9/4/2021
השבוע אנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וכבכל שנה נדמה כי קשה לתפוס את מימדי האירוע הנורא הזה ואת השלכותיו על השורדים, משפחותיהם והחברה הישראלית כולה. בניסיון להתייחס לקושי זה, יצרו המרכז הקליני הבין-תחומי והמרכז הבין-לאומי ע"ש ויס לחקר השואה והוראתה באוניברסיטת חיפה את הכנס המקוון "נפש ופסיכואנליזה, יצירה ותרבות, היסטוריה ותקומה: מבט בין-תחומי על ההשלכות ארוכות הטווח של השואה על החברה הישראלית".
בגיליון השבוע אנו מתרגשים להביא לכם חלק מצילומי ההרצאות מן הכנס העשיר הזה, בו התכנסו לחשוב יחד אנשי טיפול, אמנים, היסטוריונים, ניצולים ובני הדור השני והשלישי.
נפתח עם המושב הראשון מבין הארבעה שהיו בכנס – "נפש ופסיכואנליזה". במסגרת המושב הרצו שמואל גרזי, פרופ' אירית פלזן, פרופ' יולנדה גמפל, פרופ' הדס ויסמן ופרופ' אליעזר ויצטום. ההרצאות המרתקות נגעו במושגים ורעיונות מגוונים כגון טראומה, מעטפת הגנה נרקיסיסטית סביב הפצע השואתי, העברה טרנס-דורית וקרינה רדיואקטיבית, לכידות משפחתית ועוד רבים אחרים.
המושב השני מן הכנס, "השפעת הטכנולוגיה על הנצחת השואה", הביא פרספקטיבה מעניינת על הדרכים בהן אנו בוחרים להנציח זכרונות טראומטיים ועל החוויה של מתן עדות. במסגרת המושב תיאר מר פנחס גוטר, שורד שואה, את חווייתו מהשתתפות בפרויקט ההולוגרמות של הבמאי סטיבן שפילברג; ולאחר מכן, פרופ' עמית פינצ'בסקי תיאר את האופנים בהם טכנולוגית שונות מאפשרות מופעים שונים של תיעוד זיכרון טראומטי.
במושב השלישי של הכנס, "יצירה ותרבות", הרצו פרופ' לספרות עברית דן לאור, הקומפוזיטרית אלה מילך-שריף, במאי התיאטרון איציק ויינגרטן, היוצרת והחוקרת ד"ר נורית צדרבוים, והקולנוען יוסי חזן. הדוברים, אנשי אקדמיה ואמנים, חלקם בני דור שני ושלישי לניצולי שואה, הביאו נקודות מבט מגוונות על הדרכים בהן זיכרון השואה מהדהד לעיתים קרובות דרך האמנות והיצירה, כמו גם על השאלה מה הדהוד זה עשוי ללמד אותנו על עצמנו.
המושב הרביעי והאחרון של הכנס, "תרומתם של ניצולי שואה לחברה הישראלית", התמקד במקומו של הנרטיב השואתי בחברה הישראלית דרך פרספקטיבות היסטוריות ואישיות. במושב השתתפו ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה, אלוף משנה (במיל') ישעיהו חרסית, הצייר והסופר יעקב גוטרמן, והמאיירת והסופרת אלונה פרנקל.
