אבל עקיף הוא תגובת אבל המתעוררת בעקבות אובדן שחווה אדם אחר, מתוך חשיפה לכאב של האחר. בעמוד זה תוכלו למצוא מידע על התופעה, סוגי אבל עקיף וגורמי סיכון.
אבל עקיף הוא תגובת צער וכאב שאדם חווה כתוצאה מאובדן שחש אדם אחר. רוברט קסטנבאום טבע את המונח בשנת 1987 בהתייחס לתופעה שבה אדם שלא חווה אובדן ישיר מפתח תסמיני אבל או צער עמוק כתוצאה ממפגש עם אדם אבל.
חוקרים מזהים כיום שני סוגים עיקריים של אבל עקיף:
• אבל עקיף "טהור": האדם חווה הזדהות עמוקה עם מצבו של האדם האבל, אך ללא תחושת אובדן אישית.
• אבל עקיף "מורכב": מתווספים לרגש ההזדהות גם תחושת אובדן אישי, הלם, או ערעור של תחושת הביטחון הבסיסית והנחות יסוד לגבי החיים והעולם.
מה ההבדל בין אבל ישיר לאבל עקיף?
באבל עקיף, בדומה לאבל ישיר, מופיעים לעיתים קרובות תסמינים דומים הכוללים בכי וצער רגשי, תחושת ריקנות ודחק, קשיי שינה, אובדן תיאבון ובדיקה אינטנסיבית של מה שקרה וכיצד ניתן היה להימנע מכך.
עם זאת, אבל עקיף כרוך בדרך כלל בתגובות רגשיות יותר מאשר תגובות התנהגותיות או פיזיות. בנוסף, אחד המאפיינים המרכזיים המבחינים בין אבל עקיף לישיר הוא משך האבל, כאשר אבל עקיף נוטה להיות קצר יותר.
מה הם גורמי הסיכון להתפתחות של אבל עקיף?
1. חשיפה עקיפה דרך המדיה – חשיפה דרך המדיה לאובדן, ובפרט למקרי אובדן פתאומיים ובלתי טבעיים, יכולה להוביל להתפתחות אבל עקיף. במקרים אלו, האובדן עשוי להיות גם בעל מאפיינים טראומתיים. דוגמה בולטת לכך הם אירועי ה-7 באוקטובר, שאחריהם דווח על חווית אבל עקיף בקרב אנשים שלא נפגעו באופן ישיר אך נחשפו לתמונות ולעדויות הקשות דרך כלי התקשורת.
2. אנשי מקצועות הטיפול העובדים עם אנשים המתמודדים עם אובדן ושכול, מצויים בסיכון מוגבר לחוות אבל עקיף. רמות גבוהות של אמפתיה והזדהות, בשילוב חשיפה מתמשכת לסיפורי אובדן ולכאב נפשי של אחרים, עלולות לעורר תגובות אבל גם בהיעדר אובדן אישי ישיר.
3. מאפיינים אישיותיים – אמפתיה מוגברת, הזדהות חזקה עם האדם האבל, או רגישות יתר לאובדן בכלל, עשויות להגביר את הנטייה לחוות אבל עקיף.
4. מגדר – ממצאי המחקר הראו כי נשים ביטאו אבל עקיף בתדירות גבוהה יותר מגברים, אם כי יש לקחת בחשבון שהמחקר בנושא עדיין מוגבל בהיקפו וייתכן שגברים מבטאים אבל עקיף באופן שונה.
מתי כדי לפנות לטיפול בהתמודדות עם אבל עקיף?
במקרים רבים, אבל עקיף הוא תגובה טבעית וחולפת לאובדן שחש אדם אחר. עם זאת, לעיתים תחושות הצער, העומס הרגשי או ההזדהות העמוקה עלולים לפגוע בחוסן הנפשי, בתפקוד ובאיכות החיים. כאשר תחושת הצער אינה מרפה לאורך זמן, או כשהכאב הנפשי מלווה בירידה בתפקוד, קושי בשינה, תחושת ייאוש או בלבול – מומלץ לפנות לתמיכה מקצועית.
מקורות
Kastenbaum, R. (1987). Vicarious grief: An intergenerational phenomenon?. Death Studies, 11(6), 447-453
Varga, S., & Gallagher, S. (2020). Anticipatory-vicarious grief: The anatomy of a moral emotion. The Monist, 103(2), 176-189
