10/12/21
עולם הפסיכותרפיה בנוי על יחסי גומלין מפרים בין תיאוריה, מחקר ופרקטיקה, על צורותיהם השונות והמגוונות. הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה, המהווה סניף מקומי של האיגוד הבינ"ל לחקר הפסיכותרפיה (SPR), מקיימת מדי שנה כנס עשיר ורחב העוסק ביחסי גומלין אלו ומתבונן בפסיכותרפיה בת זמננו. בגיליון זה, אנו שמחים להביא לכם את הרצאות המליאה של הכנס, אשר עסקו באתגרי הפסיכותרפיה נכון לעכשיו ונגעו בסוגיות של משתני הקשר הטיפולי, ניטור תוצאות טיפול, טיפול אינטרנטי, וויסות רגשי, מודלים ביולוגיים של אמפתיה והעצמי המרובה כמודל טרנסדיאגנוסטי.
תודתנו העמוקה לחברי הועדה המארגנת של הכנס – פרופ' אוריה תשבי, יו"ר הקבוצה הישראלית, פרופ' הדס ויסמן, פרופ' סיגל זלכה מנו, ד"ר דנה אציל סלונים, ד"ר ערן בר כליפה וד"ר שרון זיו ביימן.
נפתח עם הרצאתו של פרופ' ז'אק ברבר אשר עסקה באתגרים העומדים בפני עולם הטיפול והמחקר בפסיכותרפיה בתקופה הנוכחית. ההרצאה עסקה ביעילותן של גישות טיפול שונות ובאופנים בהן ניתן להגביר את האפקטיביות שלהן.
נמשיך עם הרצאתה של ד"ר דנה צור ביתן אשר עסקה בניטור ממצאי טיפול במערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל. במסגרת דבריה הציגה ד"ר צור ביתן מחקרים המדגימים את יעילות וחשיבות הניטור של תוצאות הטיפול, כמו גם מסקנות אשר עלו בעקבות הטמעה של מערכת ניטור מובנית בבית החולים "שלוותה".
נעבור להרצאתו של פרופ' עידן אדרקה אשר התמקדה בטיפול אינטרנטי בחרדה חברתית, תוך חשיבה מחדש על מבנה הפסיכותרפיה הקלאסית. בהרצאה תיאר פרופ' אדרקה מודל חדשני לטיפול בחרדה חברתית הנעשה באמצעות התכתבות, והתייחס לשאלות וסוגיות העולות בעקבות צורת טיפול זו.
נמשיך עם הרצאתו של פרופ' גל שפס אשר ביקש להראות כיצד ניתן להשתמש במודלים של וויסות רגשי לשם העמקת הבנתנו הקלינית ודיוק הטיפול בפסיכופתולוגיה. בתיאורו את תחום הפסיכותרפיה מוכוונת הויסות רגשי, התייחס לצורך להתעלות מעל לאתגרי "הטוב והרע" (חלוקת רגשות לאדפטיביים ובלתי אדפטיביים) ו-"הכאן ועכשיו" (תפיסת יכולות הויסות על סמך מופע ספציפי בנקודת זמן אחת).
הרצאת מליאה נוספת בכנס ניתנה על ידי פרופ' סיגל זלכה מנו תחת הכותרת "לפתוח את הקופסא השחורה של מחקר בפסיכותרפיה: איך טיפול עובד?". ההרצאה התמקדה בגורמים משותפים וספציפיים לגישות טיפול שונות, הנקשרים לאפקטיביות של הטיפול ומלמדים אותנו על הדרך בה עשוי להתרחש שינוי נפשי.
נמשיך עם ההרצאה "המוח האמפתי: הבסיס העצבי של אמפתיה אנושית" אשר ניתנה על ידי פרופ' סימון שמאי צורי. בהרצאתה ביקשה פרופ' שמאי צורי להביא מבט נוירופסיכולוגי אודות הפעולה והחוויה האמפתית, אשר תופסת חלק מרכזי בפרקטיקה הטיפולית ובהקלה על מצוקה נפשית.
נסיים עם הרצאת המליאה של פרופ' אשכול רפאלי, אשר חתמה את הכנס ועסקה במודל הטרנסדיאגנוסטי של "העצמי המרובה". במהלך ההרצאה תיאר פרופ' רפאלי את המודל כבסיס לשפה טיפולית המאפשרת לאנשי מקצוע לחשוב ולהתדיין על חלקים משתנים של האישיות ועל מצבי עצמי של המטופל, ללא תלות בגישתם הטיפולית.
