צוות בטיפולנט
התיאוריה האדלריאנית מוצגת פעמים רבות כגישה חברתית, וזאת מפני שמדובר בגישה המתבוננת בפרט בהקשרו החברתי. תפיסה זו מומחשת באופן ברור במודל הפסיכותרפויטי שמציעה הגישה האדלריאנית. אנאבלה שקד, מייסדת ומנהלת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר, מתארת את עקרונות ושלבי הטיפול האדלריאני, ואת הקשיים המביאים אדם לפנות לטיפול על פי גישה זו.
"כל גישה פסיכולוגית מתבססת על הנחות יסוד לגבי האדם, ההתפתחות והאופן בו מתעצבת האישיות", אומרת שקד, "ועל בסיס הנחות אלו מבנה את השיטות והטכניקות הטיפוליות. הגישה האדלריאנית מבוססת על חמישה עקרונות מרכזיים- הצורך בתחושת שייכות, מטרתיות, הוליזם, תפיסה סובייקטיבית וחופש הבחירה. העקרון המרכזי הוא התפיסה לפיה האדם הוא יצור חברתי, וקיומו של הפרט (בין אם מדובר בתינוק ובין אם מדובר באדם בוגר) תלוי בחברה. לכן, כל מחשבה, רגש והתנהגות מיועדת ליצור תוצאה בהקשר החברתי, כאשר מטרתו המרכזית של כל אדם היא יצירת תחושת שייכות לסביבה בה הוא חי. תפיסה זו מובילה לעיקרון השני לפיו התנהגותו של האדם היא תמיד מטרתית, בשונה מהגישה הפרוידיאנית המדגישה את הדחפים הבלתי מודעים המכוונים את ההתנהגות. המטרה המרכזית היא כאמור יצירת תחושת שייכות, כאשר המטרתיות מאחדת את כל נפש האדם- האדם בגישה האדלריאנית נתפס כישות הוליסטית: האישיות כולה מאורגנת סביב מטרה - להשיג תחושת שייכות. עקרונות נוספים הם עיקרון התפיסה הסובייקטיבית לפיו כל אדם תופס אחרת את המציאות, ובתוכה כיצד עליו להשיג תחושת שייכות, ועיקרון חופש הבחירה לפיו לאדם יש חופש יצירתי ויכולת בחירה".
מתוך עקרונות אלו פותחו בגישה האדלריאנית גישות לחינוך, הדרכה, פסיכותרפיה, אימון וייעוץ. שקד מציגה שלושה מצבים אשר מביאים לפנייה לטיפול, על פי התפסיה האדלריאנית:
השגת המטרה אך במחיר גבוה: במקרים מסוימים האופן בו תופס האדם את הדרך להשיג שייכות ופועל להשגתה גובים מחיר כבד. לדוגמא, אישה אשר יכולתה לחוות תחושת שייכות תלויה בהיותה מושלמת תצליח אולי להשיג תחושת שייכות- אך במחיר של שחיקה, התשה ופגיעה ביחסים בין אישיים. המטרה שלה בטיפול הינה להפחית את המחיר, או לקבל הכרה ואמפטיה לקשיים שלה. בשלב מאוחר יותר אולי תהיה מוכנה להגמיש את התנאי שלה לערך, ולוותר לא רק על המחיר אלא גם על חלק מהרווחים.
חוסר הצלחה בהשגת המטרה: אנשים אשר אינם מצליחים להגשים את המטרה שעל פי תחושתם הסובייקטיבית תעניק להם תחושת שייכות עשויים לפנות לטיפול מתוך כאב ותסכול מהניסיונות החוזרים. לדוגמא, אדם אשר תחושת השייכות שלו מותנית בהשגת שליטה בסביבה, עשוי לתפקד ולהרגיש טוב רק בתנאי שהוא לגמרי בשליטה, למשל כאיש צבא אך לפנות לטיפול על רקע התנגשויות עם בנו המתבגר המתמרד אל מול ניסיונות השליטה של האב.
ההגעה לטיפול כמטרה: מצב זה מתייחס לאנשים המגיעים לטיפול מתוך צורך בתמיכה, תשומת לב ואפשרות לעמוד במרכזה של מערכת יחסים בין אישית, כשעצם ההשתתפות בטיפול מהווה עבורם השגה של מטרת השייכות שלהם, באמצעות מרכזיות, אמפטיה ותשומת לב.
"הטיפול האדלריאני הוא בדרך כלל טיפול קצר מועד (3-6 חודשים) וממוקד", אומרת שקד, "ואנשים חוזרים ל'סבב' טיפולי כמה פעמים במשך החיים. יחד עם זאת, במקרים מסוימים הטיפול יכול להימשך שנים. בטיפול אנו פועלים להשגת מטרה שהאדם הציב לעצמו כאשר למי שמעוניין יציע הטיפול האדלריאני לטפל לעומק במקור הבעיה שהביאה אותו לצומת הנוכחית. זאת, באמצעות בירור סט ההנחות שלו על העולם ועל עצמו והרחבתם. המטופל קובע את המטרה: לעתים זו תהיה מטרה נקודתית יחסית או התמודדות עם המכשול הנקודתי. מטפל אדלריאני יבדוק האם יש מוכנות ויכולת להיכנס לעומקים גדולים יותר וליצור הרחבה של האישיות.
