תפריט נגישות

חשיפה עצמית של רגשות מיניים כלפי המטופל: סיכום מאמרו של Fisher

צוות בטיפולנט

ההשפעה השלילית של קיום מערכת יחסים מינית עם מטופלים (הכוונה, לאורך המאמר כולו, היא הן למטופלים והן למטופלות) ידועה מזה זמן רב, והקוד האתי של הפסיכולוגים אוסר קיום יחסים מסוג זה. עם זאת, הקוד האתי אינו מציע הנחיות לגבי חשיפת רגשות מיניים כלפי המטופל מבלי לממשם בפועל.

משיכה מינית כלפי מטופלים: שכיחות והתמודדות

משיכה מינית כלפי מטופלים שכיחה ביותר, כאשר 70%-90% מהמטפלים חווים משיכה לפחות למטופל אחד לאורך הקריירה שלהם, ומרביתם רואים רגשות אלו כאתיים. רגשות אלו עשויים להיות מלווים הן בהנאה ואמפתיה למטופל, והן בקנאה, אשמה וחרדה מולו. למרות שכיחותן של חוויות אלו, מרבית המטפלים חשים כי לא הוכשרו להתמודדות איתם, ורבים מהם דנים בהם עם קולגות, מדריכים ומטפליהם האישיים במטרה לעבד את הרגשות באופן מעמיק יותר.
מטפלים מעטים בלבד שוקלים לחשוף את רגשותיהם המיניים בפני המטופלים, על אף שחשיפה עצמית מוכרת כיום כטכניקה שכיחה ובעלת השפעה חיובית. לעומת זאת, חשיפה עצמית של רגשות מיניים נמצאה בחלק קטן מן המקרים כתחילתו של תהליך אשר בסופו נחצו הגבולות המיניים בפועל.

חשיפה עצמית של רגשות מיניים כלפי המטופל

על אף שמספר מחקרים בחנו את נושא החשיפה העצמית של רגשות מיניים כלפי המטופל, עדיין יש צורך בחקירה מעמיקה יותר של הנושא, מאחר ורבים ממחקרים אלו נערכו בהקשר של הפרת גבולות מיניים בפועל.
חשיפת רגשות מיניים כלפי המטופל אינה שכיחה: הנתון הממוצע עליו מצביעים המחקרים הוא בין 5%-10% (אם כי יש גם מחקרים הטוענים כי 25% מהמטפלים חושפים את רגשותיהם המיניים), כאשר מרבית ה'חושפים' הם מטפלים גברים. כמו כן, מטפלים רבים תופסים חשיפה זו כלא אתית.

חשיפה עצמית של רגשות מיניים כלפי המטופל- מחקרים אמפיריים

מחקרים אשר בחנו באופן אמפירי את השפעות החשיפה העצמית של רגשותיו המיניים של המטפל הניבו תוצאות בלתי עקביות.
מחקר אשר בחן את השפעת החשיפה העצמית של הרגשות המיניים על תפיסת המטופל את המטפל מצא כי מטפלים שחשפו את רגשותיהם נתפסו כאטרקטיביים יותר ומקצועיים פחות ממטפלים שלא חשפו רגשות מיניים, וכי החשיפה העצמית נחשבה כהתערבות פחות טיפולית מהימנעות מחשיפה (Goodyear and Shumate 1996). לעומתם, Giovazolias and Davis (2001) מצאו כי מטפלים שדיווחו על חשיפת רגשות מיניים זיהו אפקט חיובי יותר של המשיכה על התהליך הטיפולי ביחס למטפלים שלא חשפו את רגשותיהם. יחד עם זאת, לטענת המחבר יש לסייג תוצאות אלו מאחר ודיווחי המטפלים עשויים לנבוע מניסיון להצדיק ולחזק את בחירתם לחשוף את הרגשות המיניים.

