מעט לחץ לקראת החזרה לספסל הלימודים הוא טבעי, אך ישנם ילדים ובני נוער שאצלם "כסיסת הציפורניים" נובעת למעשה מחרדה חברתית.
שיתוף
הרגע שכולנו חיכינו לו מגיע בתוך ימים ספורים, חזרה לבית הספר! בעוד ישנם אלה הכוססים ציפורניים מרוב התרגשות לרגל שנת הלימודים החדשה, ילדים אחרים עשויים להגיב לכך בלחץ ובחרדה. אמנם, מעט לחץ לקראת השינוי הצפוי בשגרה הוא טבעי, אך ישנם ילדים ובני נוער שאצלם "כסיסת הציפורניים" (מטאפורית או לא) נובעת למעשה מחרדה חברתית.
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המאופיינת בחשש מתמשך ומודעות עצמית מופרזת במצבים חברתיים יום-יומיים. לרוב, החרדה המרכזית היא מפני חוויה של שיפוטיות ולעג מצד אחרים, כמו גם מפני מבוכה והשפלה שיגיעו בעקבות פעולות של האדם עצמו. חשוב לציין כי אף על פי שבחרדה חברתית קיים קושי במצבים חברתיים, אין זה אומר שהאדם לא מעוניין בקיום קשרים ואינטראקציות עם אחרים.
בעוד תלמידים ותלמידות רבים ניצלו את ימי החופש כדי למלא את זמנם בפעילות מהנה עם חברות וחברים (קייטנות, מחנות קיץ, תנועות נוער או חוגים מיוחדים), עבור אלה המתמודדים עם קשיים חברתיים, הקיץ לרוב נראה קצת אחרת.
חלק מן המתמודדים עם חרדה חברתית סובלים מהימנעות מוגברת בתקופת החופש הגדול כך שחלקם "מבלים" חודשיים של ריחוק חברתי של ממש. לעיתים, מדובר בניתוק גורף, המלווה בחוויית בדידות קשה וארוכה.
ישנם תלמידים ותלמידות שהתרחקו כל כך במהלך החופשה מכל אינטראקציה חברתית, עד כי הם חשים היום כי אין להם את היכולת הפיזית והרגשית לחזור לספסל הלימודים. עבור ילדים ובני נוער אלו, חזרה לבית הספר מרגישה כמו חזרה לשדה קרב, בו הם צריכים להילחם בכוחות עצמם – בעצמם, כל יום ביומו. התהליך מלווה במחשבות קשות על איך הם נראים בעיני חבריהם, תחושת בדידות עצומה, ולפעמים גם הרגשה שהם "שקופים" או "בלתי נראים".
"כהורים, עלינו לשדר לילדינו שלמרות החשש ואי הרצון שלהם לחזור לביה"ס (חשש שאנו מבינים ומכילים), חשוב – דווקא למענם – שיחזרו לשגרה", אומרת אפרת חנן, רכזת תחום הורים בעמותת רקפת. "ההימנעות רק תקשה עליהם מלהתמודד בטווח הארוך, כך שבסופו של דבר היא תעצים את הקושי והחרדה שלהם, ותקבע דפוסים שיהיה קשה להשתחרר מהם בהמשך".
המסר ההורי צריך להיות "אנו מבינים את הקושי, נמצא יחד את הדרך לעזור לך להתמודד, נעשה את זה בהדרגתיות אם צריך, נגייס את עזרת הצוות החינוכי אם תרצה, אבל חשוב שתחזור למסגרת הלימודית". כלומר, מצד אחד הבנה ואמפטיה כלפי הקושי, ומצד שני עידוד לתפקוד. שיתוף הצוות החינוכי בתהליך זה, עשוי לעזור לילד להרגיש שגם בביה"ס יש מי שרואה ומבין אותו.
תחילת השנה היא הזדמנות עבור ילדינו להתחזק ולהתמודד, עם הרבה עידוד מאיתנו, ההורים, ושיקוף של הכוחות שאנו רואים בהם. ניתן להזכיר לילדים כי לצד הקושי הרב, התזמון של פתיחת שנת לימודים חדשה יכול לשמש גם כהזדמנות לפתיחת דף חדש. דרך עינינו הבוטחות והמאמינות יוכלו הילדים לראות השתקפות אופטימית, ילמדו להאמין ולסמוך על עצמם, ואולי יצליחו לראות בחזרה לספסל הלימודים הזדמנות.
ניתן גם להזכיר כי כל בני האדם מתמודדים עם קשיים שונים ברמות מסוימות. מחשבות שליליות בעקבות קשיים שאנחנו חווים הן אנושיות ומתרחשות אצל כולם בתקופות שונות – אבל הבעלות עליהן היא שלנו. חשוב שלא להקל ראש או לזלזל בקושי שהילדים חווים, אך כדאי לעזור להם לקחת בעלות על ההתמודדות הרגשית, ולהכיר בכך שאפשר לצלוח את הקושי עם עזרה וסיוע.
הכתבה הוכנה מטעם עמותת רקפת ובשיתוף עם אפרת חנן - רכזת תחום הורים בעמותת רקפת. העמותה מסייעת למתמודדים עם קשיים חברתיים, דפוסי הימנעות וחרדה חברתית, ומקיימת קבוצות חברתיות-רגשיות לילדים, נוער, צעירים ובוגרים. כמו כן, עמותת רקפת מפעילה מענה מגוון ומסובסד להורים הכולל הרצאות, ייעוץ וליווי פרטני וקבוצות הורים.