חיפוש

נתיבים לחוסן ותהליכי צמיחה בפסיכותרפיה - חלק א': בעריכת ד"ר אלינער פרדס

  • 23/04/21

  • ד"ר אלינער פרדס | פרופ' דני חמיאל | מיכל ניר | גליה טיאנו רונן | ד"ר רונית שלו | ד"ר נירית אברהם | ד"ר חביבה אייל | אילאיל ארוך

  • כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 17/21
  • שנת הקורונה, אשר מתחה כמעט עד קצה גבול היכולת את המשאבים הרגשיים והפיזיים של רבים מאיתנו, הובילה אותנו להחלטה שהגיע הזמן לדבר על חוסן. כדי לצאת לדרך חברנו אל ד"ר אלינער פרדס הנהדרת, שעשייתה בתחום החוסן רבה מכדי למנות, והזמנו אותה להיות עורכת-אורחת. ההתגייסות המדהימה של הכותבים והכותבות, והליווי המקצועי והמסור של ד"ר פרדס השאירו אותנו בהשתאות, וזכינו כולנו בשני גיליונות עשירים ומרתקים במיוחד.

    רגע לפני הקריאה חשוב לנו להגיד תודה ענקית לכל מי שלקחו חלק בעשייה, ובמיוחד לד"ר אלינער פרדס על שהובילה את כולנו מתוך שותפות עמוקה ותחושת שליחות כנה.

    עורכת ראשית: אילאיל ארוך



  • דבר עורכת הגיליון – ד"ר אלינער פרדס

  • "...חלק בעולם
    חלק כחלק
    המסע עוד לא הושלם והדרך מיטלטלת
    אנשים צמאים לקשר
    אנשים זקוקים לגשר
    על הגשר הנטוי
    יש תקווה ויש סיכוי
    על הגשר הנטוי
    יש תקווה ויש סיכוי

    זה מביך אתה יודע
    הפחדים החששות
    ובפצע זה נוגע
    וחושף את החולשות
    וצריך כוחות ושקט
    וגם לא מעט דמיון
    שעת רצון ויד מושטת
    לעמוד בניסיון..."

    (מתוך חלק בעולם\ רחל שפירא)

  • חוסן נפשי, הוא נושא שתמיד חשוב לדבר עליו, אך צורך זה הפך בולט במיוחד במציאות המורכבת שכולנו התמודדנו עמה בשנה האחרונה. המפגש עם איומים קיומיים ושיבושים בשגרת החיים, יכול לשמוט את הקרקע מתחת לרגלנו, לחשוף חולשות, להעמיק קרעים, להביא לפילוג. אך בה בעת, מפגש זה יכול להיות גם ערש לידתם של כוחות חדשים עבור עצמנו ועבור החברה כולה.

    הלידה של כוחות אלה אינה מהווה שליפה של "גלגל רזרבי" מן המחסן, כי אם תהליך של פילוס נתיבים, המאפשר לנו להגיע למשאבים קיימים, ובמידת הצורך לפתח גם משאבים חדשים, פנימיים וחיצוניים, לא אחת בטריטוריה לא מוכרת ולא מסומנת. נתיבים אלה גם נחוצים לנו על מנת לייצר סוג של המשכיות נוכח קטיעה של רציפויות, שהרי "על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי".

    "אנשים צמאים לקשר, אנשים זקוקים לגשר"; נדמה כי לא סתם מחברת שפירא את המילים קשר וגשר בחריזתה. בשנה האחרונה למדנו גם על כוחו של קשר, ונראה שממד זה עובר כחוט השני בין כל המאמרים שנכתבו לגיליון הנוכחי אודות חוסן, שזה הוא חלקו הראשון. בכל מאמר ומאמר עולים סיפורים של מטפלים ומטפלות פורצי דרך אשר עסקו ביצירת נתיבים חדשים עם עצמם ועם מטופליהם – יחידים, זוגות, משפחות וקהילות איתם עבדו. על הדרך, אנחנו למדים על בניית גשרים "תוך כדי תנועה", גילוי תושייה וסימון דרכים יצירתיות. זאת, גם כשישנם שיבושי תנועה או במצבים שנראים בתחילה חסומים ומובילים למבוי סתום. בי באופן אישי, הדבר מעורר השראה!

    הבחירה בביטוי נתיבים מגלמת הבנה כי חוסן נפשי הוא מושג רב-מימדי, אשר ניתן ללמוד ולפתח בכל אדם ואדם. וכמספר בני האדם בעולם, מספר הנתיבים לחוסן. היבט זה התחדד עבורנו בעבודה על הגיליון, שהפך כה עשיר ומגוון עד כי החלטנו לחלק אותו לשני גיליונות. בכל אחד מהם נמצא פסיפס עשיר של פרספקטיבות, חיבור בין תיאוריות ואוסף מרתק של תובנות הנגזרות מעבודתם של הכותבים – מטפלות ומטפלים שהתגייסו בצורה מרגשת לכתיבה ושרטוט "מפות דרכים" אינטגרטיביות. הדיאלוג המפרה שהתקיים סביב הנושאים שבשני חלקי הגיליון, היווה עבורנו הזדמנות לעצור, להתבונן בגישתנו הטיפולית ולברוא מאמרים מקוריים וחדשים לגמרי השופכים אור על הדרך בה אנו פוגשים את נושא החוסן. אני מאמינה כי בכך נסללים נתיבי חוסן עבור הקהילה הטיפולית כולה, ומודה לכל אחד ואחת מן הכותבות והכותבים מעומק הלב. אני מודה גם לכם הקוראים, ה"מצביעים ברגליים" בעצם הנוכחות שלכם כאן, על הרצון ללמוד ולפלס דרכים חדשות.

