11/2/22
דומה כי הימים בהם מטפלים ומטפלות ציפו מעצמם להוות "לוח חלק" להשלכות של מטופליהם חלפו מזמן. בתוך כך, העברה נגדית נתפסת כיום כרכיב מרכזי של התהליך הטיפולי אשר מומשג באופן מגוון במודלים פסיכואנליטיים שונים. כחלק ממגמה זו, העבודה הקלינית מפגישה אותנו עם שאלות כגון: מדוע מול מטופל מסוים מתעוררת העברה נגדית אחת ולא אחרת? איך ניתן לעבוד באופן מיטיב עם תחושות שליליות חזקות כלפי מטופלת? מה קורה כאשר גורמים מציאותיים משמעותיים, כמו הריון וחופשת לידה, מובילים לשינוי ביחסי ההעברה? ואיך בלבול והפתעה בהעברה הנגדית יכולים ללמד אותנו משהו חדש על הטיפול?
המאמרים וההרצאות שאספנו עבורכם השבוע מתבוננים בשאלות אלו ומציעים המשגות ומחשבות קליניות על הנושא.
נפתח עם סקירתה של נועם גלזר למאמר "של מי האובייקטים הרעים האלה בכלל?" מאת ג'ודי מסלר דייויס אשר נכתב בשנת 2004. במסגרת המאמר מביאה המחברת תיאור מקרה מורכב ומעניין, דרכו היא מבקשת לגעת ביחסים הנוצרים בטיפול בין ייצוגי עצמיים רעים של המטפל.ת ושל המטופל.ת, אשר מובילים לא אחת אל מבוי סתום בטיפול.
נמשיך עם המאמר "אימהוּת לא מדוברת: חופשת לידה בפנימיות ילדים ונוער" מאת ד"ר מעיין בורשטיין. במסגרת הטקסט עוסקת ד"ר בורשטיין בנושא החשוב והמרתק של הריון המטפלת ובהשפעותיו על יחסי ההעברה. היא דנה במשמעויות הקליניות והתיאורטיות של יציאת המטפלת לחופשת לידה, וחזרתה לעבודה לאחר מכן, תוך סקירת התמות הנוטות להופיע בהעברה ובהעברה הנגדית.
נמשיך עם הרצאתה של נועה מלמוד מתוך הכנס השנתי של הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה אשר עסקה בשיפוט מוסרי בהעברה הנגדית. במסגרת דבריה הציגה מלמוד מחקר המתמקד במצבים בהם המטפל חווה רגש שלילי בתגובה למחשבה או פעולה של המטופל, הנתפסים על ידו כבלתי מוסריים.
הרצאה נוספת מאותו הכנס אשר עסקה גם היא בהעברה הנגדית ניתנה על ידי אביטל שנקלובסקי. ההרצאה התמקדה במחקר אשר ביקש לבחון את מערך הקשרים המתקיים בין תגובותיו הרגשיות של המטפל למטופל ולטיפול, ובין התפיסה של המטופל את המטפל כדמות הנענית אליו ואל צרכיו.
נסיים עם תקציר המערכת למאמרה של פולה היימן – "מחשבות על העברה נגדית". במסגרת המאמר מתארת היימן את ההעברה הנגדית כ"רדאר של הלא מודע", ומציעה כי יש לה חשיבות עליונה דווקא במצבים בהם היא מפתיעה ומבלבלת את המטפל.
