10/6/22
הסיפור על תיבת פנדורה מן המיתולוגיה היוונית הוא אחד הסיפורים המוכרים והמוקדמים ביותר אשר כורכים יחד ייאוש ותקווה. פנדורה, אשר קיבלה מזאוס תיבה סגורה למשמר, פותחת את התיבה ומשחררת ממנה אסונות ופגעים. ברגע האחרון, היא דגה מתוכה גם את התקווה, וזו מאפשרת לשאת את הכאבים והקשיים אשר החלו להתרחש בעולם לאחר פתיחת התיבה. הסיפור אמנם מיתי, אך אנו יודעים היטב כי גם במרחב הטיפולי היכולת לדוג תקווה היא הרבה פעמים זו המאפשרת להתמודד, לצמוח ולהשתנות.
השבוע בגיליון, אוסף הרצאות ומאמרים אשר עוסקים במימד התקווה בטיפול.
נפתח את הגיליון עם הרצאות מתוך יום העיון של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית והשירות הפסיכולוגי והאגף לבריאות הנפש ברמב״ם – ״לדוג תקווה״. ראשית, הרצאתו של ד"ר עדו פלג אודות ההבנייה המשותפת של תקווה בטיפול מפרספקטיבה התייחסותית-קבוצתית. בדבריו, קשר ד"ר פלג בין היכולת לחוש תקווה לבין היכולת לדמיין, והדגים רעיון זה באמצעות דוגמאות קליניות מרתקות.
נמשיך עם הרצאתה של ליאת אריאל, ״תשישות התקווה: על הצורך בפריסת רשת משותפת להחזקת התקווה בבית החולים". במסגרת ההרצאה עסקה אריאל בתהליכי שחיקת תקווה אשר התרחשו בקרב צוותים רפואיים במהלך מגיפת הקורונה, ותיארה כיצד ההקמה של רשת תמיכה רגשית אפשרה לשקם את התקווה בקרב צוותים אלו ולייצר חוויה של החזקה, ויסות ומסוגלות.
נמשיך עם הרצאתם של ד״ר שולמית גלר וד״ר רובי פרידמן – "גלגולו של חלום: מהרשת החברתית דרך הקבוצה הקטנה לחברה". הדוברים הציגו מחקר אשר עסק בשיתוף חלומות ברשתות החברתיות בתקופת הקורונה, תוך דיון באיכויות הייחודיות אשר נלוו לתופעה. ביניהן, טענו ד"ר גלר וד"ר פרידמן כי היכולת לבטא חוויה אישית סובייקטיבית במרחב קולקטיבי, יצרה אפשרות לחוש שותפות, קרבה ואולי אף תקווה, אל מול חוויות של בידוד ובדידות.
נסיים עם סקירתה של יעל שדה ליום העיון של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה – "היבטים של תקווה בטיפול". יום העיון כלל הרצאות אשר עסקו בהיבטים של תקווה במרחב הטיפולי מפרספקטיבות מגוונות, ובין הדוברים – ד"ר רבקה דוידוביץ אפשטיין, ד"ר בעז שלגי, פרופ' חנוך בן פזי, פרופ' דנה אמיר, אודי רוזנטל, ד"ר קלאודיה קוגן, ד"ר אילן אמיר ופרופ' יולנדה גמפל.
