תפריט נגישות

תרפיה בין אישית לדיכאון ודיכאון וחרדה: קווים מנחים

צוות בטיפולנט

תרפיה בין אישית (Interpersonal psychotherapy) היא אחד המודלים הטיפוליים הבולטים לטיפול בדיכאון. הגישה מציעה מענה למגוון מצבים וקשיים רגשיים, אך התבלטה בתמיכה האמפירית לה זכתה סביב טיפול במצבים דכאוניים שונים. מדובר בגישת טיפול אינטגרטיבית אשר פותחה בשנות ה-80 על ידי Gerald Klerman and Myrna Weissman, ומבוססת על הפסיכואנליזה הבינאישית של הארי סטאק סאליבן ועל תיאוריית ההתקשרות של בולבי.

הגישה הבין אישית מניחה כי קשיים במישור הבין אישי אינם רק "תופעת לוואי" לסימפטומים הדיכאוניים, אלא ממלאים תפקיד מרכזי ביצירתם והגברתם. הנחת הבסיס היא כי קיים "גרעין דכאוני" אשר מוגבר ומתקבע עקב האינטראקציות החברתיות הנוצרות מרגע שמציג האדם התנהגות דיכאונית: התקשורת הלקויה עם הסביבה מביאה לאובדן התמיכה וליצירת "מעגל קסמים שלילי" בו המסרים המתקבלים מהסביבה מבססים ומאשרים את ההנחות הדיכאוניות. לדוגמא, אדם אשר תחושת חוסר הערך שלו מובילה לדיכאון עלול ליצור תקשורת "מדכאת" ומתלוננת עם סביבתו, ובתגובה לכך לחוות דחייה אשר מחזקת את תחושת חוסר הערך שלו, וחוזר חלילה.

על בסיס תפיסה זו הציעו ד"ר קלרמן וד"ר וויסמן מודל קצר מועד (12-20 פגישות) הממוקד בשינוי התפקוד בתחום החברתי ועל בסיס זה יצירת שינוי בסימפטומים הדכאוניים.

מטרות התרפיה הבין אישית

הטיפול הבין אישי מתמקד במספר מטרות מרכזיות:

- פיתוח מודעות והבנה לגבי השפעות והשלכות החשיבה וההתנהגות בכלל, ובהיבט הבין אישי בפרט.
- אתגור נטיית המטופל לייצר תבנית יחידה נוקשה דרכה מובנים כלל מצבי החיים.
- פיתוח מיומנויות התנהגות אפקטיביות, כמו אסרטיביות, עם דגש על חיזוק היכולות בתחום הבין אישי.

שלב ראשון

איסוף אינפורמציה, מתן אבחנה ודיון בסימפטומים הדיכאוניים והשפעתם, תוך ביסוס אחריות המטופל לשינוי והצגת הרציונל הטיפולי המקשר בין הסימפטומים הדיכאוניים לקשיים בין אישיים. איסוף האינפורמציה מתמקד באיתור מערכות היחסים המשמעותיות של המטופל ועל בסיסו המטפל מציע למטופל "נוסחה בין אישית" הממקדת את קשייו סביב אחת או יותר מהבעיות הבאות: התמודדות עם אבל בלתי מעובד, קשיים במיומנויות בין אישיות, מחלוקות בין אישיות או מעברי תפקיד. במידה והמטופל מזדהה עם הנוסחה שהוצעה לו, מוסכם כי העבודה הטיפולית תתמקד בקושי זה וניתן לעבור לשלב הבא.

שלב ביניים

שלב הביניים ממוקד ברכישת כלים להתמודדות עם הקושי בו בחרו המטפל והמטופל להתמקד, תוך חיזוק ההבנה כי שינויים החלים בהתנהגות הבין אישית משפיעים על הסימפטומים הדיכאוניים. המטרה המרכזית של שלב זה היא תרגול סגנונות תקשורת במסגרת הטיפולית, רכישת אסטרטגיות לפתרון בעיות והכוונה בהכללתם למערכות יחסים מחוץ לטיפול. הטכניקה עליה מבוסס שלב טיפולי זה מתמקדת בניתוח סיטואציות והגברת המודעות למחשבות והתנהגויות והשפעתם על התוצאות. מדי שבוע המטופל מתבקש למלא שאלון בו יציג סיטואציה באופן מפורט, יציין מהן המחשבות וההתנהגויות שהופיעו במהלך הסיטואציה, מה היו תוצאות הסיטואציה, מה הייתה התוצאה הרצויה והאם הושגה.

שלב הסיום

בשלב זה מעובדים הקשיים והרגשות שמעורר סיום הטיפול המתקרב, אשר לעיתים מהווים חוויה של אבל ואובדן בפני עצמם. כמו כן, נערך תהליך של סיכום הטיפול: המטפל והמטופל דנים בבעיות שנפתרו, אסטרטגיות שנלמדו וקשיים שנותרו רלוונטיים. כמו כן, נבנית תוכנית עבודה אותה ימשיך המטופל בכוחות עצמו, כאשר חלק מרכזי בתוכנית זו היא רכישת אסטרטגיות לזיהוי סימנים מקדימים לדיכאון.

עדויות ליעילות טיפולית

מחקרים שונים מצאו כי התרפיה הבין אישית הנה יעילה ביותר לטיפול בדיכאון. Cuijpers et al הציעו במחקר מטא-אנליזה שפורסם שנת 2011 כי "אין ספק שתרפיה בין אישית הנה יעליה לטיפול בדיכאון, בטיפול בלעדי כמו גם בטיפול משולב עם טיפול תרופתי. תרפיה בין אישית צריכה להיכלל בקווים המנחים לטיפול בדיכאון כאחת מהפרקטיקות היעילות והמבוססות מחקר לטיפול בדיכאון". 

ביבליוגרפיה

Cuijpers, P., Geraedts, A. S., van Oppen, P., Andersson, G., Markowitz, J. C., & van Straten, A. (2011). Interpersonal psychotherapy for depression: a meta-analysis. American Journal of Psychiatry.

The Value of Maintenance Interpersonal Psychotherapy (IPT) in Older Adults With Different IPT Foci, Mark D. Miller, M.D., Ellen Frank, Ph.D., Cleon Cornes, M.D., Patricia R. Houck, M.S., and Charles F. Reynolds III, M.D, Geriatr Psychiatry 11:97-102, February 2003.

Toward an interactional description of Depression, Coyne James, Journal of the study of interpersonal processes, Vol 39(1) Feb 1976, 28-40.

Cuijpers, P., van Straten, A., Schuurmans, J., van Oppen, P., Hollon, S. D., & Andersson, G. (2010). Psychotherapy for chronic major depression and dysthymia: A meta-analysis. Clinical Psychology Review, 30, 51-62.