על ארוס, אינסטינקט החיים בתיאוריה הפסיכודינמית של פרויד, המייצג דחפים לשימור החיים, יצירתיות וקשרים, ונמצא במאבק מתמיד עם אינסטינקט המוות, טנאטוס
שיתוףהמונח "ארוס" משחק תפקיד מרכזי בתיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד ומהווה את אחד משני האינסטינקטים הבסיסיים שמניעים את האדם. פרויד אימץ את המונח מהמיתולוגיה היוונית, שבה ארוס היה אל האהבה והתשוקה. בתיאוריה שלו, התייחס פרויד לארוס כאל אינסטינקט החיים, המקושר לשימור החיים, המשכיות המין האנושי וליצירת קשרים בין אישיים. הארוס מתבטא בדחפים כמו רעב, צמא וחשק מיני, המכוונים לסיפוק הצרכים הקיומיים ולהישרדות. דחפים אלה מקורם באיד – המבנה הבסיסי ביותר של הנפש לפי פרויד, שבו נמצאת האנרגיה הנפשית הראשונית, הליבידו.
הארוס נבדל מהטנטוס, יצר המוות, שבא לידי ביטוי בדחפים של הרס, תוקפנות וכמיהה לחזרה למצב בלתי מודע של חוסר כאב. בעוד הארוס מכוון להתפתחות, יצירה וחיבור, הטנטוס מבטא את הדחף להתפרקות וחידלון. פרויד טען כי שני כוחות אלה נמצאים במאבק מתמיד, והשפעתם המשותפת מעצבת את חיי האדם ואת התנהגותו. השילוב בין הארוס לטנטוס יוצר מתח דינמי המניע את הנפש ואת האינטראקציות האנושיות.
באופן נרחב יותר, ניתן לקשר את הארוס ליצירתיות ולחיבור רגשי ואינטלקטואלי בין אנשים. פרויד ראה בדחף המיני של הארוס יותר מאשר אקט פיזי; הוא שייך לעולמות הרגש והקשרים האנושיים, ומשפיע על האופן שבו אנשים יוצרים ומתחזקים מערכות יחסים. האנרגיה הליבידינלית, שהיא הביטוי של הארוס, יכולה להתמיר לתחומים שונים של עשייה ויצירה, כמו אמנות, כתיבה ופעילות חברתית. בכך, הארוס תורם להתפתחות התרבותית והחברתית של האנושות.
לפי פרויד, דחפי הארוס נמצאים בלב הקונפליקטים הפנימיים שעימם מתמודד האדם לאורך חייו. דחפים אלה נדרשים להיחסם ולהיות מווסתים על ידי האגו והסופר-אגו כדי להתאים לחוקים החברתיים ולנורמות. עם זאת, חסימה מוגזמת או ויתור על דחפי הארוס עשויים להוביל לתסכול ולמצוקה נפשית. בעזרת הבנת הדינמיקה של הארוס והטנטוס, פרויד סיפק מסגרת להבנת מורכבותם של חיי הנפש ולזיהוי הקונפליקטים שעומדים בבסיסם.
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Freud, S. (1989). The Ego and the Id. New York: W. W. Norton
Gay, P. (1989). Freud: A Life for Our Time. New York: W. W. Norton
Laplanche, J., & Pontalis, J.-B. (1973). The Language of Psychoanalysis. London: Karnac Books
ויניקוט הציג את 'שלב האכפתיות' כשלב חשוב בהתפתחותו הנפשית של התינוק, בו הוא חש לראשונה תחושת אחריות ואכפתיות כלפי הזולת, בהינתן סביבה טובה דיה.
קראו עודהמודל הדינמי הוא המודל הראשון אשר הציע פרויד במטרה לתאר את האופן בו פועלת הנפש האנושית. מה המודל וכיצד הוא השפיע על התפתחות התיאוריה הפסיכואנליטית?
קראו עודאיד הוא מרכיב בנפש המכיל את הדחפים והיצרים הפנימיים. האיד הוא חלק מהמודל המבני של פרויד, המתאר את נפש האדם. על האיד, התפתחותו והאופן בו הוא פועל.
קראו עוד