לב שבור הוא לא רק ביטוי, זוהי תסמונת רפואית מוכרת הידועה בשמה "Takotsubo Cardiomyopathy", שבה שריר הלב נחלש באופן זמני ותפקוד הלב יורד בפתאומיות. התסמונת נגרמת בעקבות לחץ פיזי או נפשי ומלווה בכאבים חזקים בחזה ובקוצר נשימה, כמו גם דפיקות לב ובמקרים נדירים, בחילות, הקאות ועילפון.
התסמונת מחקה תסמינים של התקף לב אך בפועל לא כוללת ממצאים בכלי הדם המזינים את הלב. ברוב המקרים היא חולפת תוך ימים עד שבועות ללא נזק ארוך טווח, עם זאת, החוויה עצמה עלולה להיות מפחידה ומטלטלת.
התסמונת תוארה לראשונה ביפן בשנת 1990, על ידי מומחה למחלות לב וכלי דם. שמה נגזר מצורתו של כלי חרס יפני הנקרא "טקצובו", בעל צוואר צר ותחתית עגולה המשמש לדיג תמנונים, שכן בעת האירוע מקבל החדר השמאלי של הלב צורה הדומה לו. מה שנחשב לפני כשלושה עשורים לתסמונת נדירה, מוכר היום הרבה יותר, כ-2% מכלל הפונים לחדר המיון בחשד להתקף לב לוקים בה, וכ-90% מהם הן נשים לאחר גיל המעבר.
מה גורם לתסמונת הלב השבור?
ברוב המקרים ניתן לזהות גורם מקדים פיזי או נפשי שאירע בסמוך לתסמונת. הגורמים יכולים להיות מגוונים, למשל, מות אדם אהוב, פרידה, תאונה, מבצע צבאי, ואף אירועים שמחים ומרגשים כמו חתונה, מסיבת הפתעה או זכייה בלוטו. המכנה המשותף הוא עוצמת הגירוי, אותו הגוף מזהה כאיום ומתרגם לתחושות של כאב, חרדה, פחד, מצוקה, או התרגשות עזה.
המנגנון הביולוגי המשוער של התסמונת הוא שחרור מאסיבי של הורמוני דחק הנקראים קטכולאמינים (Catecholamines), ביניהם דופמין, אדרנלין ונוראדרנלין. הם משתחררים במצבי לחץ ברמות הגבוהות פי שלושים ויותר מהרמה הנורמלית, ופי שניים עד שלושה מהרמות הנמדדות בהתקף לב, וגורמים לשריר הלב להתרחב ולפגוע בהתכווצותו.
כך, בעת לחץ, מופעל מנגנון "הילחם או ברח", תגובה הישרדותית אשר נועדה להכין את הגוף לסכנה מיידית. מנגנון זה חיוני לקיומנו, הוא זה המגייס משאבים בעת הצורך ומאפשר לנו להגיב במהירות לאיום. אך במקרה של תסמונת הלב השבור, הגוף אינו מבחין בין סכנת חיים ממשית לבין שמחה עזה, אובדן או פרידה, ומייצר תגובת שרשרת פיזיולוגית דומה.
נשים לאחר גיל המעבר פגיעות יותר לתסמונת זו ככל הנראה בשל ירידה ברמות ההורמון אסטרוגן, שתפקידו בין היתר להגן על שריר הלב מפני השפעות מזיקות של הורמוני הדחק. בנוסף, נמצא כי בקרב הלוקים בתסמונת, יש שינוי גנטי מסוים שכיח העשוי להסביר מדוע אנשים מסוימים רגישים לה יותר מאחרים.
הלב לא משקר: הגוף והנפש
תסמונת הלב השבור מגלמת באופן מוחשי כיצד לחץ נפשי ממושך או עוצמתי אינו בהכרח נשאר "בתוך הראש" בלבד. הוא מתורגם לתגובה גופנית של ממש, דרך מערכות הורמונליות ועצביות שפועלות מעבר למודעות שלנו. מחקרים מצאו כי אנשים שפיתחו את התסמונת, ובמיוחד כאלו אשר סבלו מדיכאון, אירועי חיים טראומטיים או הפרעות במצב רוח, הראו סימני דריכות גופנית מוגברת עוד לפני שהתסמונת התפרצה. הגוף, כבר היה במצב של עוררות גבוהה, ממתין, כביכול, לאירוע שיצית אותו.
בתסמונת זו, הלב אינו חולה או שבור במובן הסמלי בלבד, המצוקה הקיימת מפעילה שרשרת תגובות אשר פוגעת בשריר הלב בפועל. הפגיעה מדידה, מוכחת, ואמיתית לחלוטין.
כיצד מטפלים בתסמונת הלב השבור?
ראשית, חשוב לזכור כי מדובר בתסמונת גופנית לכל דבר והטיפול הרפואי המיידי בה הוא הכרחי. במידה ואדם חווה תסמינים הדומים להתקף לב, אין להקל ראש ויש לגשת באופן מיידי לחדר המיון. במידה והתסמונת לא מטופלת כראוי, עלולות להתפתח הפרעות קצב וסיבוכים נוספים.
עם זאת, לאחר אירוע כזה ולמניעת הישנותו, מעבר לטיפול הרפואי המיידי, יש ערך בתשומת לב לעולם הרגשי שבו נולד ובטיפוח שגרה מיטיבה. ניתן להיתמך בטיפול פסיכולוגי שיסייע בוויסות חרדה, מצוקה ודכדוך, וכן לפתח הרגלים בריאים כמו פעילות גופנית, תזונה מאוזנת וטיפוח מעגל תמיכה חברתי. כמו כן, טכניקות שונות כמו מדיטציה, ביופידבק, יוגה ונשימה נמצאו יעילות בהפחתת לחץ, ובכך ניתן לסייע באיכות החיים שלאחר האירוע.
לעיתים, אירוע כזה הוא גם הזמנה לעצור ולהקשיב, לא רק לגוף, אלא לעומס הרגשי והפיזי שבו אנו נמצאים.
מקורות
Ezra, Y., Hammerman, O., & Shahar, G. (2019). The four-cluster spectrum of mind-body interrelationships: an integrative model. Frontiers in Psychiatry, 10, 39
Komamura, K., Fukui, M., Iwasaku, T., Hirotani, S., & Masuyama, T. (2014). Takotsubo cardiomyopathy: pathophysiology, diagnosis and treatment. World journal of cardiology, 6(7), 602
Nóbrega, S., & Brito, D. (2012). The “broken heart syndrome”: state of the art. Revista Portuguesa de Cardiologia (English Edition), 31(9), 589-596
Zvonarev, V., & Bellman, V. (2019). Takotsubo cardiomyopathy: medical and psychiatric aspects. Role of psychotropic medications in the treatment of adults with “Broken Heart” syndrome. Cureus, 11(7)