חשיפה עצמית של רגשות מיניים כלפי המטופל- תיאורי מקרה

מרבית הספרות הקלינית אשר עוסקת בחשיפת רגשות מיניים של מטפלים כלפי מטופליהם מבוססת על תיאורי מקרה ולא על מחקרים אמפיריים. תיאורי מקרה אלו מצביעים על שימושים וגורמים מגוונים לשימוש בחשיפה עצמית.
Searles (1959) היה אחד הראשונים שעסקו בהעברה נגדית אירוטית, והוא המליץ שלא לחשוף רגשות אלו בפני מטופלים נוירוטיים, אך הדגיש את חשיבות החשיפה של רגשות מסוג זה מול מטופלים פסיכוטיים, שלטענתו יכולים להרוויח מהדיבור הישיר על היבטים מיניים ומההבנה שהם יכולים להשפיע עמוקות על מטפליהם מבלי לגרום להם להתנהג באופן בלתי ראוי.
Davis (1978) משתמש גם הוא בחשיפת העברה נגדית אירוטית ומתאר כיצד היא מסייעת להתמודדות עם התנגדות, דרך הבנת המטופל כי האנליזה חשובה למטפל יותר מתשוקתו המינית.
Davies (1994) מדגימה שימוש בחשיפה עצמית של משיכה מינית במטרה לגרום למטופל לחוש כי הוא אכן יכול להיות מושא תשוקתם של נשים, כאשר היא מתארת כיצד בסופו של דבר חשיפה זו אף אפשרה לו לחוות רגשות אירוטים בעצמו. Slavin, Rahmani, and Pollock (1998) התומכים בגישתה ההתייחסותית של Davies ורואים בה חלק מהאפשרות ליצור עם המטופל "יחסים אמיתיים".
חשיפה עצמית של רגשות מיניים כלפי מטופלים עם עבר של פגיעות מיניות וגילוי עריות הוא נושא רגיש במיוחד, כפי שעולה ממספר תיאורי מקרה. מחקרים מצביעים על כך שמטופלים אלו נמצאים בסיכון גבוה יותר למערכות יחסים מיניות עם מטפלים, ומספר כותבים התייחסו למורכבות המתעוררת מול מטופלים אלו סביב סוגיית החשיפה העצמית. חשיפת הרגשות המיניים עשויה להיות טראומטית עקב עברם של מטופלים אלו ומצד שני, חשיפת הרגשות מבלי לממש אותם בפועל עשויה להיות תרפויטית.
אחת מדרכי ההתמודדות שמספר קלינאים מתארים מניסיונם (למשל, Bridges, 2004; Gorkin, 1985) היא מציאת איזון בין שתיקה והשתקה של הרגשות המיניים לבין חשיפה ישירה שלהם- איזון שכולל חשיפה מעודנת של רגשות כהתייחסות ל"הקנטות הדדיות" ול"אהבה הרכה" שבין המטפל למטופל. במילים אחרות, מטפלים אלו מציעים כי חשיפה ישירה של הרגשות המיניים עשויה להיות מאיימת ולא טיפולית בעוד שחשיפה עקיפה ומעודנת עשויה להיות אפקטיבית ולאפשר דיאלוג על רגשות משמעותיים בדיאדה הטיפולית.

סיכום ומסקנות

Fisher מסכם את מאמרו בהבנה כי נושא החשיפה העצמית של רגשות מיניים הוא מורכב ביותר ונותר שנוי במחלוקת עקב הגבולות הדקים בהם הוא מאופיין, והאפשרות לפגוע באופן משמעותי במטופל כך שמרחב הטעות הוא קטן יחסית. לעולם אין לדעת כיצד יתקבל המסר שמעביר המטפל בחשיפתו את רגשותיו המיניים, ובפרט כאשר מדובר במטופלים עם עבר של טשטוש וחציית גבולות מיניים. יש הטוענים (למשל, Davies, 1994) כי ניתן להשתמש בחשיפת רגשות מיניים כאשר "כלו כל הקיצים" אך המלצה זו אמורפית ובעייתית. מעבר לכך, הגבול בין חשיפה של רגשות מיניים להטרדה מינית עלול להיות דק והנזק שעלול להיגרם למטופל הוא משמעותי ביותר. קשה מאוד למצא את "קו האמצע" המאוזן עליו ממליצים כותבים כ-Bridges & Gorkin, והנזק האפשרי, כאמור, הוא גדול ביותר.
בשורה התחתונה, Fisher טוען כי בהיעדר מחקר אמפירי מספק והכשרה מקיפה בנושא, ובהתקיימם של סוגיות הנוגעות לגבולות- חשיפה עצמית של רגשות מיניים אינה מומלצת ואף עשויה להיות לא אתית. על סמך מסקנות אלו הוא מציע מספר המלצות לניהול רגשות מיניים:

