האם אני בדיכאון?

צוות בטיפולנט

כל אחד מאיתנו חווה במהלך חייו תקופות קשות, בהן הוא חש מדוכדך או עצוב. יחד עם זאת, לא כל תקופה כזו תוגדר כאפיזודה דיכאונית. כיצד, אם כן, ניתן לדעת האם הדכדוך ומצב הרוח הירוד הוא למעשה דיכאון? כיצד נבחין האם מדובר בתקופה חולפת או שדרושה עזרה חיצונית שמטרתה מניעת התדרדרות?

מה זה דיכאון?

דיכאון הינו הפרעת מצב רוח המלווה בתחושות של עצבות, חוסר אונים, חוסר ערך עצמי או אשמה, לצד פגיעה בתפקוד היומיומי. הוא עשוי להופיע באופן מחזורי, כאשר ישנן הפוגות בין האפיזודות הדיכאוניות, או להיות מצב נפשי קבוע יחסית וממושך. זוהי אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר והיא הוכרזה על ידי ארגון בריאות העולמי כגורם מספר אחד לליקוי תפקודי ברחבי העולם. כלומר, מחלת הדיכאון הינה בעלת השלכות משמעותיות על חייו של האדם, והמתמודדים עמה עלולים לסבול מאד מהקשיים הכרוכים בה.

על אף שמדובר בתופעה נפוצה, לא ידוע כיום על גורם אחד האחראי להופעת דיכאון. דומה כי מדובר במחלה מורכבת הנגרמת כתוצאה משילוב של שלל גורמים – ביולוגיים, פסיכולוגיים, סביבתיים וחברתיים. בנוסף, אירועי חיים קשים כמו אובדן, אבטלה וטראומות עבר עשויים לתרום להתפתחותה.

קיימים שלל ביטויים למחלת הדיכאון, ביניהם: עצבות, רגזנות, תחושת חוסר הנאה מפעולות שהיו קודם לכן מהנות, שינויים בתאבון (עלייה או ירידה משמעותית במשקל), ירידה בחשק המיני, אי שקט, שינויים בשינה ועוד. חשוב לציין כי לא כל חולה יסבול מכל התופעות הללו. עם זאת, תסמיני עצבות ואובדן עניין והנאה מפעילויות שהיו מהנות בעבר הם תסמינים מובהקים המאפיינים את המחלה. לכן, מתן אבחנה קלינית רשמית תלוי בכך שהאדם חווה את שניהם.

• על הקשר בין דיכאון לחרדה: סיבות אפשריות ודרכי טיפול

  
• דיכאון זה אופי? על הקשר בין תכונות אישיות לדיכאון

  
• במה שונה שיחה עם פסיכולוג משיחה עם חבר?

  

איך מזהים דיכאון?

אם במשך שבועיים רצופים לפחות אתה סובל ממצב רוח ירוד הנמשך לאורך רובו המכריע של היום, יחד עם ירידה בעניין והנאה מפעילויות שנהנית מהן בעבר, כדאי לבחון האם הנך סובל מסימפטומים נוספים המרמזים על דיכאון:
• מחשבות של אשמה, חוסר ישע, ייאוש ופחיתות ערך
• ירידה ביכולות הריכוז והזיכרון
• היעדר אנרגיה
• תחושת אי שקט מוטורי או אפתיות
• הפרעה בתיאבון – עלייה או ירידה במשקל
• שינויים משמעותיים בשינה – עודף או חוסר בשינה
• מחשבות אובדניות

כאמור, לא כל התסמינים מופיעים אצל כל אחד. יתרה מכך, התסמינים מרמזים על קיום דיכאון רק במידה והם לא היו קיימים לפני התקופה הקשה. כך למשל, אם אדם סובל מבעיה של חוסר שינה מלכתחילה, קיומה של בעיה זו לא יהווה סימפטום לדיכאון.
לא די באבחון עצמי של דיכאון על פי הסימפטומים המוכרים. על מנת לוודא שהתחושות הקשות אכן נובעות מדיכאון ולא מסיבה אחרת, כדאי לפנות לאיש מקצוע – פסיכולוג או פסיכיאטר, שיבצע ראיון קליני ויבחן האם מקורו של הסבל הנפשי נעוץ בדיכאון.

כיצד ניתן להתמודד עם דיכאון?

אם הנך מתמודד עם דיכאון או חושש שזה המצב, כדאי לפנות לטיפול אצל איש או אשת מקצוע בהקדם, שכן לדיכאון ישנה נטייה לשמר את עצמו ואף להחריף לאורך החודשים הראשונים. זאת ועוד, מחקרים שונים הצביעו על כך שככל שהטיפול בדיכאון הינו מוקדם יותר – הסיכוי להישנות הדיכאון בעתיד קטנה. כמו כן, לעיתים קרובות הדיכאון פוגע בתחומי החיים השונים של הסובלים ממנו – במערכת היחסים הזוגית, בעשייה המקצועית, בתפקוד ההורי וכדומה. פנייה לטיפול בדיכאון יכולה לסייע בהפחתת ההשלכות השליליות של ההפרעה על היבטי החיים השונים.

סוגי הטיפולים בדיכאון

• טיפול תרופתי – נטילת כדורים נוגדי דיכאון היא שיטה טיפולית נפוצה ויעילה, המובילה להקלה בתסמינים הדיכאוניים. הקלה זו עשויה לסייע לאדם לקחת חלק בטיפול נפשי.
• טיפול נפשי דינמי – טיפול פסיכותרפי בדיבור, המכונה טיפול דינמי או טיפול פסיכודינמי, במהלכו המטפל והמטופל מנסים להבין מהם הגורמים הנפשיים וגורמי החיים שגרמו להתפרצות הדיכאון. בהמשך, הטיפול הדינמי מבקש ליצור שינוי עמוק במנגנונים הנפשיים שאותרו כיוצרים ומשמרים את הדיכאון.
• טיפול נפשי קוגניטיבי התנהגותי – במהלך טיפול התנהגותי קוגניטיבי המטפל והמטופל מבקשים לגלות מהם דפוסי המחשבה והפעילות שיוצרים ומשמרים בהווה את הדיכאון, ואז לשנות אותם לפי פרוטוקול טיפולי מסודר.

מחקרים עדכניים מראים כי שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול נפשי מאפשרים מענה מהיר, מעמיק ובעל השפעה לטווח הארוך על מרבית מקרי הדיכאון. במקרים בהם לא נחוותה הקלה בדיכאון – פסיכיאטר או פסיכולוג יוכלו להפנות את המטופל לסוגי טיפול אחרים שיוכלו לסייע בהתמודדות עם דיכאון ברמה חמורה יותר.