    לסיום, תודה גדולה גם לצוות מערכת בטיפולנט על העבודה היסודית, העומק והיצירתיות, כמו גם על המרחב לדיאלוג מפרה וחשיבה משותפת, ועל ההזדמנות להביא לקדמת הבמה נושא כה משמעותי לקהילה הטיפולית. הגיליונות הללו, על כל מי שהשתתף ביצירתם, מהווים עדות למחויבות, התמדה, נכונות להושיט יד ולהעניק מעצמנו לאחרים, מכל הלב. כך אני חווה את אוסף המאמרים הנהדר הזה ואת התהליך שהוביל לגיבושו.

    המסע עוד לא הושלם והדרך מטלטלת, גם מתפתלת, אך מי ייתן שנמשיך לקבל כוחות זה מזה לקראת האתגרים הרבים שלפנינו.


  • על מנת לתת מבוא לנושא החוסן, על היבטיו המחקריים והקליניים, נפתח עם מאמר בכתיבה משותפת שלי ושל אילאיל ארוך – "נתיבי חוסן במרחב הטיפולי: משברים כהזדמנות לעדכון מפות". במאמר זה אנו מבחינות בין מושגי העמידות והרה-קונפגורציה, לצד סקירה של 4 גלים מחקריים בתחום החוסן והמשגות קליניות המושפעות מהן.

    למאמר המלא >>


  • במאמר אינטגרטיבי ומאיר עיניים כותב פרופ' דני חמיאל על הקשר עם הזולת כבסיס לחוויית משמעות, בטחון וחוסן, תוך שהוא שואל האם ניתן לפתחם בהתערבות קצרת מועד במשבר? המאמר לוקח את הקורא למסע מרתק בעקבות הקשר עם הזולת כנתיב חוסן, ושופך אור על עבודה עם פגיעות אישית ובינאישית בטיפול, כמו גם על ההקשבה לאחר.

    למאמר המלא >>


  • מאמרה של מיכל ניר, "התשוקה שהסתתרה: על הקשר שבין חיוניות, תשוקה וחוסן", מתמקד בתהליכים סמויים שהתרחשו במרחבי הגוף והמיניות בתקופת הקורונה ומנסה לבחון האם אלו הפיכים. באמצעות דוגמאות קליניות נוגעות ללב ותיאוריית האבל של פרויד, קוראת לנו ניר לשוב אל המיניות והתשוקה כנתיבי חוסן חשובים וייחודיים.

    למאמר המלא >>


  • "חוסן הטבע" הוא מאמר פרי יצירתן המשותפת של גליה טיאנו רונן ורונית שלו, במסגרתו הכותבות מכניסות את הקוראים פנימה לדיאלוג מפעים ויוצא דופן שקיימו זו עם זו בתקופת הקורונה, אשר כלל החלפת צילומים וסרטונים מטיוליהן בטבע. תוך תיאור השפעותיו המיטיבות של המרחב הטבעי, נוגעות הכותבות בנתיבי חוסן כגון מיינדפולנס, חמלה עצמית ויסות הדדי ועוד.

    למאמר המלא >>


  • מפרספקטיבה אחרת, ד"ר נירית אברהם ביקשה לבחון את נושא החוסן מתוך גישת ה-AEDP, והיא מזכירה לקוראים "רגש, חוויה וקשר תחילה". ד"ר אברהם מציינת ברגישות כי עמידות וחוסן אין משמעם היעדר פגיעות, ומתארת בתבונה כיצד חוויות "תיקון" במרחב הטיפול מאפשרות מגע עמוק ומפותח יותר עם פגיעות זו.

    למאמר המלא >>


  • לסיום, ד"ר חביבה אייל מביאה בכתיבתה תיאור מקרה מעניין וחי מטיפול זוגי שהתרחש בימי הקורונה, אשר כלל חוויה של "סגירת פתחי המילוט" אצל בני הזוג. לצד תיאור זה, ד"ר אייל מציעה לקוראים התבוננות אישית ואמיצה בתובנות הנוגעות בזהות הטיפולית ובנתיבי החוסן אשר אפשרו לה לעבור את תקופת הקורונה בשלום.

    למאמר המלא >>


  • אתם מוזמנים ומוזמנות לעקוב גם אחר החצי השני של גיליון זה, אשר יצא בשבוע הבא ויכלול את המאמרים המצוינים של פרופ' אסתר כהן וד"ר אסתר במברגר, יעל הכהן ואמיר לוי, תומר הרן, מרים שפירא וענת בן ארצי המביאה את הגותה של ד"ר רוני סולן ז"ל.

222