כניסת מטפלים לקהילה המקצועית

נוירוזה כפייתית

Obsessional Neurosis

נוירוזה כפייתית היא המונח שטבע פרויד לתיאור נוירוזות המתבטאות בסימפטומים אובססיביים קומפוליסיביים. על נוירוזה כפייתית לפי פרויד ולפי התפיסה המודרנית

מהי נוירוזה כפייתית?

נוירוזה כפייתית היא אחת משתי הנוירוזות המרכזיות שבהן עסקה הפסיכואנליזה מראשיתה, לצד ההיסטריה. פרויד הבחין בה כישות קלינית נפרדת בשנות התשעים של המאה ה-19, ובמשך כשלושה עשורים חזר אליה שוב ושוב ושכלל את הבנתו.

לפי פרויד, נוירוזה כפייתית היא תוצאה של קונפליקט נפשי לא מודע. בצד אחד עומדים דחפים אסורים, בעיקר תוקפניים ומיניים. בצד השני עומד אני (Ego) שמנסה להדוף אותם בלחץ של מצפון נוקשה. התסמינים של הנוירוזה הם פשרה בין שני הכוחות האלה: הם מבטאים את הדחף ובאותה עת את ההגנה מפניו.

פרויד ראה בנוירוזה הכפייתית את הנוירוזה המעניינת ביותר, אבל גם את הקשה ביותר לפענוח. הוא תיאר אותה כ"דיאלקט" של שפת ההיסטריה: בהיסטריה הקונפליקט מתבטא בגוף ואילו בנוירוזה הכפייתית הקונפליקט מתבטא במחשבה ובפעולה, ולכן קשה יותר לזהות את המקור שלו.

כיצד נראית נוירוזה כפייתית?

התסמינים של נוירוזה כפייתית מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

1. מחשבות אובססיביות - רעיונות, דחפים, משאלות, חששות או איסורים שחודרים לתודעה בניגוד לרצון האדם.

2. פעולות כפייתיות - טקסים, בדיקות או חזרות שהאדם חש שהוא חייב לבצע. לרוב הוא עצמו מזהה שהם חסרי היגיון ובכל זאת אינו מסוגל לוותר עליהם.

אחד המאפיינים הבולטים של נוירוזה כפייתית הוא הספק, כך שהאדם הסובל מנוירוזה כפייתית מתקשה להכריע, חוזר ובודק, ונתקע בהתלבטויות אינסופיות. לפי פרויד, הספק הוא ביטוי ישיר לאמביוולנטיות שבבסיס הנוירוזה: אהבה ושנאה עזות כלפי אותו אדם מתקזזות זו בזו ומשתקות את יכולת ההחלטה. לעתים קרובות הקונפליקט מוסט מעניין רגשי מהותי לפרטים זניחים לכאורה, וכך המאבק מתנהל סביב עניינים שוליים במקום סביב העניין האמיתי.

מאפיין נוסף הוא האמונה באומניפוטנציה של המחשבות - האדם מתייחס למחשבותיו כאילו יש בהן כוח לגרום לדברים לקרות במציאות, ולכן משאלה עוינת נחווית כמעשה של ממש ומעוררת אשמה ופחד. מכאן נובעים האמונות הטפלות והטקסים המגוננים, שנועדו למנוע את האסון שהמחשבה כביכול עלולה לחולל.

"איש העכברושים": תיאור המקרה של פרויד

הטקסט המרכזי של פרויד בנושא נוירוזה כפייתית הוא תיאור המקרה שפורסם ב-1909 ונודע בשם "איש העכברושים". המטופל, עורך דין צעיר, פנה לטיפול בגלל פחדים כפייתיים שמשהו נורא יקרה לשני האנשים הקרובים לו ביותר: האישה שאהב ואביו. הפחד הוא שיופעל עליהם עונש אכזרי עם עכברושים שעליו שמע. פחד זה נמשך, יש לציין, גם אחרי שהאב כבר נפטר.

בניתוח המקרה הראה פרויד כיצד מאחורי הפחד המודע מסתתרות משאלות עוינות לא מודעות כלפי אותם אנשים אהובים. השנאה כלפי האב, שהודחקה בילדות סביב איסורים הקשורים למיניות, נשמרה לצד אהבה עמוקה אליו. שני הרגשות התקיימו בנפרד ולא נפגשו מעולם, והנוירוזה כולה נבנתה סביב המאמץ למנוע את המפגש ביניהם.

המקרה המחיש גם כיצד הקשרים הלא מודעים עוברים דרך מילים ודימויים. פרויד הראה כיצד המילה "עכברוש" התחברה במחשבות המטופל לכסף, לחובות, לילדים ולאב. מבנה של אסוציאציות מסוג זה מאפשר לדחף המודחק להופיע בתודעה בצורה מוסווית ובלתי מובנת.

