'חוסן נפשי' מסביר את יכולתו של האדם להתאושש ולהסתגל בצורה מיטיבה במהלך או לאחר חוויות חיים מאתגרות. מהו חוסן? ממה הוא מורכב? ומה משפיע עליו?
שיתוףהמושג 'חוסן נפשי' מתייחס אל יכולתו של האדם להתאושש ולהסתגל בצורה מיטיבה במהלך או לאחר חוויות חיים מאתגרות. לרוב מתייחסים בהקשר זה לחוויות חיים קשות בעלות פוטנציאל להיחוות כטראומטיות, כמו לחימה, תקיפה מינית או אסונות טבע. יחד עם זאת, חוסן נפשי הוא מרכיב חשוב גם בחוויות יום יומיות, כמו קונפליקטים בין אישיים או עמידה בפני מבחנים.
מרבית החוקרים מגדירים חוסן נפשי כיכולת למתן או לצמצם את חומרתה של המצוקה הנפשית אשר עלולה להתפתח בתגובה לאירועים שליליים, כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון, חרדה או התמכרות לחומרים. לצד זאת, גם לנוכח מצוקה נפשית, חוסן מתאר תהליך של התמודדות נפשית מודע ומאומץ בנתיב חיובי.
מעבר לכך, חוסן נפשי מהווה הסבר לתוצאות חיוביות של צמיחה וגדילה נפשית, כמו השגת תובנות או שינויי חיים חיוביים, לאחר אירוע המקושר לסיכון גבוה לחוסר הסתגלות ומצוקה נפשית. תוצאה חיובית זו מכונה בשפה המקצועית 'צמיחה פוסט-טראומטית' (post-traumatic growth).
המרכיבים אשר קשורים לחוסן נפשי משתנים כתלות באדם, באירוע, בנסיבות החיים ובתרבות והחברה בה חי. למשל, ייתכן כי ילד אשר מתמודד עם אובדן של אחד ההורים זקוק בעיקר לעיבוי של מערכות תמיכה נוספות, לעומת זאת מבוגר אשר מתמודד עם סוכרת זקוק יותר ליכולת התארגנות מחדש והצבת מטרות בהתאם לשינוי הבריאותי.
לצד השונות הגדולה בין מקרה למקרה, הספרות המחקרית מכירה בשלוש קטגוריות של מרכיבי חוסן עיקריים:
קיומן של מערכות יחסים בין-אישיות קרובות, תמיכת משפחתית וקהילתית ומערכות שיקום וטיפול ציבוריות איכותיות וזמינות הן קריטיות עבור חוסן נפשי. אנשים בעלי מיומנויות בין אישיות ותקשורתיות טובות, בדרך כלל מצליחים להיעזר יותר במערכות תמיכה קיימות ולייצר כאלה בעצמם. מרכיב חוסן זה רלוונטי במיוחד עבור ילדים, אך גם לכל אדם לאורך חייו.
לרגשות חיוביים יש תפקיד מכריע בחוסן. טיפוח אופטימיות, שמחה, הכרת תודה, הומור וחמלה עצמית עשויים לשפר את יכולת האדם להתמודד עם מצבי משבר ודחק. רגשות חיוביים תורמים לשיפור יכולות פתרון בעיות וליכולת מוגברת להתאושש ממשברים וכישלונות.
יכולת להתארגן על תכנית תוכנית פעולה ולהציב מטרות על מנת להתמודד עם מציאות החיים החדשה. אסטרטגיות התמודדות רלוונטיות יכולות להיות מציאת משמעות רוחנית, אישית או חברתית, כמו גם שימוש ולמידה בטכניקות לוויסות רגשי והטבת הרווחה הנפשית, לדוגמה מיינדפולנס. מעבר לכך, חשובה היכולת לגלות גמישות ולהתאים את אסטרטגיות התמודדות בהתאם למשוב סביבתי או עצמי, כמו גם לזהות הפרעות המאיימות על ההתמודדות.
בעבר האמינו כי חוסן היא תכונה עמה אנשים נולדים, אך כיום מובן כי חוסן נפשי מתפתח לאורך חייו של אדם מתוך מכלול של גורמים. זיהוי והיכרות עם גורמים אלו, חיוניים לצורך פיתוח התערבויות ואסטרטגיות לשיפור החוסן.
ניתן לחלק את גורמי ההשפעה למספר קטגוריות, אשר ביניהם מידה רבה של השפעה הדדית:
אירועים קשים או טראומטיים עלולים לערער ולהחליש את יכולתו של אדם להיעזר במקורות החוסן הטבעיים שלו ובכך לעכב את היכולת להתמודד באופן יעיל ומקדם. בנוסף, פעמים רבות מטופלים פונים לטיפול כאשר הם פוגשים משבר אשר מאתגר את אסטרטגיות ההתמודדות אשר בהן הם נעזרו עד כה.
טיפול במצבי משבר עשוי לחזק את יכולתו של אדם להתמודד באופן חיובי על ידי הרחבת התבוננות, הגמשת התמודדות קיימת, למידת אסטרטגיות חדשות, כמו גם החזרת תחושת המסוגלות העצמית. פעמים רבות התהליך יכלול עיבוד של האירוע אשר הוביל למשבר הנוכחי, במידת הצורך תוך שימוש בטכניקות שונות, לדוגמה EMDR.
American Psychological Association (2018). APA Dictionary of Psychology: Resilience. https://dictionary.apa.org/resilience
Collier, L. (2016). Growth after trauma: Why are some people more resilient than others—and can it be taught?. American psycholgical association. https://www.apa.org/monitor/2016/11/growth-trauma Jeremy
Holmes J. (2017). Roots and routes to resilience and its role in psychotherapy: a selective, attachment-informed review. Attachment & human development, 19(4), 364–381. https://doi.org/10.1080/14616734.2017.1306087
Levine, S. (2003). Psychological and social aspects of resilience: a synthesis of risks and resources. Dialogues in clinical neuroscience, 5(3), 273-280
Steven M. Southwick, George A. Bonanno, Ann S. Masten, Catherine Panter-Brick & Rachel Yehuda (2014) Resilience definitions, theory, and challenges: interdisciplinary perspectives, European Journal of Psychotraumatology, 5:1, 25338, DOI: 10.3402/ejpt.v5.25338
שוויון סימבולי הוא מונח שטבעה חנה סגל בהתייחס לשלב מוקדם של התפתחות היכולת הסימבולית. על שוויון סימבולי והקשר שלו ליחסי אובייקט
קראו עודאקלקטיות טכנית הינה אחת מארבע העמדות המרכזיות של הפסיכותרפיה האינטגרטיבית
קראו עודאובייקט מתמיר הוא מונח שטבע בולאס בהתייחס לחווית התינוק את אמו כתהליך מתמיר המביא לתמורות בחוויתו הפנימית והחיצונית ומאפשר התפתחות נורמלית.
קראו עוד