינשלווד להבנותיה של מלאני קליין, כמו גם של ממשיכי דרכה, לגבי מושגים ותהליכים שונים – ביניהם העברה נגדית, הזדהות השלכתית ועוד.
נעבור להרצאה נוספת אשר נתן פרופ' רוברט הינשלווד בכנס – "אינטואיציה: האוזן השלישית". בהרצאה זו תיאר פרופ' הינשלווד את יחסי ההעברה כצורה של תקשורת בלתי מילולית בין המטפל למטופל, מתוך התכתבות עם הגותו של וילפרד ביון. לצד תיאור התפתחות הגותו של ביון, הדגיש פרופ' הינשלווד את חשיבותה של תקשורת בלתי מילולית זו כנתיב להבנה מלאה ועמוקה של האמת הרגשית של המטופל.
נמשיך עם הרצאתה של אליס בוראס אשר עסקה בהשפעתו של וילפרד ביון על אנדרה גרין. לאחר שתיארה את תהליך התפתחות חשיבתו של גרין, הציגה בוראס את הדהודי החשיבה הביוניאנית בעבודתו. בין היתר, נגעה בנושאים כמו תקשורת בלתי מילולית, התפתחות החשיבה ומקומו של השלילי.
נעבור להרצאה "כמה מילים על אינטואיציה וידיעה כוזבת" מאת ד"ר רוני כרמלי. בדבריה, הציעה ד"ר כרמלי חיבורים והשקות בין רעיונות שונים אשר הוצגו בהרצאות בכנס. זאת, דרך נושאים כמו תפקודי השפה, הקשבה אנליטית ופרשנות.
נמשיך עם הרצאתו של ד"ר גד בן שפר אשר הציע עיון ביקורתי במאמרו של ביון – "הערות על זיכרון ותשוקה". בדבריו הציג ד"ר בן שפר את הרעיונות המרכזיים שבמאמר ומתח הקבלות ביניהם לבין רעיונות העולים מכתיבתו של פרויד על הטכניקה הפסיכואנליטית. בהמשך התייחס ליסוד מיסטי טרנס-סובייקטיבי בכתיבתו של ביון והדגים את דבריו באמצעות דוגמה קלינית.
לאחר הרצאתו של ד"ר בן שפר, התדיינה ברעיונותיו ד"ר שלומית ידלין גדות. בהתדיינות זו התמקדה ד"ר ידלין גדות ברכיב הטרנס-סובייקטיבי כרכיב תרפויטי משמעותי, אשר מצריך לדבריה עבודה טיפולית איטית והדרגתית. כמו כן, התייחסה בדבריה לתיאור המקרה של ד"ר בן שפר ונגעה ברעיונות תיאורטיים שונים.