הנטייה לנוירוזה כפייתית: השלב האנאלי

במאמר מ-1913, "הנטייה לנוירוזה כפייתית", ניסה פרויד להסביר מדוע אדם מסוים מפתח דווקא נוירוזה זו ולא אחרת. התשובה שלו קשורה להתפתחות המינית: לפני שהמיניות מתארגנת סביב איברי המין, עובר הילד שלב שבו הדחפים מאורגנים סביב האנאליות, כלומר סביב שליטה, החזקה, תוקפנות וכוח.

לפי פרויד, כאשר נוצרת נקודת קיבעון בשלב זה, האדם שייתקל בהמשך חייו בקונפליקט שאינו מסוגל לפתור, יחווה רגרסיה לאופן הארגון המוקדם הזה. כך, מתחזקים מחדש התוקפנות, הצורך בשליטה והאמביוולנטיות המאפיינים את השלב האנאלי.

מכאן גם הקשר שזיהה פרויד בין נוירוזה לבין תכונות אופי כמו סדר קפדני, חסכנות ועקשנות. לפיו, תכונות אלה הן תגובה מוקדמת לדחפים האנאליים. מכאן גם נובעת הנטייה של החשיבה עצמה להפוך לזירה של הנוירוזה: הפעילות האינטלקטואלית נטענת באנרגיה של הדחף, ומחשבה, הרהור וספק הופכים לתחליף לפעולה.

מהם מנגנוני ההגנה בנוירוזה כפייתית?

בספרו "עכבה, סימפטום וחרדה" מ-1926 תיאר פרויד את מנגנוני ההגנה האופייניים שבאמצעותם האני נאבק בדחפים:

1. תצורת תגובה - הפיכת הדחף להפכו. במקום עוינות מופיעים חמלה ודאגה מוגזמות. במקום לכלוך מופיעה הקפדה על ניקיון. התכונות האלה נעשות לחלק מהאישיות.

2. ביטול - ניסיון "למחוק" מעשה או מחשבה באמצעות מעשה נוסף שמבטל אותם, כמו בקסם. מכאן נובעים טקסים שבהם הפעולה השנייה מבטלת את הראשונה, וכן הצורך לחזור על פעולות שוב ושוב.

3. בידוד - ניתוק בין רעיון לבין הרגש הקשור אליו, או בין רעיונות שבינם קשר משמעותי. כך המחשבה האסורה יכולה להופיע בתודעה בלי לעורר את הרגש המקורי, ובלי שהאדם יבין את הקשר שלה לשאר חייו.

פרויד הדגיש שבנוירוזה הכפייתית ההדחקה אינה מצליחה במלואה כמו בהיסטריה, ולכן האני נזקק למנגנונים נוספים אלה.

הסופר אגו ורגשות האשמה

אחד הממצאים המרכזיים של פרויד הוא תפקידו של הסופר אגו, כלומר המצפון. אצל אדם הסובל מנוירוזה כפייתית הסופר אגו יהיה לרוב נוקשה, תובעני ואכזרי במיוחד. הוא מגיב לדחפים התוקפניים כאילו כבר בוצעו, ומעניש את האדם בתחושת אשמה מתמדת.

פרויד הבחין שבנוירוזה הכפייתית רגש האשמה מודע, אבל סיבתו אינה מודעת. האדם מרגיש אשם אך אינו יודע במה, או מצמיד את האשמה לסיבות שאינן האמיתיות. בעיני פרויד, החרדה שמניעה את התסמינים היא בעיקרה חרדה מפני הסופר אגו, והפעולות הכפייתיות הן ניסיון לרצות אותו ולהימנע מעונשו.

עם הזמן המאבק בין הדחף לבין ההגנה מתפשט ונעשה כמעט אינסופי. הדחף מצליח לחדור גם לתוך פעולות ההגנה עצמן, ולכן הטקסים נעשים מסועפים ומתישים יותר ויותר. פרויד תיאר את התהליך כמאבק שבו ההגנה והסיפוק מתערבבים, עד שהאני משותק ומתרוקן מאנרגיה לחיים עצמם.

כיצד רואים את הנוירוזה הכפייתית היום?

המונח "נוירוזה כפייתית" כבר אינו משמש באבחון הפסיכיאטרי. את מקומו תפסה הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive-Compulsive Disorder, OCD), כפי שהיא מוגדרת במהדורה העדכנית של המדריך האבחנתי של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, DSM-5-TR. ההגדרה מבוססת על נוכחות של טורדנויות, כלומר מחשבות, דחפים או דימויים חוזרים וחודרניים שמעוררים מצוקה, או של כפייתיות, כלומר התנהגויות או פעולות מחשבתיות שהאדם חש מחויב לבצע כדי להפחית את המצוקה או למנוע אסון שהוא חושש ממנו. האבחנה ניתנת כשהתסמינים גוזלים זמן רב, למשל יותר משעה ביום, או גורמים מצוקה ופגיעה משמעותית בתפקוד.

