לראות מעבר להגדרה: התפתחות הפרעת האישיות הגבולית לפי ה-DBT

צוות בטיפולנט

הפרעת אישיות גבולית מאופיינת באי יציבות בתחומים שונים, לרבות יחסים בינאישיים ורגשות. בעבר, היה קיים מחסור בטיפולים יעילים באבחנה והיא נחשבה כמורכבת במיוחד לטיפול. כיום, עדיין מדובר באבחנה אשר עשויה להשפיע על תחומים רבים ולהוביל לקשיים שונים, אך נמצאו עבורה טיפולים מתאימים אשר השפיעו על התפיסה וההבנה שלה.

שיטת טיפול אשר מהווה חלק מהותי בשינוי זה היא הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT). שיטה זו מלווה בתיאוריה הנוגעת לאופן התפתחות ההפרעה, והיא נחשבת לגישה יעילה ומוכחת לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. בכתבה זו, נתעמק ברעיונות ובתיאוריה שבבסיס השיטה כדי להבין כיצד היא מתייחסת לאבחנה ולאופן היווצרותה, וכיצד הבנות אלו מתבטאות בטיפול.

מהי הפרעת אישיות גבולית?

הפרעת אישיות גבולית היא אבחנה נפשית אשר מאופיינת בחוסר יציבות במישורי החיים השונים. חוסר היציבות עשוי להתבטא בקשרים אשר מאופיינים במעברים מהירים בין אהבה והערכה לכעס וריחוק וניסיונות מאומצים להימנע מנטישה, תפיסה ודימוי עצמי משתנים, תנודות רגשיות רבות, אימפולסיביות, תחושת ריקנות ואף פגיעות עצמיות או אובדנות.

הפרעת אישיות גבולית מכונה לעיתים בשם בורדרליין, אם כי כיום הכינוי בורדרליין עשוי להחוות כשלילי ואף לעורר תחושות שליליות. זאת, מכיוון שהוא משקף תפיסות עבר אשר מיקמו את האבחנה כנמצאת על הגבול בין נוירוזה לפסיכוזה, כך שטיפול בה עשוי שלא להועיל. מאז, הבנת האבחנה והטיפול בה התפתחו רבות, כך שהמילה בורדרליין מצייגת סטיגמה מסוימת סביב האבחנה אשר שונה מההבנה העכשווית שלה.

כיצד הגישה הדיאלקטית-התנהגותית מסבירה את ההפרעה?

הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי פותח על ידי מרשה לינהאן, פסיכולוגית וחוקרת אשר מתמודדת עם האבחנה בעצמה. לינהאן יצרה את שיטת הטיפול מתוך הבנה חדשה של האבחנה, אותה היא ביטאה בתיאוריה הביו-סוציאלית. תיאוריה זו עוסקת באופן בו מתפתח קושי משמעותי בויסות הרגשי, אשר מהווה מאפיין עיקרי של האבחנה.

לפי התיאוריה, קושי זה מתפתח מתוך שילוב של מאפיינים אישיותיים אשר נובעים מהמבנה הנפשי המולד של האדם, ושל סביבה מסוימת. כלומר, האבחנה אינה קיימת באדם מלידתו, אלא נובעת ממפגש בין גורמים נפשיים וסביבתיים. מבחינה פנימית, ייתכן כי ילד או ילדה ייוולדו עם קושי מסוים בויסות הרגשי, אשר עשוי להתבטא ברגישות גבוהה, בנטייה לתגובות רגשיות עוצמתיות ובחזרה איטית למצב הרגשי שקדם לתגובה.

לעיתים, אותם ילדים יכולים לגדול בסביבה אשר אינה מסייעת להם בהתמודדות עם קשיים אלו, ואף עשויה להגבירם. זאת, על ידי אי הבנה של רגשותיהם, או מתן תחושה כי אסור לילד לחוות אותם בצורה זו. דוגמאות לכך הינן התייחסויות לרגשות כ"שגויים" ולא מתאימים לסיטואציה או לתגובותיו כנובעות מרגישותו ולא מהמציאות החיצונית, ואף זלזול בתחושותיו או מניעה לבטא רגשות שליליים.

כתוצאה, הילד עשוי שלא לפתח מיומנויות רגשיות חשובות, כמו זיהוי הרגש הנחווה, או ידיעה כיצד ניתן לווסת את הרגש בצורה יעילה. יש לציין כי בעוד רגעים מסוימים של אי הבנה או התייחסות שאינה אידיאלית לרגשות הילד עשויים להתרחש בכל משפחה, הכוונה בתיאוריה הינה לסביבה שנוהגת כך באופן שיטתי ומתמשך.

חלק נוסף בתיאוריה מגיע מהתיאוריה ההתנהגותית. לפי התיאוריה, כל ההתנהגויות נלמדות דרך צפייה בסביבה או דרך תגובות הסביבה להתנהגות, לרבות ההתנהגויות המורכבות שעשויות להתרחש אצל מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית. כלומר, במקום לטעון שהסיבה להתנהגויות נובעת רק מהאדם עצמו, לינהאן מכירה בכך שההתנהגות מושפעת מכוחות חיצוניים, וכך מציעה עבורה הסבר חומל ולא שיפוטי.

• טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית: איך זה עובד?

  
• איך מדברים רגשות? ויסות רגשי בילדות
  

  
• טיפול דיאלקטי התנהגותי לטיפול בהפרעות אכילה

  

איך DBT יכול לעזור?

DBT בנוי בהתאם לתיאוריה של לינהאן, ונוצר במיוחד לטיפול באבחנה זו, אם כי כיום קיימות התאמות שלו גם לאבחנות נוספות. הטיפול מורכב מטיפול פרטני וממפגשים קבוצתיים אשר נועדו ללמד מיומנויות שקיים בהן חוסר, לצד אימון טלפוני וקבוצת עמיתים למטפלים. ביחד, רכיבים אלו יכולים לסייע רבות למתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית ולהביא לתוצאות משמעותיות.

דוגמה לכך היא ההתייחסות ישירה לקשיים בויסות הרגשי דרך עבודה על מיומנויות הנוגעות להגברתו, לצד כלים משמעותיים נוספים כמו מיינדפולנס או מיומנויות תקשורת בינאישית. בנוסף, ההיבט הדיאלקטי בשיטה, אשר נועד להגביר את היכולת להכיל עמדות ונקודות מבט שונות במקביל, מאפשר עבודה על דפוס החשיבה הדיכוטומי ("הכל או כלום") שעשוי לאפיין מתמודדים ומתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית.

מקורות

American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.)

DeCou, C. R., Comtois, K. A., & Landes, S. J. (2019). Dialectical behavior therapy is effective for the treatment of suicidal behavior: A meta-analysis. Behavior therapy, 50(1), 60-72

Rizvi, S. L., Steffel, L. M., & Carson-Wong, A. (2013). An overview of dialectical behavior therapy for professional psychologists. Professional Psychology: Research and Practice, 44(2), 73

Stanley, B., & New, A. (Eds.). (2017). Borderline personality disorder. Oxford University Press

https://www.psychologytoday.com/us/blog/fulfillment-at-any-age/202211/how-parental-invalidation-can-drive-borderline-personality