29/4/22
מדי שנה, קשה למצוא מילים מתאימות כדי להתייחס לאירועים הבלתי נתפסים אשר התרחשו בתקופת השואה. אל מול מידות מבעיתות של אובדן, כאב ואימה, דומה כי לעיתים נותרת רק תחושת שבר עמוק. לצד זאת, הצורך לזכור ולא לשכוח, הניסיון לגעת באותו השבר, והמאמץ להבין ולהמשיג תהליכים נפשיים טראומטיים אשר התרחשו במסגרתו, טומנים בחובם גם בקשה לתיקון ואיחוי.
השנה אספנו עבורכם הרצאות אשר מנסות לתת מילים לכאב ונעות על הציר שבין שבר לאיחוי.
נפתח עם הרצאתו של שמואל גרזי מתוך יום העיון המרתק "נפש ופסיכואנליזה, יצירה ותרבות, היסטוריה ותקומה: מבט בין-תחומי על השלכות ארוכות טווח של השואה על החברה הישראלית". ההרצאה עסקה בחוויה הקשה והייחודית של שורדי השואה, הכוללת קריסה של אזורים נפשיים לכדי יצירת חור וגיוסן של הגנות שונות אשר יתפקדו כמעטפת עבורו.
ההרצאה "טרנס דוריות והזמן הבין דורי" ניתנה גם היא באותו יום עיון על ידי פרופ' יולנדה גמפל. פרופ' גמפל ביקשה לתאר את השואה כאירוע אמוציונלי אלים ומציף, אשר הותיר בשורדיו מורשת של הזדהויות אלימות אשר הועברו מהם אל דורות ההמשך שלהם.
הרצאה נוספת אשר נגעה בנושא הועברה על ידי ד"ר מרטין אורבך, פרופ' דני ברום וד"ר אלישבע ואן דר הל במסגרת הכנס השנתי של הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה. ההרצאה הציגה מחקר אשר נערך בשיתוף פעולה עם עמותת "עמך" אודות טיפול במודל "סקירת חיים" בקרב ניצולי שואה.
נסיים עם שתי הרצאות מתוך הבוקר הקליני של מכון מגיד מיסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נערך בשנת 2017. בהרצאת המבוא הציגה ד״ר עינת אספלר-רוזנבוים את השואה דרך רעיונותיהם של הוגים וכותבים כמו ז'יל דלז, פליקס גואטרי, פרנץ קפקא ופרימו לוי.
בהרצאת המשך מאותו הבוקר, "כמו גשר על פני מים סוערים – מסבל להנאה בטיפול בניצולי שואה", דנה רוני נווה פרישוף באתגרים ובהזדמנויות הגלומות בטיפול בשורדי שואה. בדבריה הזכירה כי השואה יצרה בקורבנותיה טראומה שהיא מעשה ידי אדם; ולכן, הדגישה כי הטיפול והקשר הטיפולי האינטימי מהווים אפשרות חשובה לריפוי, מתוך קשר אנושי בטוח.