השינוי המרכזי התרחש ב-1980, עם צאת המהדורה השלישית של המדריך (DSM-III). המהדורה ביטלה את קטגוריית ה"נוירוזות" ועברה לגישה תיאורית, שמגדירה הפרעות לפי תסמינים נצפים ולא לפי מנגנונים נפשיים משוערים. "נוירוזה טורדנית-כפייתית" הוחלפה ב"הפרעה טורדנית-כפייתית", וזו סווגה בין הפרעות החרדה, כפי שנשארה גם ב-DSM-IV. ב-DSM-5 היא הועברה לפרק נפרד של "הפרעה טורדנית-כפייתית והפרעות קשורות". המדריך מבחין גם בין ההפרעה הטורדנית-כפייתית לבין הפרעת אישיות כפייתית (OCPD), שהיא אבחנה נפרדת.

לפי הספרות המחקרית, הטיפולים היעילים ביותר ל-OCD כיום הם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ובעיקר חשיפה ומניעת תגובה (ERP), וטיפול תרופתי במעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין: תרופות מקבוצת ה-SSRI או קלומיפרמין. כשהתגובה לטיפול אחד אינה מספקת, ההמלצה היא לשלב בין השניים. בטיפול בחשיפה המטופל נחשף בהדרגה למצבים שמעוררים את הטורדנות, ונמנע מביצוע הטקס.

מקורות

פרויד, ז. (2007). עכבה, סימפטום וחרדה (י. אור, מתרגם; ע. רולניק, עורך). רסלינג. (פורסם במקור 1926)

פרויד, ז. (שנה). איש העכברושים: הערות אודות מקרה של נוירוזה כפייתית (מ. קראוס, מתרגמת). קוגיטו. (פורסם במקור 1909)

• American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). https://doi.org/10.1176/appi.books.9780890425787

Freud, S. (1958). The disposition to obsessional neurosis: A contribution to the problem of choice of neurosis. In J. Strachey (Ed. & Trans.), The standard edition of the complete psychological works of Sigmund Freud (Vol. 12, pp. 311–326). Hogarth Press. (Original work published 1913)

 




מונחים מהתחום

  • טריכוטילומניה

    Trichotillomania

    הפרעת תלישת שיער או טריכוטילומניה היא הפרעה אובססיבית קומפולסיבית אשר עלולה לעורר מצוקה רבה. במה מדובר, מהם הגורמים ומהו הטיפול היעיל ביותר כיום?

    קראו עוד
    מתוך הנושא
    טיפול ב-OCD
  • הפרעת אגירה

    Hoarding Disorder

    הפרעת אגירה, או אגרנות, מאופיינת בקושי משמעותי להשליך חפצים, המוביל להצטברותם ולפגיעה בתפקוד האדם. מידע על התסמינים, הגורמים והטיפול בהפרעת אגירה.

    קראו עוד
    מתוך הנושא
    טיפול ב-OCD
  • קומפולסיה

    Compulsion

    קומפולסיה היא פעולה אשר האדם מרגיש כפוי לבצע באופן חוזר על אף שהוא אינו מעוניין בכך, ולמרות שהוא חווה פעולה זו כבלתי רציונלית

    קראו עוד
    מתוך הנושא
    טיפול ב-OCD
מתוך פסיכופדיה - אינדקס מונחים בתחומי הטיפול הנפשי
אנשי מקצוע בתחום

טיפול ב-OCD

עוד אנשי מקצוע
אנשי מקצוע בתחום
טיפול ב-OCD

בטיפולנט - הפורטל הגדול לשירותים פסיכולוגיים בישראל

פורטל בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, ביניהם אינדקס לאנשי מקצוע, מרכז מידע לפסיכולוגיה, כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע ולקסיקון למונחי פסיכולוגיה. פסיכולוגים ואנשי מקצוע יכולים לבקר במאגר המאמרים המקצועיים בפורטל או לבקר במגוון של פורומים פסיכולוגים הזמינים להתייעצות. הפורטל הופך להיות מהמובילים בתחום הפסיכולוגיה בישראל בפרט ובתחום אנשי המקצוע בכלל. התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך. השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש. שימוש באתר ובתכניו ייחשב כהסכמה מצד המשתמש לתקנון האתר המופיע בעמוד מדיניות פרטיות ותנאי שימוש באתר.