הספר נכתב כעדות מתוך מסעה של הכותבת כמטופלת בתוך עולמות האישפוז הפסיכיאטרי. תוך ויתור על החסיון הרפואי שלה, היא חוזרת אל תיק האשפוז שלה, מתבוננת בו מחדש, ומפיחה בו חיים חדשים דרך שירה, קטעי פרוזה ושילוב של קטעים מיומנים סיעודיים.
הכותבת מבקשת לחשוב ולכתוב אחרת את המשבר התודעתי שחוותה; לא כאבחנה רפואית, אלא כאירוע אנושי מורכב ופועם. היא עושה זאת דרך השזירה של השפה הקלינית והרפואית, יחד עם השפה שלה; החוויה הפנימית של אישה הנאבקת לשרוד התפרקות.
"ארץ גבול" מבקש להעמיק את השיח הציבורי על עולמות הפסיכיאטריה, ומציע להאיר בו אפשרויות של ריפוי, תנועה ושפה שבכוחה לשנות מציאות.
מורן ויקטוריה סבג היא אמנית רב־תחומית, פרפורמרית וכנרית, יצירתה נעה על התפר שבין מוזיקה קלאסית לאמנות חזותית, מדיה דיגיטלית, עבודות סאונד, פרפורמנס וטקסט. חוקרת ופועלת מתוך חוויות קצה של תודעה, גוף ושפה, ובוחנת מה קורה כשהגבולות המוכרים מתפרקים. ארץ גבול הוא ספרה הראשון.