השלב הראשון מתמקד ביצירת קשר ומרחב טיפולי עם אמון וביטחון, אשר מבוסס על עמדה שוויונית בין המטפל למטופל. בשלב זה המטפל מרבה להשתמש בעידוד - חיזוק נקודות הכוח והיכולת של המטופל, מדגיש את ההתבוננות בחיובי ומתמקד בחיזוק תחושתו החיובית של האדם לגבי עצמו. זאת, מתוך תפיסה שרק מתוך מקום של ביטחון ותחושה עצמית חיובית ניתן יהיה "להסתכן" ולהתקדם לעבר שינוי.
השלב השני מתמקד בזיהוי סגנון החיים של האדם- התיאוריה של האדם על עצמו ועל העולם. סגנון החיים מנוהל על ידי 'היגיון פרטי', המתייחס למסקנות שהתגבשו כבר בילדות המוקדמת ומציעות תשובה לשאלות מי אני, מה הוא העולם, מה עלי לעשות כדי להשיג מקום וערך בעולם, ממה עלי להיזהר ואיך החיים היו צריכים להיראות. התשובות לשאלות אלו אינן מודעות, ובמרבית המקרים גם אין מודעות לכך שההיגיון הפרטי הוא סובייקטיבי, וכי קיימות אלטרנטיבות חלופיות. האישה אשר חשה כי עליה להיות מושלמת כדי להשיג תחושת שייכות, למשל, לא תעלה על דעתה כי יש אפשרות למלא תפקידים בעבודה תוך האצלת סמכויות והפחתת הניסיונות לשליטה ואחריות מלאה על כל היבטי הפרוייקט לו היא אחראית. הערכת סגנון החיים נעשית תוך התייחסות לרקע הביוגרפי של המטופל- האווירה המשפחתית, המערך המשפחתי והיחסים בין האחים, דרכי החינוך של ההורים ורגשי נחיתות בילדות. כמו כן, נעשה שימוש בטכניקה של ניתוח זכרונות ילדות כמטאפורות לתפיסה העכשווית של העולם. כך, הטיפול האדלריאני מציע מודל עם דגש קוגניטיבי בו מחפשים אחר הפרדיגמה השלטת והמרכזית בעולמו של האדם.
השלב השלישי בטיפול מתמקד ביצירת 'אוריינטציה מחודשת' (re-orientation)- הרחבה של ראיית המטופל אשר מאפשרת את הרחבת התפיסה של העצמי והעולם, ולכן מביאה גם לשינוי רגשי והתנהגותי.
השלב הרביעי והאחרון הוא שלב האימון (practice) הממוקד בקידום התנהגויות חדשות המבוססות על ההנחות המורחבות שהושגו. הגישה האדלריאנית מכוונת לא רק לשינוי רגשי וקוגניטיבי אלא גם לשינוי התנהגותי, אשר מבוסס על פעולות הקשורות באחרים, מתוך הדגש על חשיבות השדה החברתי. בשלב זה המטפל והמטופל עשויים להגדיר ולבחור מטלות ספיציפיות, אשר ביצוען נידון בפגישות הטיפוליות.
"בשורה התחתונה", מסכמת שקד, "מדובר בטיפול הממוקד בשינוי רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי בהתאם לתפיסות העומדות בבסיס הגישה האדלריאנית.
הגישה מאופיינת בהיבט חינוכי לפיו יש עקרונות אשר הגשמתם תביא לחיים טובים יותר- שוויון ערך, כבוד הדדי, אמונה של האדם בעצמו ובזולת, תרומה ומועילות, עידוד, התמקדות בחיובי ושיתוף פעולה. עקרונות אלו הינם עקרונות שהגשמתם ויישומם מאפשרים לאדם, בטווח הארוך, לחוש סיפוק והגשמה בשלושה מעגלי חיים: עבודה, משפחה וחברה. לפי תפיסה זו, הפרט לא יוכל לחיות חיים טובים במנותק מהקהילה וככל שיהיה תורם ומשמעותי יותר לסביבתו- כך חייו יהיו טובים ומספקים יותר. עמדה זו זכתה לביקורת הנוגעת לשאלה האם נכון שהמטפל יביא עמו עמדה ערכית לטיפול, אך תפיסה חברתית זו היא העומדת בבסיס התיאוריה האדלריאנית".
"מטרת התרפיה האדלריאנית היא לעזור לאדם להתפתח מאדם שמתפקד חלקית לאדם שמתפקד במלואו.
תפקוד מלא מוגדר כפיתרון כל תחום בחיים בשיתוף פעולה, יותר אומץ, יותר תחושה של תרומה ושל סיפוק. על מנת לעשות זאת, אדם צריך לזהות ולעבוד על מנת להיות העצמי הטוב ביותר שלו.במילים אחרות, מטרת התרפיה היא להגדיל את התחושה החברתית. לא רק ליצור תובנות אלא להשתמש בתובנות האלה על מנת לשפר יחסים עם משפחה, חברים, חברה ועבודה ומתוך כך לא רק לשפר את חיי המטופל אלא את חיי כל מי שבמעגל החברתי שלו. כלומר- שיפור החברה דרך המטופל.
פסיכותרפיסטית אדלריאנית, מנהלת ומרצה בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר- במכון פועלת מדרשה להכשרת אנשי טיפול המציעה בית ספר לפסיכותרפיה פרטני ומסלול לטיפול זוגי ומשפחתי.
