הזמר הידוע אלביס פרסלי היה מכור לסמים ולגלידה, דבר שהוביל למותו לאחר מנת יתר וארוחה אחרונה בה אכל ארבעה כדורי גלידה. ההתמכרות הינה תהליך בו האדם מוותר, לכאורה מרצון, על חלקים מסוימים באישיותו ועל דרכי התנהגותו וערכיו עקב תשוקתו לחומר או התנהגות מסוימת. בעבר קושר המונח 'התמכרות' לשימוש בחומרים כסמים, אלכוהול ומזון, אך כיום מקושר המונח גם להתנהגויות כהימורים, מין כפייתי, התמכרות לעבודה וכן הלאה.
תסמינים קליניים
הפרעת ההתמכרות יכולה להיות מקושרת לחומרים שונים, ניתן לאבחן אדם כמכור במידה והתלות בחומר נמשכת לפחות שנה. לכל תסמונת יש את הסימנים הקליניים שלה, אך פעמים רבות מלווה ההתמכרות בשינויים בהתנהגות האדם. השינויים בהתנהגות מתבטאים בדרך-כלל בהיעדרות מהלימודים או ממקום העבודה, הופעה מוזנחת וירידה בתפקוד וביצירתיות. לעיתים קרובות האדם מתרחק ממעגל החברים הקרוב אליו ומאמץ מעגל חברים חדש עם נורמות שונות.
שכיחות ההפרעה
קשה להשיג מידע מדייק לגבי שכיחות ההפרעה, ולכן המידע המוצג לוקה בחסר. בכלליות כ-40 אחוז מכלל האוכלוסייה השתמשו בחומר בלתי-חוקי פעם או יותר במשך חייהם. בהקשר של סמים. האוכלוסייה הנמצאת בסיכון הרב ביותר היא אוכלוסיית המתבגרים, בגלל זיהוי הסם עם מרד ואנטי ממסדיות.
אבחנה ע"פ ה-DSM
האבחנה ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
- שימוש במשך שנה אחת לפחות.
- תלות המבוססת על שימוש קומפולסיבי ופתולוגי אשר אינו נובע כתוצאה מהכוונה רפואית.
- ההתמכרות מפריעה באופן שוטף להישגיים אקדמיים או תעסוקתיים או להשתלבות חברתית.
- סבילות ו/או תסמינים של גמילה עלולים להתרחש, אך אינם הכרחיים על-מנת לאבחן תלות.
יש לבחון האם קיימת תלות פיזית מלבד התלות הנפשית, והאם המטופל צורך סמים חלופיים (כגון: מתאדון) או נמצא תחת השגחה (לדוגמא:AA).
גורמים להפרעה
ההסבר להפרעה שנוי במחלוקת, וישנן מספר תיאוריות המנסות להסבירה:
גורמים פסיכודינמים: לפי תיאוריות דינמיות השימוש בחומר יכול לנבוע ממספר סיבות כהגנה של הנפש נגד דחפים חרדתיים, סימן לרגרסיה לשלב האוראלי וחוסר יכולת של האגו להתמודד עם המציאות. בנוסף, חלק מהגישות הפסיכולוגיות מייחסות את ההתמכרות לקשרים לקויים עם המשפחה והסביבה בכלל.
גורמים התנהגותיים: על פי הגישה ההתנהגותית התלות בחומר נובעת מחיזוק חיובי של ההתנהגות, הנוצר עקב ההשפעה הנעימה של החומר. סיבה נוספת היא הופעתם של רמזים סביבתיים ופנימיים המקושרים לחוויה של לקיחת החומר, אשר בנוכחותם חש האדם צורך בחומר.
גורמים גנטיים: מחקרי תאומים ומשפחה הראו שיש תמיכה להנחה שפגיעה גנטית היא גורם סיכון להפרעה, בעיקר בהתמכרות לאלכוהול.
גורמים נוירו כימיים: מחקרים זיהו נוירוטרנסמיטורים או רצפטורים במוח המקושרים עם מרבית החומרים, כאשר חסך במוח בנוירוטרנסמיטורים או ברצפטורים אלו עלול לגרום להתמכרות. לדוגמא, אופיאידים (קבוצת סמים) מתקשרים לרצפטורי אופיאידים במוח, ובמידה ויש פעילות אנדוגנית נמוכה של אופיאידים במוח, יש סיכון להתפתחות תלות בסמים. עם זאת, גם כאשר יש איזון במוח לאורך זמן עלולה להתפתח התמכרות כתוצאה מסבילות לחומר.
טיפול
ההתמכרות פוגעת בתפקוד היום יומי ובמקרים מסוימים אף עלולה לגרום למוות, לכן חשוב לטפל בה בהקדם. הדרך הטובה ביותר היא מניעה על-ידי חינוך והסברה של הסיכונים הכרוכים בהתמכרות. במידה וקיימת כבר התמכרות לדבר מסוים, טיפול ביו-פסיכו-חברתי משולב מביא לשיפור משמעותי בתפקוד:
טיפול ביולוגי: טיפול זה הינו הטיפול הראשון שנותנים על-מנת לנקות את מערכת הגוף מהחומר. בשלב זה מקבל המטופל תרופות ותחליפי סם במשך שבועיים עד שלושה, תוך מניעת תופעות לוואי של התרופות והגמילה.
טיפול פסיכולוגי: בשלב זה מוענקת למטופל תמיכה נפשית בהתמודדות עם תהליך הגמילה, ונעשה ניסיון להבין את הגורמים הפסיכולוגים שהובילו להתמכרות. הטיפול יכול להתבצע על-ידי פסיכותרפיה פרטנית או קבוצתית.
טיפול שיקומי חברתי: שלב נועד על-מנת לשלב את המטופל בקהילה. בשלב זה מוקנים לאדם הרגלי עבודה וכישורים בין אישיים, על-מנת להבטיח את השתלבותו. רצוי לשלב את המטופל בקבוצה כלשהי, על-מנת לאפשר לו מסגרת שתקל עליו את התהליך.
ביבליוגרפיה
טיאנו, ש. (1997). סמים והתמכרויות בבני נוער, בתוך: שמואל טיאנו (עורך.), פסיכיאטרייה של הילד המתבגר, (עמ'381-412). תל-אביב: הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל-אביב.
אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A. (2003). Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, ninth edition. Philadelphia: Lippincott Williams& Willkins