• על מטפלים להמנע מחשיפה עצמית של רגשות מיניים מאחר וזו עשויה לגרום נזק למטופלים ולהיתפס על ידם כלא אתית. כמו בנוגע לכל התערבות, על המטפלים לשקול באופן עמוק את השפעותיה האפשריות של חשיפה עצמית של רגשות מיניים, ובפרט כאשר מתעוררת בהם תחושה כי זו האלטרנטיבה הטיפולית היחידה.
• נראה כי קיימת נקודת האמצע התרפויטית, כחשיפה או הכרה ברגשות של דאגה ואהבה ברגשות הטיפוליים. חשיפה מסוג זה היא בעלת פחות פוטנציאל להזיק למטופל, אך גם במקרים אלו יש לשקול אלטרנטיבות טיפוליות עדיפות מאחר ולא ברור כיצד המטופל, ובמיוחד מטופל פגיע יותר, יפרש את החשיפה.
• כאשר המטפל מפתח רגשות מיניים כלפי המטופל, עליו להיות זהיר ומודע במיוחד לנושאים שונים הנוגעים לניהול הטיפול כזמנים, מיקום המטופל בלוח הזמנים, מגעים לא מיניים, חשיפה עצמית באופן כללי וכן הלאה. באופן כללי, על המטפל לשים לב במיוחד לכל חריגה שלו מהתנהלותו הקלינית הרגילה.
• הדרכה, התייעצות מקצועית וטיפול אישי חשובים במיוחד כאשר מתפתחים רגשות מיניים כלפי מטופלים.
• בין אם המטפל זכה בהכשרתו להתייחסות לרגשות מיניים ובין אם לא, האחריות להתמודדות נאותה עם הרגשות המיניים חלה עליו באופן מלא.

ביבליוגרפיה

Ethical Issues in Therapy: Therapist Self-Disclosure of SexualFeelings. By Fisher, Craig D. Ethics & Behavior, Vol 14(2), 2004, 105-121.

