חיפוש

הפרעות אכילה בקהילה הגאה - סיכום מאמרם של פלדמן ומאייר מ-2007

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

המאמר הפרעות אכילה בקהילה ההומו לסבית בי-סקסואלית (Eating disorders in diverse lesbian, gay, and bisexual populations) של פלדמן ומאייר (2007) בחן את שכיחותן של הפרעות אכילה בקרב הקהילה הגאה. בין 1-3% מהנשים וכ- 0.5% מהגברים סובלים מהפרעות אכילה, מלבד להתקפי זלילה איתם מתמודדים כ-2% מהגברים. למרות שנשים הן מרבית הלוקות בהפרעות אכילה של בולימיה ושל אנורקסיה, 5-20% מבעלי הפרעות האכילה הם גברים, וישנם מחקרים המצביעים על כך שחלק ניכר מהם הם גברים הומו ובי סקסואלים.

אחד ההסברים לשכיחותן הגבוהה של הפרעות אכילה בקרב גברים גאים מבוסס על פרספקטיבה סוציו-תרבותית. פרספקטיבה זו מדגישה את השפעת המסרים והערכים הנוגעים לדימוי הגוף האידיאלי, שהוא בלתי מושג עבור רבים- דבר שמשפיע על הדימוי העצמי והגישה לאוכל ואכילה. במובן זה, גברים הומו ובי סקסואלים אשר מבקשים להיות מושא תשוקתם של גברים חשופים לאותם לחץ ודרישות המופנים כלפי נשים הטרוסקסואליות. כמו כן, הדגש על הופעה חיצונית בקהילה ההומו סקסואלית מהווה גורם לחץ נוסף המגביר את הסיכון להתפתחותן של הפרעות אכילה. לצד זאת, יש הטוענים כי השתתפות פעילה בחיי הקהילה מהווה גורם מגן מפני התפתחות הפרעות אכילה.

יישום הפרספקטיבה הסוציו-תרבותית לגבי נשים לסביות ובי סקסואליות מעלה את ההשערה כי נשים אלו יהיו פחות פגיעות לפיתוח הפרעות אכילה מאחר ויהיו פחות פגיעות ללחץ לאידיאל היופי הנשי שמציבים הערכים התרבותיים. בהתאם, מספר מחקרים הצביעו על כך שנשים לסביות ובי סקסואליות סובלות פחות מחוסר שביעות רצון גופנית ביחס לנשים הטרוסקסואליות, וכי נשים בעלות רמות מעורבות חברתית גבוהה בקהילה הלסבית הן בעלות דימוי גוף חיובי יותר ביחס לאחרות. יחד עם זאת, מחקרים אחרים לא מצאו הבדלים בין האוכלוסיות בהיבטים אלו. בדומה, בעוד שבחלק מהמחקרים נמצא כי נשים לסביות ובי סקסואליות סובלות מפחות סימפטומים של הפרעות אכילה נשים הטרוסקסואליות, מחקרים אחרים לא זיהו מגמה זו.

עקב הבעיות המתודולוגיות שאפיינו רבים מהמחקרים בתחום, Feldman& Meyer (2007) ערכו מחקר אשר ביקש לעמוד על שכיחות הפרעות האכילה בקהילה ההומו לסבית בי סקסואלית ולהשוות אותה לקהילה ההטרוסקסואלית.
במחקר השתתפו נבדקים הטרוסקסואלים לבנים ונבדקים לבנים, שחורים ולטיניים מהקהילה ההומו לסבית בי סקסואלית, אשר התאמתם לקריטריונים של הפרעות אכילה כפי שהוגדרו ב- DSM נבחנה.

תוצאות המחקר הצביעו על כך שהפרעות אכילה היו שכיחות בצורה משמעותית בקרב גברים הומו ובי סקסואלים ביחס לגברים הטרוסקסואלים, וכי שכיחות זו היתה גבוה במיוחד אצל גברים הומו ובי סקסואלים שלקחו חלק בקבוצות חברתיות הומוסקסואליות. לא נמצא הבדל בשכיחותן של הפרעות אכילה בקרב נשים לסביות ובי סקסואליות ביחס לנשים הטרוסקסואליות. כמו כן, לא נמצא הבדל בשכיחות הפרעות האכילה בין קבוצות האוכלוסייה השונות (לבנים, שחורים ולטיניים).
דיון בתוצאות

מחקרם של Feldman& Meyer הוא מחקר כמותני אשר מתמקד בבחינת שכיחות הפרעות האכילה באוכלוסייה ההומו לסבית בי סקסואלית ביחס לקהילה ההטרוסקסואלית. החוקרים מציעים להבין את תוצאות המחקר מפרספקטיבה סוציו תרבותית אשר מתמקדת בהשפעות האג'נדות התרבותיות על דימוי הגוף, אך פרספקטיבה זו אינה מציעה התבוננות מקיפה ומעמיקה בגורמים לשכיחות הגבוהה של הפרעות האכילה בקרב האוכלוסייה ההומוסקסואלית. כדי לרדת לעומקה של התופעה יש להתייחס לגורמים אינטרה ואינטר פסיכיים נוספים העשויים להציע הסבר להתפתחותן של הפרעות אכילה. בין גורמים אלו, ניתן להתייחס לשנאה העצמית וההומופוביה המופנמת המאפיינות רבים מחברי הקהילה; להתמודדות החברתית הקשה ולהתנכלות הסביבתית אליה חשופים חלק מחברי הקהילה; להשתתפות בפעילות מינית לא מותאמת, לעיתים עד כדי פגיעה מינית, אליה נקלעים חברי קהילה צעירים; למערכות יחסים קשות ומורכבות עם בני משפחה על רקע אי קבלה של הנטייה המינית; ליחסי האובייקט הלקויים אשר נבנים לעיתים על רקע שנים של הסתרת הנטייה המינית, ועוד.

ביבליוגרפיה:

Eating disorders in diverse lesbian, gay, and bisexual populations. Feldman, Matthew B.; Meyer, Ilan H. International Journal of Eating Disorders, Vol 40(3), Apr 2007, 218-226.