גל בלוה
Being (היות/הוויה) ו-Doing (עשייה) הנם מושגים מעולם הפסיכואנליזה, המקושרים לעבודתו התיאורטית של וויניקוט ומבחינים בין עיסוק בהוויה ובפנימיות האדם לבין עיסוק בהיבטים הקשורים בעשייה, פעולה וחיצוניות. ההנחה העומדת בבסיס עבודה זו הנה כי פסיכותרפיה על כל גווניה מכוונת לעיסוק בשינוי דפוסים פנימיים ואישיותיים באמצעות הגברת המודעות העצמית, ובטיפול בקונפליקטים רגשיים תוך-נפשיים. בהיותה כזו, הרי שניתן להגדיר את הפסיכותרפיה כטיפול ממוקד Being: הן המטפל והן המטופל מתבקשים לשהות יחד במרחב ה"הוויה", עולם הרגש והחוויה. מרחב ה"עשייה", לעומת זאת, זוכה פעמים רבות ליחס שלילי בספרות הפסיכואנליטית, עקב תפיסתו כמרחב של "בריחה" מרגש ומהתמודדות נפשית.עבודה זו תכלול המשגה של המונחים Being ו-Doing כפי שהגדירם וויניקוט וכפי שמתייחסים אליהם תיאורטיקנים נוספים. על רקע זה, העבודה הנוכחית תתמקד בדילמות הנוגעות לטיפול בטראומה תוך התמקדות בהיבטים של Being ו-Doing בטיפול, בשאלת עיתוי הטיפול הנכון בטראומה, ובקשיים והאתגרים הייחודיים לטיפול בטראומה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
