פרופ' גארי דיימונד
עבור הורים מסוימים יציאה מהארון של בן או בת עשויה להיות אירוע משנה חיים. אפילו הורים שבאופן עקרוני מקבלים להט"בים, יכולים לחוש כאילו נפלו השמים, או תחושה של אגרוף בבטן, אל מול הגילוי שהילד או הילדה הפרטיים שלהם הם להט"בים. ברגעים הללו, הורים עלולים להרגיש הלם, קושי להאמין, בושה, אבל ופחד. לעיתים קרובות הם חשים כאילו החלום שלהם לגבי עתיד של משפחה "נורמלית", היושבת יחד סביב שולחן השבת, התנפץ ומפחדים ממה משפחותיהם, חבריהם ושכניהם יחשבו. בנוסף, הם עשויים לחשוש מפגישת בן או בת הזוג של ילדיהם או משינוים במראה של בנם או בתם. לא פעם, הדבר מלווה בכעס על העולם וחרדה מהעתיד. בין התגובות הראשוניות של הורים ליציאה מהארון, יכולות להופיע הבעת פניקה ("אל תספר לאף אחד!!"), פקפוק לגבי הזהות המינית ("ניסית להיות עם גברים?"), דחייה ישירה ("אם תהפוך להיות אישה אנחנו לא נקבל אותך") או גרימת רגשות אשם ("אתה הורס את המשפחה"). הורים לא חסינים מהגישה השלילית בחברה כלפי להט״בים, ומחקרים מראים שמעל ל-50% מההורים מגיבים תחילה באופן שלילי (במידה מסוימת) ליציאה מהארון ומתקשים לקבל את הנטייה המינית או הזהות המגדרית של ילדם. תגובות הוריות שליליות שכאלו עלולות להיות הרסניות עבור הילדים ולעורר אצלם רגשות אשם, פחד, אובדן, חוסר אונים וכאב.
למרבה המזל, רוב ההורים הופכים מקבלים יותר עם הזמן. כאשר הדאגה לרווחה הנפשית והפיזית של ילדם מנחה אותם, הבושה, הפחד ותחושת האובדן מפנים מקום לאהבה ולרצון של ההורה להיות קרוב לילדו, לתמוך בו או בה ולהוות מקור לחיזוק והעצמה. במקרים רבים וכחלק מהתהליך הזה, הורים מתחילים לצאת מהארון גם הם, בפני חבריהם ומשפחותיהם. הם נהיים מעורבים יותר בחיי הילד וחולקים איתו את רגעי השמחה לצד הקשיים. כתוצאה מכך, נוצרת, לעיתים קרובות, רמת פתיחות וקרבה חדשה ביחסים. כך, הורים רבים מדווחים שבעקבות היציאה מהארון של ילדם הם מרגישים אנשים טובים יותר, ומערכות היחסים שלהם עם ילדיהם עמוקות וכנות יותר.
יחד עם זאת, עבור הורים מסוימים, הנטייה המינית או הזהות המגדרית של ילדם מרגישה בלתי נסבלת. ככל שעובר הזמן, הם שוקעים עמוק יותר אל תחושות האובדן, האשם, הכעס, הבידוד וחוסר האונים. הם מרגישים תקועים ולא רואים את האור בקצה המנהרה. הורים במצב זה עלולים לנתק את עצמם מחבריהם ומשפחתם המורחבת, לשקוע בדיכאון ולהפחית את הקשר עם ילדם, לעיתים עד כדי ניתוק. במצבים כאלה לא רק ההורה סובל, גם הבן או הבת עשויים להיפגע ולמערכת היחסים נגרם נזק של ממש. יתרה מזאת, האכזבה או הקושי של הורים לקבל את בנם או בתם, עשוי להוביל את הבן או הבת להרגיש שמשהו לא בסדר אצלם, שהם חסרי ערך, לא רצויים ומהווים נטל עבור המשפחה. במקרים מסוימים, הילד עלול לחוש שהוא איבד את משפחתו ואת העוגן שלו בעולם ולהרגיש כעס, עלבון ואפילו אשמה על כך שהוא או היא אלו ש"גרמו" להוריהם כל כך הרבה כאב. במקרים כאלו, לא רק שהילד מרגיש רע לגבי עצמו, הוא גם מבין שזה לא עוזר לפנות להוריו לתמיכה והבנה כאשר הוא מתמודד עם אירועים שלילים בחייו, כמו פרידה מבן זוג או קשיים בעבודה או בלימודים.
כשהורים לבוגרים צעירים להט"בים, או להט"בים עצמם, מרגישים שתהליך הקבלה נתקע, כדאי למשפחה לפנות לעזרה. אופציה אחת היא להצטרף לקבוצות תמיכה של הורים, כמו אלו המאורגנות על ידי תהל"ה. אופציה נוספת (ולא סותרת) היא לפנות לטיפול משפחתי. בעשור האחרון, הפרוייקט "מחוץ לארון, בתוך המשפחה" מציע טיפול ממוקד יחסים עבור צעירים להט"בים (מעל גיל 21) והוריהם. מטרת הטיפול היא לעזור למשפחות לפתח, או לבסס מחדש, מערכת יחסים אוהבת, תומכת, משמעותית ובעלת כבוד הדדי. במהלך הטיפול מתקיימות פגישות עם ההורים לבד, עם הבן או הבת לבד וכן פגישות משותפות של ההורים ובנם או בתם. בפגישות עם ההורים לבד, המטפל עוזר להם לבוא במגע עם תחושות הבושה, האובדן והפחד שלהם, ולעבוד עליהן. במקביל, בפגישות עם הבן או הבת הלהט"בי, המטפל עוזר לו או לה להתחבר ולתת מילים לתסכול, לכעס, לאובדן, לעצב ולפגיעות הקשורים לאי הקבלה של הוריו. בנוסף, המטפל עוזר לו או לה למקד את צרכיו או צרכיה מההורים, בין אם זו הבנה גדולה יותר, אישור, גבולות, אהבה או תמיכה. לבסוף, במהלך פגישות משותפות של ההורים והבן או הבת, המטפל עוזר לבן או הבת לדבר בפתיחות, בכבוד ובכנות לגבי החוויות, הרגשות והצרכים שלהם, ובאותו הזמן עוזר להורים להקשיב בצורה לא מתגוננת, מאפשרת ואכפתית. הבסיס להנחת העבודה הזו הוא שאנשים בכל גיל, רוצים להרגיש שהוריהם רואים אותם כפי שהם, מעריכים אותם, מכבדים אותם, אוהבים אותם וגאים בהם, ושהורים רוצים להישאר מחוברים לילדיהם גם בבגרות בקשר אוהב ופתוח.
כחלק מהיוזמה שלנו "מחוץ לארון, בתוך המשפחה", אנחנו מציעים למשפחות חצי שנה של טיפול ממוקד קשר ללא עלות. "מחוץ לארון, בתוך המשפחה" הינו פרוייקט מחקרי בראשות פרופסור גארי דיימונד וממומן על ידי הקרן הישראלית למדע. הטיפול ניתן על ידי פסיכולוגים מנוסים בקליניקות בתל אביב, באר שבע וירושלים.
למידע נוסף על פרויקט "מחוץ לארון בתוך המשפחה" אנא פנו אלינו במייל [email protected] או בעמוד הפייסבוק שלנו "מחוץ לארון, בתוך המשפחה".
פרופ' גארי דיימונד הוא פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי וראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.
