3/11/23
מצבי חירום טראומטיים ומטלטלים כפי שאנו חווים כעת, מאלצים אותנו לעבור באופן תדיר ומתמשך בין מפגש עם אובדן, כאב ומצוקה, לבין חיפוש אחר תהליכים של החייאה, יצירת משמעות ושיקום. המעבר בין השניים הוא לרוב מאתגר, מציף ושוחק, אך בה בעת הוא חיוני ביותר ומאפשר הסדרת נשימה ואיזון מחדש.
השבוע בגיליון אנו נעים יחד עם מדינת ישראל כולה בין עולמות של אבל ואובדן לבין עולמות של חוסן וצמיחה, ומגישים לכם לקט מאמרים והרצאות הנמצאים בתפר שביניהם.
נפתח עם הרצאתו של פרופ' יוסי לוי בלז – "כל אבן שפגעה בי": צעדים ראשוניים להחזרת חוסן וצמיחה בעקבות השבר, מטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו. ההרצאה ביקשה לתת מודל מובנה ליצירת החייאה ומשמעות מתוך מצבי טראומה ואובדן, תוך שהדגישה את תפקידה החשוב של קהילה בתהליכי שיקום. פרופ' לוי בלז הדגיש בדבריו את החשיבות שבקידום משמעות, שייכות, אקטיביות ויצירת נרטיב מכוון החלמה בטיפולים בעת הזו.
נמשיך עם הרצאתה של מיכל זיו – "עמדת המטפל המקבל עדות ומפיג בדידות בימים שבהם הדברים מתפרקים" מטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו. בדבריה הדגישה זיו את ערכה המשקם ותומך ההחלמה של עמדה טיפולית המתאפיינת בנוכחות רגשית עמוקה. לדבריה, עמדה זו משמשת לא רק כמפיגה של בדידות קשה מנשוא בימים אלו, אלא מאפשרת להחזיר נשימה ולהיטיב לפגוש דילמות שונות העולות במציאות החירום הנוכחית.
נמשיך עם סקירתה של נעה רובין למודל העיבוד הדואלי להתמודדות עם שכול אשר פיתחו Margaret Stroebe ו-Henk Schut. המודל מתייחס להתמודדות אדפטיבית עם אובדן כתהליך אשר נעשה מתוך תנועה דיאלקטית בין עבודת האבל לעבודת השיקום. בין היתר, הסקירה מסבירה את מרכיבי המודל ומצביעה על השימוש המעשי בהם וההשלכות הקליניות של התאוריה שבבסיסו.
נעבור למאמרה של מרים שפירא "זהות, קהילה ומסוגלות: שלושה מעגלים בוני חוסן" אשר התפרסם במקור בגיליון "סלילת נתיבים חדשים לפיתוח חוסן" בעריכת ד"ר אלינער פרדס. במסגרת הטקסט מבקשת שפירא לחבר את מונח החוסן, אשר נמצא בשימוש יום-יומי תדיר בעת הזו, למלאכה הטיפולית באופן הדוק יותר ולהציע כיצד ניתן להפכו למושג פרקטי ביותר. בין היתר, היא מביאה דוגמאות מעבודתה עם קהילות שחוו אירועי טרור רחבי היקף.
נסיים עם סקירתה של נעה ביימן לכנס "אובדן שכול וחוסן נפשי" אשר היה פרי יוזמה משותפת של מספר רב של גופים. הכנס ביקש להתמקד במושגי האבל, האובדן והחוסן מתוך הפרספקטיבה של אירועי מגיפת הקורונה אך העקרונות המוצגים בהרצאות שניתנו בו שימושיים ורלוונטיים גם בתקופה הנוכחית. בסקירה מובאים עיקרי הרצאותיהם של פרופ׳ מולי להד, ד״ר פיליס קוסמינסקי, ד״ר אתי אבלין, ד״ר רונית שלו, ד״ר רות מלקינסון, פרופ׳ שמשון רובין, פרופ׳ אליעזר ויצטום וד"ר אורן טנא.