הפסיכולוגיה של הכאב: בין גוף לנפש, בין עבר להווה, בין טראומה ליצוג
קורס המשלב תיאוריה, מחקר ויישום בגישות מתקדמות לטיפול פסיכולוגי בכאב כרוני וטראומה מתוך נסיון לטפח חשיבה והבנה בעולם המורכב של כאב כרוני.
מרצה: יואב בר יוסף
קורס מוקלט | 4 שיעורים
הכשרה פרונטלית ב EMDR – שלב 1+2 בצפון
"מרכז איתן" שמח לבשר על קיומה של הכשרה פרונטלית בEMDR שתיערך בכפר תבור לאחר חגי תשרי. ההכשרה תועבר ע"י דורית סגל, עורכת שותפה בספר "EMDR- הפסיכותרפיה של המאה ה-21". ההכשרה מוכרת ע"י EMDR אירופה וEMDR ישראל. בנוסף להכשרת הבסיס תהיה הכשרה בפרטוקול RTEP.
מרכז איתן , כפר תבור
החל מאוקטובר 2025
כנס‭ ‬"מעגלים‭ ‬התייחסותיים 2025"
לקראת ציון תאריך השנה השנייה למלחמה ולהשלכותיה הקשות, מזמין כנס מעגלים להתבונן בדרכי ההתמודדות של כולנו דרך העדשות של אמון (trust) ואמונה (faith), בחיי הנפש ובטיפול בגישה ההתייחסותית.
IARPP, האקדמית ת"א יפו
18-19.09.2025 | חמישי - שישי
גמישות פסיכולוגית כעוגן בלב הסערה
כנס ACT הישראלי השנתי. יום עשיר ומגוון - מפגש קהילתי, היכרות, למידה, והעשרה מקצועית עם מודלים, פרספקטיבות וכיוונים שונים הנוגעים כולם בעולם הקונטקסטואלי התנהגותי (CBS).
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
08.09.25 | יום שני | 13:00-20:30
"ספר לי את עצמי" - עדות וסיפורי חיים כמשאב להתמודדות עם טראומה ואובדן
יום עיון המוקדש לזכרה של לילך קיפניס ז"ל שנרצחה בביתה בבארי ב7.10.23. הרצאות, תיאורי מקרה, פוטותרפיה, סרטים וכתיבה אוטוביוגרפית - באמצעותם ננסה לספר סיפור שלם יותר על כאב, אובדן, אומץ ותקווה.
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
15.09.2025 | יום שני | 09:00-15:00
הסטודיו כמודל עבודה קהילתי בצל הטראומה בין פעולה אמנותית למרחב טיפולי
ההרצאה תעסוק במודל "סטודיו בטוח", מרחב יצירתי-טיפולי-קהילתי המאפשר עיבוד רגשי והתמודדות עם חוויות חיים טראומטיות ומורכבות. נבחן את תפקידו של המרחב האמנותי הפועל במרכז 'חוסן שדרות'.
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
מקוון ללא עלות | 16.09.2025 | יום שלישי | 19:30-21:00
מתוך השבר לקול חדש אַיֶכָּה – 'הורות מגדלת' בימים של אובדן כיוון
כשהכל אינו כפי שאנו מצפים וכשהדרך מטשטשת נדמה שגם המצפן הפנימי מתפורר. אולם, דווקא מתוך השבר והאובדן, עשוי להיוולד קול חדש – שקט, מדויק ומחובר.
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
17.10.25 | יום שישי | 08:30-14:00
הפסיכולוגיה של הכאב: בין גוף לנפש, בין עבר להווה, בין טראומה ליצוג
קורס המשלב תיאוריה, מחקר ויישום בגישות מתקדמות לטיפול פסיכולוגי בכאב כרוני וטראומה מתוך נסיון לטפח חשיבה והבנה בעולם המורכב של כאב כרוני.
מרצה: יואב בר יוסף
קורס מוקלט | 4 שיעורים
הכשרה פרונטלית ב EMDR – שלב 1+2 בצפון
"מרכז איתן" שמח לבשר על קיומה של הכשרה פרונטלית בEMDR שתיערך בכפר תבור לאחר חגי תשרי. ההכשרה תועבר ע"י דורית סגל, עורכת שותפה בספר "EMDR- הפסיכותרפיה של המאה ה-21". ההכשרה מוכרת ע"י EMDR אירופה וEMDR ישראל. בנוסף להכשרת הבסיס תהיה הכשרה בפרטוקול RTEP.
מרכז איתן , כפר תבור
החל מאוקטובר 2025
כנס‭ ‬"מעגלים‭ ‬התייחסותיים 2025"
לקראת ציון תאריך השנה השנייה למלחמה ולהשלכותיה הקשות, מזמין כנס מעגלים להתבונן בדרכי ההתמודדות של כולנו דרך העדשות של אמון (trust) ואמונה (faith), בחיי הנפש ובטיפול בגישה ההתייחסותית.
IARPP, האקדמית ת"א יפו
18-19.09.2025 | חמישי - שישי
גמישות פסיכולוגית כעוגן בלב הסערה
כנס ACT הישראלי השנתי. יום עשיר ומגוון - מפגש קהילתי, היכרות, למידה, והעשרה מקצועית עם מודלים, פרספקטיבות וכיוונים שונים הנוגעים כולם בעולם הקונטקסטואלי התנהגותי (CBS).
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
08.09.25 | יום שני | 13:00-20:30
"ספר לי את עצמי" - עדות וסיפורי חיים כמשאב להתמודדות עם טראומה ואובדן
יום עיון המוקדש לזכרה של לילך קיפניס ז"ל שנרצחה בביתה בבארי ב7.10.23. הרצאות, תיאורי מקרה, פוטותרפיה, סרטים וכתיבה אוטוביוגרפית - באמצעותם ננסה לספר סיפור שלם יותר על כאב, אובדן, אומץ ותקווה.
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
15.09.2025 | יום שני | 09:00-15:00
הסטודיו כמודל עבודה קהילתי בצל הטראומה בין פעולה אמנותית למרחב טיפולי
ההרצאה תעסוק במודל "סטודיו בטוח", מרחב יצירתי-טיפולי-קהילתי המאפשר עיבוד רגשי והתמודדות עם חוויות חיים טראומטיות ומורכבות. נבחן את תפקידו של המרחב האמנותי הפועל במרכז 'חוסן שדרות'.
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
מקוון ללא עלות | 16.09.2025 | יום שלישי | 19:30-21:00
מתוך השבר לקול חדש אַיֶכָּה – 'הורות מגדלת' בימים של אובדן כיוון
כשהכל אינו כפי שאנו מצפים וכשהדרך מטשטשת נדמה שגם המצפן הפנימי מתפורר. אולם, דווקא מתוך השבר והאובדן, עשוי להיוולד קול חדש – שקט, מדויק ומחובר.
מכון מפרשים, האקדמית ת"א יפו
17.10.25 | יום שישי | 08:30-14:00